"החיים של אבי הזמר": מוקומנטרי מצחיק ואינטליגנטי

אבי הזמר יכול היה להישאר הדמות הפיקטיבית עם השטיקים המוכרים, אבל יוצרי "החיים של אבי הזמר" לקחו את הדמות המוכרת אל תוך מוקומנטרי עשוי היטב, חכם ומצחיק

לילך וולך
יח"צ - חד פעמי

מכל גיורי הפורמטים, המוקומנטרי הוא דווקא זה שהצליח לעשות עלייה באופן המוצלח יותר – לא סיטקומים שתמיד עולה מהם אי הנינוחות הלוחצת על הדק הבדיחות, לא הטוק שואוז שלא ניחנים במספיק נונשאלאנט, תעוזה ועוקצנות. המוקומנטרי - זה שחי על הגבול בין "חייך, אכלת אותה" המוכר והישראלי ובין "השער האחורי" ו"החמישייה הקאמרית" - דווקא הוא היה לפורמט המתורגם הרלבנטי והישראלי מכולם.

על התפר הזה מתקיימת פינת הישראלי היפה של "ארץ נהדרת", שם גם משגשגת סדרת הרשת המוצלחת "משיח", ובאותו מיקוד מתגורר גם אבי הזמר. אבי דנגור, משייף את דמותו של אבי הזמר כבר מאז אותו אודישן פיקטיבי ב-2011 ל"כוכב נולד", דרך תוכנית האירוח בערוץ 24, ועכשיו הוא נוחת במקום הנכון לו ביותר – במוקומנטרי עשוי היטב על החיים האמיתיים של אבי הזמר. אבי הוא כל-זמר, על משקל כל-אדם, רק שהכל-זמר הזה הוא הזמר המגוחך, חסר המודעות, השחצן בלי קבלות, וגם המזרחי. אפשר להיתפס אך ורק לעובדה שהדמות שמלגלגים עליה היא של זמר מזרחי, אבל אחרי שמסיימים להתרגש מהסמרטוט האדום של השד העדתי ומפספסים את התמונה הגדולה, אפשר להבין שמה שדנגור וצוות הכותבים המוצלח מאוד שלו מנסים לעשות הוא רחב יותר.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
יכול היה להישאר זה עם השטיקים, אבל בחר להעמיק את המוקומנטרי. אבי הזמר (צילום: רועי ברקוביץ')

את אבי הזמר אנחנו תופסים הפעם בשפל שלו – אחרי שהוא לכאורה סעד ושתה על פסגת האולימפוס ואיבד הכל: את תוכנית הראיונות בערוץ 24 (האמיתית, בה ראיין למשל את דיוויד ארקט בביקורו בארץ), את הכוכבות, את הקשרים עם בכירי התעשייה. אבי הזמר הוא הילד בן השלושים ששוכב על המיטה בבית הוריו בציפורני רגליים לא גזוזות. את הפרמיס הדרמטי הזה אנחנו מכירים, אבל משהו בגילום של הדמות הפיקטיבית הקומית הזו, בכל זאת מצליח איכשהו להכמיר את הלב וגם להצחיק. אחרי התמוטטות העצבים הפומבית שעובר אבי הזמר (בין היתר בתוכנית הבוקר של אורנה דץ, בה הצוות לא בטוח מה בדיוק הסיטואציה ומה פה דוקומנטרי ומה מוקומנטרי), הוא לוקח עצמו בידיים, ובהמשך ינסה לכבוש בשירה את העולם הערבי. וכשהוא אומר לכבוש, הוא מתכוון לזה מילולית לגמרי, כולל שירת התקווה בסוף הופעה ידידותית להפליא בקלאנסווה.

אבי הזמר יכול ועלול היה להישאר הזה עם הפיאה, החליפות הלבנות, החזקת היד באוויר והשטיקים; אבל היוצרים והכותבים של "החיים של אבי הזמר" לא נתנו לדמות הזו להתבזבז על הרובד העליון של בידור, והצליחו להזריק לתוכה גם תכנים של ממש, עומק וביקורת. באופן מסוים, ומבלי לזרוק את התינוק עם המים, השנתיים האחרונות היו לאבי דנגור האפשרות ללטש את אבי הזמר עד הפרט האחרון; וכך בסדרה הוא מאלתר מושלם, מארגן סיטואציות נפיצות מבלי שיראו את הסלוטייפ שלהן, לא יוצא לרגע אחד מן הפרסונה שלו ומצליח לבלבל אפילו את מי שיודע שמדובר בדמות פיקטיבית.

המשתתפים של "אבי הזמר" (צילום: אוהד רומנו)

אם סשה ברון כהן לא היה משתמש בדמותו של בוראט המהגר, המפגר-חברתית בכל הנוגע לקונבנציות האמריקאיות, כדי לנעוץ סיכה חדה בבלון המנופח מחשיבות עצמית שהיא אמריקה – לא היה טעם בדמות שלו, והיא היתה נעלמת כלעומת שהגיחה. קצת אחרי שלא היה ברור כבר האם אבי הזמר הוא דאחקה מחוכמת שמיצתה את עצמה, "החיים של אבי הזמר" מראה שאם יש מי שנוהג את הקטר הזה, הרכבת של אבי דנגור יכולה לעבור עוד הרבה מאוד תחנות בדרך של החברה הישראלית, ובכל אחת מהן יהיה לו משהו מצחיק מאוד, וגם אינטליגנטי, לומר.

"החיים של אבי הזמר" משודרת ב- HOT קומדי סנטרל ב20:20 וב- HOT VOD

מה אתם חשבתם על הפרק הראשון של "החיים של אבי הזמר"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully