מדובר באשה היחידה בארץ שיודעת לנגן בבולבול טרנג (כך לפי מומה). ולעשות את זה לימד אותה ראווי שנקר ולא אחר. מדובר ללא ספק בקלאסיקה ישראלית, באגדה שהיתה באמת, בפולקלור ארץ ישראלי מפעפע. עכשיו יוצא מחדש על דיסק אלבומה הראשון מ-1975, "היכן החייל".
עזבו אתכם מעמיר בניון, מג'ף לין, מטול כרם, מלפיד או מלה-פן הרי לכם כאן חגיגת מוזיקה שמחה באמת. והכוונה היא לדיכאון שמח. עם הפקה ועיבודים מקסימים, קצביים, מהפנטים, שמציבים את המוזיקה המזרחית על המפה של העולם, ואת מוזיקת העולם על המפה של המסעדה המזרחית בכרם התימנים. ואני בורגול אם "היכן החייל" של אהובה עוזרי עלה יותר משני אחוזים של הטראק הכי ג'יפה מתוך "געגועים לדמיון" של בניון.
הוא הוקלט תוך שעתיים, אתם יודעים, כמו רוב אלבומיה של עוזרי, שהיתה גם הסינגר-סונגרייטר האשה הראשונה בארץ. ואיזה שירים, איזה כובד, איזה יופי. נכסו אותה, את אהובה עוזרי, להיסטוריה הלאומית-פרטית שלכם. בדוך, אין יותר חם מזה עכשיו. בדוק. ונסיים בתפילה לחזרתה המהירה של עוזרי לפעילות מוזיקלית ולהקלטות.
* אהובה עוזרי, "היכן החייל", נענע דיסק
שנעלה אלי לג'חנון?
8.8.2002 / 13:39