בלוג "האח הגדול": ריאליטי בתוך ריאליטי

(צילום: באדיבות קשת)

משהו חדש מתחיל. לא, באמת, מתחיל משהו חדש. חדש מתחיל משהו. עד עכשיו היה משהו ישן, מגעיל, משעמם, עם כל מיני גזענים נלוזים, אבל עכשיו, נו, טוב נגיד את זה שוב, משהו חדש מתחיל. ערב כניסת הדיירים החדשים לבית האח, ארז ואסי פתאום צימחו שיני אוגר והפכו לנפתלי בנט, מנסים בכל כוחם לשכנע אותנו שתם עידן המיילים, ומעכשיו הכול יהיה סקסי נורא. "שיואו מעניין מה יהיה בין ירדן לאיתי!" צורח אסי בייאוש, "פשוט מרתק נכון???", כשמאחוריו ארז מונשם על ידי פרמדיקים אחרי שהתעלף מרוב התלהבות לשמוע את דידי מספרת על עסק תכשירי השיער שלה. כולם פה אחוזי תקווה לעונה טובה יותר. גם הדיירים עצמם. דור כבר ממיין לעצמו ציצים נבחרים מהסחורה החדשה שהגיעה ומצחצח את עצמו לרגל המאורע ("לתקוף, לתקוף, לתקוף!"), ענת אורבת לירדן עם ברושור של הקהילה עם הכותרת "ניסית פעם להיות לסבית?", וכולם כאחד מחכים כבר להכיר את דיטה, משום מה. כל דייר בנפרד מפנטז איך ינוח בחיקה על הנדנדה כשהיא משחקת לו בשיער ומספרת לו על הפלמ"ח, זורקת מאפרה על כל מי שמעז להעליב אותו, מין ביג מאמא חמה וקשוחה. הם ייאלצו לגלות שדיטה לא היתה קיימת מעולם, ושבאגף הקשישונים נשאר להם רק מודל מוקטן של מוטי קירשנבאום עם כובע. עדיין עדיף ממירי חן.

"האח הגדול": כל החדשות והביקורות

אבל העיקר שהבית מאוחד. כמו תמיד, מה שאנשים צריכים כדי להפסיק לחנוק אחד את השני זה אויב משותף חדש. "מי הבית הכי איכותי???" שואג אבי ומניף גביע יין בניצחון, וכולם מתחבקים באושר ומסכימים שהם הכי מהממים בעולם, ושבית מספר 2 סתם טמבל. עכשיו גם אף אחד לא מפקפק בקיומו של הבית הנוסף. לדור יש אפילו טיעון לוגי מנצח שמוכיח זאת: "אם נתנו לקהל להצביע לבית שהם רוצים להשאיר, סימן שבאמת היה בית שני". "ברור", מחזקת טהוניה, "לא היו נותנים להם סתם להצביע!" - אף אחד לא יצליח להערים על צמד הבלשים המבריק, דור וטהוניה! ואתם יודעים שזה נכון, אחרת לא הייתי כותבת את זה סתם.

ועכשיו ברצינות רגע: הסצנות המבוימות מבית מספר 2 היו עשויות פשוט מצוין. בלי הגזמות, בלי תיאטרליות, בלי איפוק, הכול במידה הנכונה. ויותר מזה: הסצנות היו שיקוף מדויק של דיירי "האח הגדול" האמיתיים, בלי שהם ירגישו כמעט שהפארודיה היא על חשבונם. הקטע שבו אנחנו צופים בדיירי בית מספר 1 צופים בדיירי מספר 2 צופים בדיירים מספר 1, היה רגע טלוויזיוני מבריק. רגע שבו פתאום, להרף עין, הצל זז ואנחנו רואים לתוך נשמת התכנית עצמה: תכנית של הצצה. ריאליטי צופה בריאליטי צופה בריאליטי, וכל שכבה בטוחה שהיא-היא המציאות האמיתית. אפילו טהוניה הזדעזעה קצת מהתרגיל הזה, כשראתה את תגובות הצופים מבית 2 למריבה שלה, ופתאום הסתכלה על עצמה מנקודת מבטם של אלה שיושבים בעולם האמיתי וחושבים "מי הפסיכית הזאת שצורחת בטלוויזיה"?. "אני רואה את עצמי עכשיו ונגעלת ברמות", היא מודה בזעזוע. גם על לאון עובר רגע קשה. "אוף אני לא מאמין שהמוהיקן אמר עליי שאני חסר ביטחון עצמי!" הוא מיילל, "איך הוא יכול להגיד דבר כזה? למה הוא אומר דבר כזה? אני חסר ביטחון עצמי? תגידו לי, אני חייב לדעת! לא אנוח עד שהוא יסכים שיש לי ביטחון עצמי!!!" ורץ לבכות במיטה.

ועכשיו, סוף סוף, כולם מאוחדים. בינתיים נראה שהדייר היחידי שהגיע מצויד באישיות הוא מוטי, שמחכה כבר בקוצר רוח שיתחיל האקשן והוא יוכל להסביר לכולם על תנאי הפנסיה של אזרחים גיל 50 ומעלה; ורוב הדיירים נראים הכי מבסוטים מאיתי, כי הם יכולים להכריז עליו יומם וליל שהוא ממש מקסים מאחר והוא לא ממש מהווה עליהם איום; אבל אין לדעת מי מבין הדיירים יזהר ברגע האמת, או יגיד באופן פתאומי "פתשגן!". נותר רק לחכות ולראות, אולי משהו חדש באמת יתחיל, ואם לא, מקסימום נלמד דבר או שניים על פנסיה, מה קרה.

"יש אצלנו שתי סופר-מודליות, אחת עזבה אחת אתיופית" (יניב מפרט את הסחורה בבית האח. קלוז-אפ עצוב על דורין)
"אף אחד לא יזיז אותנו מטר מפה!" (דור מתכונן לגירוש)
"פה זה בית הספר האמיתי לחיים" (ביז'ו מצטרף לשורת פליטי "האח הגדול" שהצליחו בחיים בעקבות התכנית)
"אם תצאנו מפה מלחמות, גם אני לא אטמון את ידי בצלחת. הצלחת תעוף" (גבירותיי ורבותיי, קבלו את מוטייייייייי)
"ואותי אתה זוכר, נכון? זוכר אותי?" (יניב מנסה להישאר בעניינים מול הדיירים החדשים)