פייסבוק הוא חבר. כל כך הרבה שיפורים, שדרוגים ושיפוצים הופכים את חווית הגולש ברשת החברתית של מארק צוקרברג להרבה יותר קלה, נוחה וכיפית. לקומנטס הצטרפו הלייקים, לפרופילים הצטרפו הקבוצות, הוול הפך לטיימליין, ולאט לאט כל מה שחלמתם עליו ולא העזתם לקוות שמישהו יעשה, קרה מעצמו.
פיצ'ר חדש שפייסבוק העלו כבר לפני חודשיים בדמות וי כחול קטן (V) אך נעשה זמין בסוף השבוע שעבר גם באפליקציות הסלולריות, מאפשר לכם עכשיו לדעת איזה עמוד פייסבוק של הסלב שאתם אוהבים הוא באמת העמוד הרשמי שלו ולא של המעריצים, השונאים או המתחכמים שהם פי 1,000. שוב, אתם בטח ממש לא מאמינים שכל הטוב הזה קורה לכם.
אלא שלצד העובדה שמדובר בבידול תמים לכאורה, שנועד לעשות סדר בבלגן, להקל על המעריץ ולמנוע עוגמת נפש בקרב המעריצים ומושאי הערצתם, יש משהו נוסף בצעד הזה של פייסבוק. הרשת החברתית שחרתה על דגלה את גובה העיניים, הצליחה לשבור את מחסום הטלוויזיה ונתנה תקווה לכל כך הרבה כותבי פאנצ'ים בארון לפרוח ברחבי האינטרנט, שמה עכשיו קו הפרדה רצוף ובלתי עביר בין הסלב ללא סלב, בין כוכב לאבק, בין העולם הישן לעולם החדש, בין מה שהיה פעם למה שהיא יצרה בשנים האחרונות.
ברור שהמהלך הקטן והלכאורה שולי הזה של פייסבוק מתבקש, הן בשביל למנוע התחזויות והן בשביל לחדד את יכולת החיפוש אחר הדבר האמיתי על מנת למקסם את חווית המשתמש. אבל אותו וי כחול משכיח לערב אחד את מחאת כיכר תחריר שצברה עוצמה בפייסבוק והסתיימה בהפלת שני משטרים; מעלים לרגע אחד את ניצולת השואה הרעבה שכולם שיתפו את תמונתה האומללה עד שמישהו הרים את הכפפה ודאג לכך שתמיד יהיה לה חשמל בדירה; מטשטש את המרי האזרחי נגד עליית מחירי הדלק, הערק, הקוטג', החיתול.
פילוסופית, מדובר ברגע קפיטליסטי ואנטי-חברתי שהופך את מהות הכל ושם ללעג את קווי היסוד של השוויון, את קוד החברות, את הצדק החברתי. וי קטן שמזכיר שפייסבוק הוא לא רק חבר, אלא גם אויב. כזה שלא יודע לדאוג לך כשאתה נער בן 12 שכל חבריו לכיתה מחרימים או מציפים לו את הפיד בנאצות; כזה שלא יושב לך על הזנב אם אתה חתול בידיו הכוחניות של איזה ערס; כזה שעושה על הגב של הטיימליין שלך כסף; כזה שמעדיף את בריטני ספירס או ליידי גאגא על פני חבר אמת; כזה ששכח שפעם, כשהקשר בינינו רק התחיל, הוא בסך הכל הציע לנו חברות. ואנחנו בסך הכל הסכמנו.
מה דעתכם על סימן ה-V החדש? ספרו לנו בפייסבוק