כחלק ממגמת חסכנות שעיקרה "בואו נלך על בטוח", עסוקים הטלוויזיה והקולנוע בלהאיר כל מיני פינות לא מוארות בקלאסיקות מבוססות, וכך אנחנו זוכים (כשאנחנו לא מפסידים) להצלחות מרעננות ומתעלות על המקור מחד ("אורות ליל שישי", למשל), ולכישלונות צורבים למדי מאידך ("יומני שרה קונור", מישהו?).
"בייטס מוטל", המשודרת ב HOT3 בימי חמישי, בשעה 22:15
מבקשת כמובן להשתייך לקבוצה הראשונה, ולהאיר מחדש ולעומקם את היחסים בין נורמן בייטס, הפסיכופת החביב מ"פסיכו", לבין אמו, הקשישה החנוטה גברת בייטס. אבל זה בשום אופן לא עיבוד מחודש לסרט. דבר ראשון, נורמה בייטס (בגילומה של ורה פרמיגה היפה) עודנה חיה ובועטת. מעבר לזאת - הסרט מתקיים בזמן הווה, כלומר - יש אייפונים, מכוניות מהירות ועיירות אמריקאיות קטנות שכורעות תחת המשבר הכלכלי רק כדי למצוא פתרון בתעשיית הסמים המלבלבת (אותה הנחת יסוד עליהן התבססו "העשב של השכן", כמו גם "Justified"), נוסף על כך, לנורמן בייטס (פרדי היימור הבריטי) יש כאן אח. ואלו רק הדברים הגדולים.
לקרי ארין, שפיתחה את הסדרה יחד עם קרלטון קיוז שיזם אותה, אין סנטימנטים לסרט המקורי. "אני חושבת שראיתי אותו פעם אחת לפני שהתחלנו לעבוד", היא מודה בשיחה עם וואלה! תרבות. "אני לא גאונת 'פסיכו', אני לא יודעת לדקלם כל פריט טריוויה, וזה גם לא כל כך משנה".
-בכל זאת בחרתם סרט שאנשים מכירים בעל פה את האתוס שלו, סרט שכל הפרטים הכי קטנים בו הפכו לקאנון.
"יש הרבה סיבות שבגללן הסדרה הזאת לא אמורה לעבוד, וזאת הסיבה הראשונה. אבל כשהתחלנו לעבוד, התאהבנו בדמויות שיצרנו לעצמנו, וההתאהבות הזאת בנתה עולם בפני עצמו. המשקל של הסרט, של היצ'קוק, התפוגג בראשנו כשזה הפך לעולם מלא. בהתחלה היתה הרבה הסתייגות בקרב מבקרים וצופים, אבל אני חושבת שכשאנשים הבינו מה אנחנו מנסים לעשות, הם התחברו לזה יותר".
-המצאתם לנורמן בייטס אח.
"זה היה חלק מההצעה המקורית של קרלטון, וזאת היתה הברקה בעיני. דילן הוא הבחור הנורמלי במקום הלא מתפקד הזה, וכל מה שהוא רוצה זה להיות חלק מהיחסים הלא נורמליים בין נורמה לנורמן. אף פעם לא כיף להיות הגלגל החמישי, גם אם העגלה עצמה פסיכית".
העיסוק הפסיכולוגי בדמויות מעסיק את ארין יותר מאשר הדיון בטריוויה, ואין לה רצון להתעסק עם מעריצים אובססיביים שמשווים את הסוודרים שלובש נורמן הנער ללבוש המלחיץ של נורמן המבוגר בסרט המקורי. "יוניברסל פנו אלי עם הרעיון, וההצעה שלהם היתה מאוד מפתה", מסבירה ארין מדוע הסכימה להצטרף לתוכנית.
"תמיד סיקרנו אותי היחסים בין נורמן לאמא שלו. יותר עניין אותי הנושא של האמא והבן, הפסיכולוגיה של ההורות, זאת מערכת יחסים כל כך אינטנסיבית, ומעניין להסתכל עליה דרך העדשה של הסרט האייקוני הזה, והדמות המרתקת הזאת של נורמן, שהיא כל כך חביבה ומתוקה. תהיתי מה היה הצד השני, מי היתה המקבילה שלו, מי היתה גברת בייטס שגרמה לאיש הזה להפוך לרוצח. המטרה, מבחינתי, היתה לחקור את הנושא של אהבה דיספונקציונאלית".
כראוי למי שממאנת להיות גרופית, בהכנות ובתחקיר הסתפקה בקריאת התסריט המקורי של הסרט. "זאת היתה קריאה מאוד מהנה כי הוא כתוב מאוד כיפי", היא אומרת. "ראיתי איך ג'וזף סטפאנו כתב את נורמן בייטס, וחקרנו את כל הנושא של תעשיית הסמים במחוזות כאלה. אבל חוץ מזה פשוט נכנסנו לראש של הדמויות ובדקנו לאן זה לוקח אותנו. כמובן, היתה פה היסטוריה ארוכה מבחינתי של חקר מערכות יחסים לא מתפקדות בין הורים לילדים".
-זה נושא שמאוד מעסיק אותך בעשייה שלך ככותבת וכמפיקה מ"הורים במשרה מלאה", דרך "אורות ליל שישי", "בוסטון ליגל". טלוויזיה היא סוג של טיפול מתמשך מבחינתך?
"הערצתי את אמא שלי, וברור לי שזה מופיע ב'בייטס מוטל'. אני מתארת לעצמי שהייתי קרובה אליה מדי כשגדלנו. הייתי הנערה המוזרה שלא עשתה צרות. אהבתי לבלות עם המשפחה שלי, עם אמא שלי. מרדתי מאוחר יותר. לצערי איבדתי אותה לפני שלוש שנים, וזה אכן מלווה אותי".
-כהרחבה למשפחה, גם העיירה הכל-אמריקאית מאוד מעסיקה אותך. למעשה, "בייטס מוטל" בעצם עונה על השאלה מה היה קורה אם רוצח סדרתי היה מגיע לדילן, העיירה הטקסנית מ"אורות ליל שישי", או לברקלי, קליפורניה ב"הורים במשרה מלאה".
"זה נכון, וזאת אותה תמימות כל-אמריקאית. מאוד אהבתי את הכתיבה ל'הורים', למשל, אבל שם כולם מאוד בריאים נפשית. ואני מאוד אוהבת את 'לילות', אבל גם שם יש גבול לנקודות הקיצון שאליהן אפשר להגיע.
"למרות שאנחנו עוסקים ברוצח מופרע, הלב של הסדרה מאוד תמים, וגם האהבה של נורמן ונורמה אחד לשני. לנורמן יש מיניות מבלבלת, הוא טינאייג'ר והוא אוהב את אמא שלו יותר מדי. היא תמימה בעניין הזה. היא רוצה שהוא יישאר קרוב אליו, והיא עושה דברים בצורה לא מודעת כדי להשיג את זה, דברים שמזינים את ההפרעה שלו. אבל זה לא שהיא במודע רוצה שהבן שלה יימשך אליה".
-יש קטעים בסדרה שנראה שהיא לגמרי מפלרטטת איתו.
"הכל בעיני המתבונן. הצופים מביאים המון לסדרה הזאת, מהאופן שבו הם ראו את הסרט, מהתובנות המשפחתיות שלהם. אני חושבת שנורמה היתה מזדעזעת אם היא היתה יודעת שהבן שלה נמשך אליה. נורמה מקבלת מאה החלטות גרועות בכל פרק, אבל הלב שלה במקום הנכון".
-למה בחרתם ליצור את הסדרה בזמן הווה, אבל להשאיר את המראה והתחושה של שנות ה-50? כדי לשמר את התמימות הזאת מהצד של נורמה?
"רצינו איכות חסרת זמן, כדי ליצור את התמימות הזאת. רצינו שהיחסים בין נורמה לנורמן יהיו קלאסיים. אין יחסים כאלה בהווה, מערכות אהבה היום מאוד שונות. ההשראה היתה סרטים משנות הארבעים, מהחיפוש אחרי תכונות חסרות זמן. וכמובן שהיינו חייבים להשתמש במוטל בייטס, הבית זה משהו שהיה חייב להיכנס לסדרה. היינו יכולים להמציא את כל השאר, אבל לא את הבית של פסיכו. וברגע שנכנסים לבית הזה, חייבים לשלב אותו בעולם של עכשיו. המשכנו את הקו הזה למכוניות, לבגדים, למוזיקה, וניסינו לגרום לשני הדברים להתקיים במקביל. זה בלבל מבקרים בהתחלה, הם לא הבינו מה אנחנו מנסים לעשות, באיזה עולם אנחנו חיים".
-את מקבלת תמיד קרדיט של כותבת ומפיקה. איך הדברים האלה משתלבים?
"הפקה זה קרדיט נורא משונה בטלוויזיה. את יכולה לעבוד על תוכנית שנים, להיות מפיקה ולא לעשות שום דבר שקשור הפקה. הכל תלוי למה צריכים אותך. אני נוטה לבלות המון זמן בחדר כותבים, וזה החוזק הגדול שלי. קרלטון רצה שאני ממש אפיק איתו, והשנה האחרונה היתה מבחינתי סדרת חינוך למדתי להפיק מקרלטון קיוז, שהוא מפיק מדהים. למדתי לדאוג לדברים שלא עניינו אותי קודם, כמו תקציב. והכל חוזר לכתיבה פתאום את חושבת על זה שאת צריכה לצמצם את מספר הלוקיישנים כדי לחסוך כסף. זה כמו קובייה הונגרית, וזה אתגר גדול במקביל לכתיבה. יש עשרים בעיות ביום שאין לי מושג איך לפתור, ואת צריכה לסמוך על ההימור שלך. הפקה זה רכבת, והיא חייבת להמשיך לנוע".
פרק הסיום של "בייטס מוטל", ישודר הערב, יום חמישי ב-22:15 בערוץ HOT3 ובחינם ב-V.O.D
מה חשבתם על "בייטס מוטל"? דברו על זה בפייסבוק