פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אקספרסו קצר: "מלבי אקספרס" הבטיחו נוסחה מנצחת ולא קיימו

      "מלבי אקספרס" היתה אמורה להיות המחווה הישראלית לסרטי נוסחה מצליחים על רווקים שמתפרעים בחו"ל רגע לפני ההתברגנות. אבל הביצוע הכושל הופך אותה לחיקוי חיוור בלבד

      בניגוד למה שנדמה שמצופה מיוצרים, לגמרי לא מוכרחים להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש. ויש דווקא איזה תענוג מיוחד בנוסחה שעובדת היטב – ממש כמו ההנאה שבלצפות באבני דומינו נופלות זו על גבי זו באופן מושלם, יוצרות את המתווה הצפוי, אבל בצורה שבכל זאת נראה שיש בה נס קטן –הנה שום דבר לא התקלקל; השמחה שבהבטחה שקוימה. סרטי וסדרות נוסחה הם בסדר גמור, אנחנו ראינו אותם בעבר, אנחנו יודעים בדיוק מה עומד לקרות, ואם הם עשויים היטב – זה בידור נהדר.

      מלבי אקספרס (יח"צ)
      המודל הוא "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס". מתוך "מלבי אקספרס" (צילום: יח"צ)

      "מלבי אקספרס" אמורה היתה להיות העיבוד הישראלי לנוסחה מנצחת – מעין "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" בגרסת חולון בת ים. במקום ווגאס – ברזיל, במקום הווירדו – הסטלן, במקום החנון – הדתי לייט. כן, במקור, "מלבי אקספרס" הוא גם ספר שמיקי גבע כתב על הרפתקאותיו עם ברזילאית לוהטת ועל דוכן מלבי, אבל שם הנוסחה לחיקוי היתה "חכמת הבייגלה"; ואילו כאן, בסדרה, הנוסחה היא סך כל סרטי המסע האמריקאים על חבורת רווקים רגע לפני הקפיצה הגדולה להתבגרות שמתקשים לוותר על הדימוי שלהם כצעירים נטולי עול הבורגנות.

      כאן, הגיבור אייל (מיקי גבע), מגיע לאי הברזילאי מורו דה סאו פאולו בעקבות התאהבות במריה היפה שפיזרה הבטחות על חוטיני וקפיריניה ונעלמה בחזרה לארץ הטרופית היפה שלה. תיכף ומיד כאשר הוא נוחת הוא פוגש גם את דנה, (עדי הימלבלוי) ישראלית יפהפיה. כלום עדיין לא קורה, אבל אנחנו בשדה המוכר של נוסחאות, וברור שהשתיים האלו עוד יקרעו את לבו ביניהן כאילו היה חתיכת בשר בטלפי לביאות מורעבות. אל אייל מצטרף למסע מושיקו (יובל שגב) שהוא - כמו כל גבר שלישי במוצרי נוסחאות – הבחור הטוב והכנוע שעומד להינשא לכלבה קנאית ומסרסת (מיכל גבריאלוב). ואת השלישייה סוגר ג'וקה (שחר חסון), הסטלן-המסתבך-האידיוט בעל ההברקות הלא צפויות. אליהם עוד יצטרף קותי סבג על תקן, אהמ... קותי סבג, הנון אקטור שנוהם את המשפטים שלו ומגלם בערך את עצמו.

      מלבי אקספרס (יח"צ)
      פינג פונג קלישאות. מתוך "מלבי אקספרס" (צילום: יח"צ)

      "מלבי אקספרס" מבטיחה את הנוסחה, אבל לא בהכרח מקיימת. הסיפור הרי נתון מראש, ומה שיש לעשות הוא לשייף אותו עד ברק ולתת לאבני הדומינו ליפול בלי שום חריקות זו על זו עד לסוף הטוב. הסדרה נראית נפלא, ברזיל מצטלמת מדהים, והאווירה הקרנבלית הכל-אפשרית סופר-סקסית עוברת היטב. עד כאן – הכל כיף וישבנים מושלמים. מה שלא מושלם הוא הדמויות והתסריט שבפיהן, ואל מול ההקפדה שמסביב, הרישול של אלו שאמורים להחזיק את הסדרה על כתפיהם בולט עוד הרבה יותר.

      הדמויות משחקות פינג פונג קלישאות, והן עפות מצד אל צד באופן כל כך מסחרר שמדהים שאף "כאב כשנפלת מגן עדן" לא השתרבב בטעות פנימה. סטריאוטיפ הישראלי-בחו"ל מושרש עד כדי כך עמוק שאין ממש צורך לחזק אותו, ובמקומות שהיתה הזדמנות להעניק קונטרה מעניינת וחכמה, התסריט דווקא דופק חזק יותר ועמוק יותר את המסמרים אל תוך העילגות, הרדידות, והומור הסטגדיש. זה מצער, כי "מלבי אקספרס" היתה אמורה להיות הסדרה לאהוב הקיץ, זו שתמשיך את התנופה המוצלחת שהתחילה ב"אבודים באפריקה" המצוינת ו"אננדה" המקסימה והרגישה.

      "מלבי אקספרס" מסתפקת בפתרונות הקלים, והופכת עצמה מבלי דעת לחיקוי מדולל ולא לקאבר איכותי של קלאסיקה. היא לא איומה, אבל היא רק חמודה במקום שהיתה יכולה להיות חתיכה, חכמה ועם אופי. וכך בסופו של עניין, במקום שהנוסחה תייצר את הציפייה והקתארזיס המיוחל, היא רק הופכת לתזכורת המרגיזה של מה שיכול היה להיות אבל השתבש.

      מיקי גבע, שחר חסון וקותי סבג מתעדים את עצמם מאחורי הקלעים בברזיל

      מה אתם חשבתם על "מלבי אקספרס"? ספרו לנו בפייסבוק