בית התקליט עם Mala

לאורך העשור האחרון, Mala היה בין הדמויות המרכזיות בסצנת הדאבסטפ שיצאה מבריטניה. כמוזיקאי עצמאי וכחבר הקולקטיב דיגיטל מיסטיקס, מאלה היה היה שותף בכיר בהפיכת הדאבסטפ מצליל שמאפיין את מועדוני המחתרת של לונדון, להצלחה כלל-עולמית. בפרוייקט החדש שלו, מאלה אין קובה, הוא פורץ את גבולות הז'אנר ומשתף פעולה עם נגנים קובניים. הפרויקט, שהפיק שדרן הרדיו המוביל ג'יילס פיטרסון, משלב בין ביטים שבורים עדכניים למקצבים קאריביים מסורתיים וגורם לשני הז'אנרים להישמע שונים לגמרי מבעבר. המופע של Mala בישראל ישלב את יכולות התקלוט שלו עם נגנים שיופיעו לייב על הבמה.

אלבום יפהפה של יוצא מוכשר במיוחד, ניטין סאווני. האלבום הזה הוא כנראה אחד מאהובים עלי בכל הזמנים. אני לא יכול לספר למה דווקא הוא, כי אני לא יודע. אני חושב שזה בגלל הפעם הראשונה בה האזנתי לו, זה היה בשנת 1999 והאלבום הזה נשאר חלק מחיי מאז.

גדלתי לתוך ז'אנר הג'אנגל בתחילת שנות התשעים, וכל האמנים, החל מגרובריידר ופאביו ועד לריי קית', היו חלק מזה. קיבלתי השראה מכל התנועה הזאת יחד עם דראם אנד בייס, סביר להניח יותר מכל ז'אנר אחר. כבוד לכל לכל מי שהיה מעורב בזה והמוזיקה של גולדי מדברת בעד עצמה עד היום.

האזנתי לאלבום הזה כשניסיתי למצוא את עצמי בתור נער צעיר. אני לא בדיוק ראסטה אבל העמדות המיליטנטיות והתשוקה של סיזלה באמונה שלו, גרמו לי להאמין בעצמי ולשאול שאלות לגבי מה שקורה סביבי.

אגדה חיה שהשפיעה עמוקות ובאופן עקבי על קידומה של מוזיקה פוזיטיבית שמרימה אנשים דרך הצלילים. השראה ענקית עבורי.

אחד מהדברים הכי טובים שיצאו מבריטניה. אלבום לשיר יחד איתו. באמת. באלבום הזה הוא מתווך מציאות, לא פנטזיה.

אני מכיר את קוקי למעלה מ-20 שנה והמוזיקה שלו מעולם לא מפסיקה להדהים אותי. בלי קוקי ואחרים, לא היו היום במוזיקה דברים כמו LFO וכל טירופי הבאסים שאנחנו שומעים מכל מיני ז'אנרים כיום. הוא היה חלוץ אמיתי ומקורי. האזנה לכל דבר שלו היא כניסה לעולם חדש.

קוסם אמיתי עם מילים. הוא מניח תמונות ברראש שלי, באופן ליטרלי, כשאני מאזין למוזיקה שלו. מאוד חבל שראפרים מעולים מבריטניה לעולם לא מקבלים את התמיכה והאהבה שמגיעה להם באמת.