"סנדמן" של ניל גיימן: הלך לאיבוד בתרגום

יצירות כמו "סנדמן", הקומיקס הגותי האגדי של ניל גיימן שמתפרסם כעת בעברית, לא ממש עובדות בשפת הקודש – אבל זה לא תירוץ לתרגום מרושל, עריכה עצלה ופדיחות גרפיות חמורות

רחלי רוטנר
12/08/2013

איך ניגשים בכלל לכתוב ביקורת על יצירה מיתולוגית כמו "סנדמן"? מה אומרים עליה שלא נאמר כבר בכל פורום "גיקים מגניבים ואפלוליים" באינטרנט? איך אומרים בכלל משהו שהוא פחות מ"איזה מושלמי" על ניל גיימן בלי שאחר כך המעריצים השמנמנים שלו ימלכדו לי את הבמבה שהבאתי לפסטיבל הקומיקס? ובלי שום קשר, מישהו רוצה במבה?

אז לא, אני לא מחובבי "סנדמן", אני מעדיפה את הקומיקס שלי קצת פחות אימואי ובלי ברנשים מדוכדכים שעומדים בחושך ואומרים שהאופל הנצחי מלחך את נשמתם וכולי. אבל ל"סנדמן" יש מסורת, ויש פולחן, ויש תרבות הרבה יותר עשירה ומרובדת מהטעם הספרותי הקטנוני של הח"מ. וממילא הוא לא זקוק לאישור שלי, אחרי שנים שבהן הוא גורר שובלי מעריצים, וגם לא לגלילת העלילה מחדש (תקציר: שליט החלומות מורפיאוס נחטף, משתחרר ועושה כל מיני שיגועים עם משפחת הישויות המיתולגיות שלו). הדבר היחיד שנותר לבדוק כשמתיישבים לקרוא את הגרסה העברית של "סנדמן", הוא את התרגום שלה. כי בוקר בהיר אחד, התעוררו חובבי הקומיקס בישראל בתוך מצעי הספיידרמן שלהם וגילו ש"סנדמן" הוא עכשיו ספר בעברית, מתורגם למשעי עד האותיות הקטנות שבשלטי החנויות המצוירות. Heydad!

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

מוגש מטעם שחל
אל תרטיבו את מצעי הספיידרמן. מתוך "סנדמן"(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

זו לא הפעם הראשונה שהוצאות ספרים נזכרות שהיי, קומיקס זה נורא לוהט בשנים האחרונות, בואו נביא קצת סחורה מחו"ל, נעשה לה פליפ מימין לשמאל בפוטושופ ונהפוך לחלק מהעולם הגדול. לפעמים זה מצליח יותר, לפעמים פחות. עם יצירה בסדר גודל של "סנדמן", שקהילת הקומיקס בארץ מצפה לה בנשימה עצורה, אין מצב ל"פחות" – צריך לפרוש למורפיאוס שטיח אדום בנתב"ג ולקחת אותו לסיור ביד ושם ולהופעה של דוד ד'אור. ואז לשנן את הכללים הכי חשובים של תרגומי קומיקס: תרגום. פונטים. סידור בלוני דיבור. עטיפה. שלא יהיו פאדיחות מול קהל קוראים שכבר שנים צורך את הסחורה שלו מאימפריות הקומיקס העצומות בניכר. איך מר חול שלנו צלח את המבחן?

אז קודם כל, העטיפה. כשרק שוחררה מהיח"צ, עוד לפני שהיה מה לקרוא, היא התקבלה בהסתייגות בקרב קהילות הקומיקס. העטיפות המקוריות היו ציורים אפלים ומורכבים, עדינים ואגרסיביים כאחד, בעוד העטיפה העברית הדלה נראית כמו חוברת לימוד הבעה בתיכון, עם אסתטיקה רחוקה מזו שהיא משווקת בפנים (למרות שעמודי ההקדמה נראים גם הם כמו ספר לימוד). אוקיי, זה עוד בסדר, על טעם ועל ריח אין להתווכח ואולי מישהו שם בהוצאה חושב שזה מהמם. אבל תאונות ה"פליפ" הן בלתי נסלחות בקומיקס: פריימים שבהם סדר הבלונים מופיע הפוך, משמאל לימין, במקום מימין לשמאל, כמו במקור באנגלית. זו לא טעות הגהה של אקסטרה י' במילה, זה פאק שמקלקל את כל הרצף הסיפורי, והוא מופיע לא פעם לאורך הספר. השם של הפרק הראשון, "שנת ישרים", מופיע בכלל מהסוף להתחלה – "םירשי שנת", ולוקח זמן להבין שזו לא מילת כישוף קסומה שלוכדת שדים, זה סתם עורך דיסלקט. התרגום של דידי חנוך מגמגם ולא מצליח להחליט אם לספר את סיפור הרקע בלשון עבר או הווה, אז הוא מדלג ביניהן באופן שרירותי ומקווה לטוב. וגם כשהעניינים איכשהו תקינים, עדיין צורבים בעיניים הפונטים המחרידים של האותיות, שהם תלושים לחלוטין מהציור ובאף רגע לא משתלבים איתו לשפה אחת, כפי שקומיקס אמור לעשות.

בחירת פונט כושלת. מתוך "סנדמן"(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

נשאלת השאלה – האם אפשר, או בעצם, האם צריך בכלל לתרגם יצירה כמו "סנדמן" לעברית? יצירה שהשורשים שלה כל כך תלושים מהשפה ומהתרבות העברית, שמילותיה מתנגשות במצלול העברי בצרימה כל כך מעיקה? קשה לקחת ברצינות משפטים כמו "מוכרזת מלחמת קסם" או "אלי, כמה שוטים הם בני התמותה", שאמורים להיקרא בשיא הרצינות ואיכשהו נשמעים כמו פוסטר ל"דיג'ימון 4". מה לעשות, באנגלית זה נשמע יותר טוב, והיא מחליקה יותר טוב קריאות מליציות כמו "ארור תהיה" ו"אתה שוטה, שמעת? שוטה!" שממלאות את הספר. השדים המגניבים של גיימן הופכים ללפלפים עקומים תחת כל ניסיון לעברת אותם, אולי כי אצלנו חסרה מסורת של גותיקה, של פנטזיה, או פשוט של קומיקס, שבו דמויות מצוירות רציניות יכולות לצעוק מה שבא להן בלי שזה ייראה לנו כמו "זבנגל'ה".

כך או כך, העובדה היא שגם במקומות שהתרגום תקין ונכון וזורם – זה עדיין לא זה: "סנדמן" פשוט לא עובד בעברית. הציורים, הסיפור והשפה לא מתחברים זה לזה באף שלב, למרות שהקורא האומלל מייחל לכך עוד מהרגע הראשון של ה"מה דפאק זה אקדמות ונעימות ליליות". אך תרגום החלק הבא, כך נראה, כבר נמצא ממילא בתכנון, אז אפשר רק לקוות שלפחות טרגדיית הפליפ תימנע ושמישהו יישלח לעשות שופינג בשוק הפונטים. בינתיים – מוטב לדבוק בגרסה המקורית באנגלית, ולוותר על לשון הקודש במקרה הזה. ושתהיה "םירשי שנת" לכולם.

מה אתם חשבתם על הגרסה העברית של "סנדמן"? ספרו לנו בפייסבוק

  • סנדמן
  • ניל גיימן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully