חברות הטלקום הסיניות מפחדות ממנה, ענקיות הטכנולוגיה במערב לא יודעות איך להתמודד איתה, הממשלה הקומוניסטית מתקשה להשתלט עליה ו-300 מיליון סינים לא עוזבים אותה לרגע: אפליקציית המסרים הסינית המצליחה וויצ'אט (WeChat) סוג של וואטסאפ על קוקטייל של סטרואידים וג'י-פי-אס היא תופעה תרבותית מדהימה ששינתה מהקצה אל הקצה את הצורה שבה תושביה של המדינה המאוכלסת ביותר בעולם מתקשרים זה עם זה, ועכשיו מגדירה מחדש את כללי המשחק בשוק הסמארטפונים העולמי.
עד לפני חודש, היה כמעט בלתי אפשרי למצוא מישהו שאיננו אסיאתי או גיק טכנולוגיה כבד ששמע אי-פעם על וויצ'אט. חוץ מתושבי סין משתמשים באפליקציה הזו עוד כ-70 מיליון בני אדם שזה מספר עצום אבל רובם אזרחי מדינות המזרח הרחוק השונות או סינים המתגוררים בחו"ל. אלא שאז התרחשו שני דברים, כמעט במקביל: כדורגלן-העל ליאונל מסי קיבל המון כסף כדי לקדם את ההשקה הרשמית של האפליקציה בשוק הבינלאומי, וסקר עדכני של חברת גלובל ווב אינדקס גילה כי 27% מכלל בעלי הסמארטפונים משתמשים בה באופן קבוע, מה שממקם אותה במקום החמישי ברשימת האפליקציות הפופולאריות ביותר בעולם.
מסי מפרסם את וויצ'אט:
יותר מטוויטר. יותר מסקייפ. יותר מוואטסאפ. מרחק נגיעה מפייסבוק. בבת אחת הפכה וויצ'אט (או ווישין, Weixin, כפי שהיא מכונה בסינית) מקוריוז סיני זניח שאף אחד לא מכיר לאחת השחקניות הרציניות ביותר בליגת העל של האפליקציות הסלולריות.
300 מיליון סינים, התברר, לא טועים. עדכון הגרסה האחרון של ווטסאפ, ששוחרר זמן קצר לאחר פרסום הסקר, מוכיח את זה טוב מאוד: שירות ההודעות הקוליות שהוסיפו שם בשבוע שעבר לאפליקציה הוא לא יותר מהעתק חיוור של פונקציית הווקי-טוקי המעולה של וויצ'אט, שהייתה חלק אינטגרלי ממנה מהרגע הראשון והייתה אחד הגורמים העיקריים להצלחתה המסחררת. לקח להם הרבה זמן שם, בעמק הסיליקון, להתעורר וזה עלול להיות מאוחר מדי. וויצ'אט, שחוגגת בקרוב שלוש שנים בשוק, היא כבר מפלצת. מפלצת רעבה.
ביי-ביי היא בחורה סינית נאה שמגדלת בבית כלב צ'יוואווה מתוק, אוהבת מכוניות ספורט ותיקים של לואי ויטון. היא אוהבת לבלות במועדונים הכי לוהטים בברלין, המוטו שלה הוא "רק אלוהים יכול לשפוט אותי" והיא גרה איפה שהוא בשכונה שבה אני מתגורר בעיר הבירה הגרמנית, במרחק של לא יותר מ-2 קילומטרים ממני. מעולם לא פגשתי אותה, אבל חייה פרושים עתה לפניי על מסך המגע של הסמארטפון שלי, ואם יתחשק לי אוכל גם לשלוח לה קריצה וירטואלית ולהזמין אותה לדרינק בבר הקרוב. ביי-ביי, כמוני, משתמשת בוויצ'אט - שהיא הרבה יותר מעוד אפליקציה שמאפשרת למשתמשיה לשלוח אחד לשני הודעות טקסט והודעות קוליות ולנהל שיחות וידאו בחינם.
פרי פיתוחה של ענקית האינטרנט הסינית טנסנט - אימפריה וירטואלית עם שווי שוק של 40 מיליארד דולר שחולשת, בין היתר, על למעלה מ-700 מיליון משתמשים הרשומים בשירות המסרים המידיים הסופר-פופולארי שלה, QQ וויצ'אט היא רשת חברתית, פלטפורמת צ'אט, פלטפורמה לשיתוף תמונות עם פילטרים דמויי אינסטגרם אבל גם, ואולי בעיקר, כלי פלירטוט רב-עוצמה. שלא כמו וואטסאפ או ווייבר או המסנג'ר של פייסבוק, היא מאפשרת למשתמשיה לצ'וטט לא רק עם מי שנמצא ברשימת אנשי הקשר שלהם, אלא עם כל מי שמשתמש באפליקציה ונמצא ברדיוס של כמה מאות קילומטרים מהם, גם אם לא פגשו אותו מעולם.
וזו הפרסומת התאילנדית לאפליקציה:
המפתחים של וויצ'אט לא המציאו את הגלגל: החנויות של אפל ושל גוגל מלאות באפליקציות פלירטוט מבוססות מיקום שמציעות יכולת דומה. אבל אף לא אחת מהאפליקציות הייעודיות האלה אולי בעיקר בגלל שרוב מי שמתקין אותה הם גברים סטרייטים חרמנים לא יכולה לזקוף לעצמה הצלחה מסחררת במיוחד או מסד משתמשים פעילים בהיקף עצום כזה. לעומת זאת, מבין חבריי הסינים הרווקים רובם צעירים וצעירות בגילאי 20 עד 30 אין כמעט אחד שלא משתמש בוויצ'אט כדי לחפש סטוצים פוטנציאליים, אהבה או סתם מישהו לדבר איתו. אפליקציית הפלירטוטים היחידה שפופולארית במערב ושזוכה להיקף דומה של השתתפות פעילה היא גריינדר, שפונה להומואים ולגברים ביסקסואלים בלבד, ושזכתה, בצדק, לכינוי "חדר החושך הגדול ביותר העולם".
בערים הסיניות הגדולות, כמו שאנגחאי, בייג'ינג או גואנגג'ואו, קשה מאוד למצוא פיק-אפ ברים מהסוג שנפוץ אצלנו או באירופה ובארצות הברית. רווקים סינים ורווקות עוד פחות ממעטים להתחיל עם בחורות שהם פוגשים באקראי במהלך בילוייהם הליליים. במועדון סיני טיפוסי מהווים הבר ורחבת הריקודים חלק זניח בלבד מהמקום. רוב השטח מוקצה לשולחנות שמוזמנים לרוב מראש, קומפלט עם בקבוקים של שתייה חריפה וקערות גדולות של פירות, על-ידי קבוצות מעורבות של חברים שמגיעים לבלות ביחד. האינטראקציה עם אחרים כמעט שלא קיימת. המחסומים החברתיים בעולם האמיתי בסין רבים, אבל בעולם הווירטואלי, הפחות ישיר, הם נעלמים. אפליקציה כמו וויצ'אט היא בדיוק מה שרווקים ורווקות סיניים היו צריכים כדי להשתחרר.
אנונימיות היא ממש לא שם המשחק בסין: חיפוש זריז במנוע ה"מי בסביבה" של וויצ'אט שניתן להתאמה אישית, כמו לדוגמה הצגה של בחורות בלבד מייצר בעיר כמו בייג'ינג רשימה ארוכה של עלמות-חן סיניות חמודות שאמנם לא מזדהות תמיד בשמן המלא אבל מקפידות לציין היכן הן עובדות או לומדות ומעלות כמות גדולה של תמונות של עצמן, חלקן הגדול כשהן מביטות למצלמה במבט חושני ובשפתיים משורבבות. הגברים, מצדם, מעלים תמונות שבהם הם חושפים שרירים, שרועים על מכוניותיהם או מביטים למצלמה בפרצוף קשוח. ההתערטלות הווירטואלית הזו מדהימה בכנותה. כל מה שנותר לעשות זה לבחור שותף לצ'אט, ולכתוב לו "ני האו". אפשר גם לשקשק את הסמארטפון והאפליקציה תבחר באופן רנדומלי שותף לצ'אט שמשקשק גם הוא את המכשיר שלו באותו רגע. משם הכל זורם.
חבר משאנגחאי מקבל הודעות פלרטטניות מבחורות שעלו איתו במעלית שניות ספורות אחרי שהן יורדות בקומה שלהן. לפני שהוא משלם בכניסה למועדון לילה הוא סורק את האפליקציה כדי לראות אם יש בחורות יפות בפנים. אם יש לכם חברים שגרים בסין, אין סיכוי שוויצ'אט לא מותקנת להם על הסמארטפון. אם החברים שלכם הם גברים ישראלים רווקים רוב הסיכויים הם שחיי המין שלהם השתפרו פלאים מאז ההתקנה.
בישראל, בינתיים, שוררת באפליקציה שממה. רק כמה עשרות משתמשים צצים בחיפוש רובם ישראלים שחזרו באחרונה מסין או סינים שמתגוררים בארץ. אבל גם אצלנו, כמו ביתר חלקי העולם, מספר המשתמשים הולך ועולה מיום ליום. כי גם בלי קשר לכל הפלירטוטים, ועל כך מעיד כל מי שאי-פעם השתמש בוויצ'אט, מדובר באפליקציית התקשורת הכי טובה ויציבה שיש היום בשוק. כשפוגשים אנשים חדשים בסין כבר לא רק מחליפים כרטיסי ביקור אלא סורקים אחד לשני את קוד ה-QR של הפרופיל בוויצ'אט. איכות הסאונד והווידאו מצוינות, ופונקציית הווקי-טוקי ממכרת ומייתרת כמעט לחלוטין את הצורך לבצע שיחות טלפון. חברות הטלקום הסיניות מנסות כבר תקופה ארוכה, ללא הצלחה, להצר את צעדיה של האפליקציה בשוק הסיני לאחר שהתברר שהיא גורמת להן נזקים כלכליים עצומים: מאז שהיא הושקה הסינים כבר לא מסמסים וממעטים להתקשר. הקלות והמהירות של העברת מידע באמצעותה הלחיצה גם את הממשלה הסינית, שחטפה כבר כמה התקפות פאניקה בשנה האחרונה והפעילה במקרים שונים צנזורה על הודעות בשפה הסינית שנשלחו באמצעותה. עכשיו נותר רק לראות אם וויצ'אט תצליח לשחזר את ההצלחה גם מחוץ למגרש הביתי.