וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בלוג "שובר שורות": עוצמה נשית מתפרצת

איל רוב

25.8.2013 / 0:02

אחרי שלאורך הסדרה שימשו בתפקיד ניצבות מעיקות, הנשים ב"שובר שורות" קיבלו סוף סוף משקל הולם שאף עשוי לגרום לתפנית משמעותית בעלילה רגע לפני שהעונה האחרונה מסתיימת

"האם אני במעצר?”, זו הייתה ה-שאלה של הפרק הזה. ובניגוד לאחרות, שאלה זו לא נותרה תלויה באוויר ספוקלטיבי אלא לשם שינוי, קיבלנו תשובה חד משמעית ב"Buried", הפרק העשירי בעונה האחרונה של "שובר שורות". פרק שהצליח לעשות את מה שאפילו החומר הכחול של הייזנברג לא יכל - גם להשאיר את המתח של קודמו באוויר וגם לרמוז על האפשרות להתעלות עליו. וינס גיליגאן אמנם ממשיך כרונולוגית את קו הסיפור, אך בו בעת מעבה אותו בצדדיו ואף פותח זירה חדשה. מוסיף עוד משקל לאבן הריחיים התלויה על צווארו של וולטר ווייט ושאר הדמויות, סקיילר בפרט. לגיליגאן נותרו עוד שישה פרקים, אך נדמה שהוא עדיין נהנה, מיומן מאי פעם, לשחק איתנו. להשאיר אותנו מתבוססים בספקות, תיאוריות רעועות והשערות ספורדיות לגבי העתיד הקרוב והרחוק, בעודנו צועדים עקב בצד אגודל בשביל קליפות התפוזים שהוא מפזר לנו לאורך חמישים ומשהו פרקי הסדרה. "האם אני במעצר?” - סקיילר פחדה במשך עונות שלמות מממשות השאלה הזו, אך למעשה נולדת מחדש דרכה. והפרק הזה, גם אם היה פחות דחוס ומאיים מקודמו, חשוב לא פחות ממנו. זה הפרק בו שורטט על החול הצהוב הקו שמפריד בין הגברים לנשים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
שולטת בעולם שלו. סקיילר/מערכת וואלה!, צילום מסך

התשובה המגומגמת והתבוסתנית של האנק, שלא ידע איך להתנהג כשהתוכנית שלו השתבשה, רק חידדה את ההבדל המהותי בין המינים בסדרה. הגברים לכאורה מחושבים ופועלים בשם ולטובת המשפחה. אך כמו תמיד, מונעים מהאגו ומבעד לסובלימציה, זו בסך הכל פעולת סימון טריטוריה עתיקה ושמירה עליה. פעולה שמלווה כמובן בפחד ממה שיגידו עליהם וכפועל יוצא מזה, איך יזכרו אותם. האנק מול עמיתיו, וולט מול ילדיו. המעבר מהדו-קרב האילם ומורט העצבים שלהם (המכונית הצהובה עדיין ברקע) ושנייה אחריו התנהגות היסטרית מקבילה – שניהם מצלצלים לאותה אישה, מראה עד כמה הפחד הגדול ביותר של וולט והאנק הוא להיכשל מקצועית. לעומתם, הנשים, מחלת תסריטאים ידועה, תמיד היו הצד החלש בסדרה הזו, ולרוב נגררו, במידה כזו או אחרת של חוסר הסכמה, אחרי הקטסטרופות של הגברים. עד הפרק הזה. הפרק הזה היה כל כולו העצמה נשית. אבל ברשותכן, בואו נסיים רגע עם הגברים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
פוטנציאל לשיתוף פעולה?/מערכת וואלה!, צילום מסך

עדיין הייזנברג או לא, וולט מת מפחד. הוא יודע מה קורה כשהאנק נועל עליך את הלסת. אבל האנק, כמו הטלפונים במגירה של סול, מגיע מהאולד סקול. הוא רוצה לשמור את זה אחד על אחד, כמו פעם, בצהרי היום. האנק חייב להפיל את וולט, גם במחיר מפלתו האישית ושתי משפחותיהם. במהלך הפרק הזה הוא, ואנחנו איתו, לומדים כמה ארוכה היא הדרך, והוא בעצמו הודה כי אינו יודע איך לחבר את פיסות האמת שנושרות עליו מהשמיים כמו חתיכות של מטוס מתרסק. גם אם ינצח וייזכר בתולדות ה-DEA כמי שהפיל את הייזנברג, האנק יודע שזה ניצחון פירוס, וזה שהוא ממשיך בזה על אף הידיעה שזה יוציא אותו די פתאטי. לשניה הוא נראה מובס, אבוד בערפל. סצינת הדיינר, עם נפנוף היד הילדותי, החיבוק הכושל ושליפת הטייפ המהירה מדי מעידות על כך. כל תקוותיו ל'וואם-באם ת'אנק יו מאם' מהיר התנפצו כשסקיילר סירבה לשחק את התפקיד שייעד לה – קורבן תמים של נסיבות – ושאלה אותו, פעם אחר פעם, את השאלה האחרונה שציפה לשמוע. וג'סי, אליו הגענו דרך הקשיש הכי הגון באלבקרקי, חג מעגלית בעולם משלו. הזעם וחוסר התוחלת הטרגית של חייו, במסלול התרסקות בלתי נמנע. בינתיים הוא מחכה. ומספר לנו על עצמו הרבה, גם אם צמד השוטרים הנלעג שחקר אותו לא שומע אף מילה ממנו. בגדול, להוציא את סצינת הקבירה של וולט, כל הגברים בעיקר חיכו והבינו שאין להם משהו יותר טוב מאשר לחכות ולחשוב. לחכות להזדמנות הנכונה, לעצה הנכונה, לדרך הנכונה. וכמו תמיד היא הגיעה מפיה של אישה.

שלוש הסצינות החשובות והטובות בפרק הזה הן תולדה של הנעה ישירה של הנשים בסדרה. סקיילר נפגשה עם האנק ובחרה סופית באיזה צד היא. מארי, לרוב הפוגה נוירוטית קלפטומנית-אופמטימית משעשעת התרוקנה לגמרי והתפוצצה בסצינה המשותפת של האחיות לבית למברט – הסצינה הטובה ביותר בפרק - אותה היא מסיימת במשפט שלא מותיר לבעלה שום ברירה. ולידיה, לידיה הלוהטת, הדמות החידתית מביניהן, זו שלא ברור מה מניע אותה, פחד או חמדנות, יוצאת מהבונקר התת קרקעי - הקבר הסימבולי שלה - בדיוק כפי שהגיעה: על עקבים ובעיניים מכוסות, רק מנצחת ומסוכנת בהרבה. קלאסה.

זו אמנם סדרה על גבריות ופירוקיה ועל דרכו של איש אחד מחדר ביתו אל שערי הגיהינום אבל כאמור בפרק הזה היה מעניין לראות איך גיליגאן מפתח עימותים נשיים המשמשים כעימותי מראה לאלו המרכזיים בסדרה. זה התחיל בפרק הקודם, בקטנה, כשסקיילר נפנפה את לידיה, והגיע לשיא בסצינה של שתי האחיות. ממש כמו הסצינה של הבעלים שלהן, גם זו הייתה כתובה ומשוחקת לעילא. רק שבעוד וולט והאנק הצליבו מבטים, חוטם מול חוטם, וסיננו רזולוציות ואיומים לאחר הבומבה שהאנק שלח לו לפנים, אצל הנשים זה אחרת. זו הסצינה של מארי. במהלכה כל הרצון הטוב שלה, ובמידה רבה כל עולמה, התרוקן ממנה, שאלה אחר שאלה, כשסקיילר מסובבת עוד יותר את הפגיון במבטים ובהתייפחות שלה. מארי לומדת עד כמה העולם שלה מזוייף, חרדתי ומסוכן ולא מאמינה שהיא לא קלטה את זה. לא היו בסצינה סכינים אבל היא הייתה חדה כהוגן, וניקבה כל שקר שמארי שמעה או סיפרה לעצמה, כולל היום הארור בו האנק נורה. התגובה שלה, סטירה מצלצלת ובעיקר הניסיון המצמרר לקחת מסקיילר את התינוקת הולי הייתה אחד מהרגעים היותר טורדי-מנוחה שנראו בסדרה המדממת הזו. הסצינה העלתה ממחשכחי הסאבטקסט לצהריי היום את התחרות הסמויה שהתקיימה במהלך חמש העונות בין האחיות למברט למי מהן יש את המשפחה האמריקאית המושלמת.

ההתעקשות האובססיבית של מארי על התינוקת וחילוצה מהבית הזה רק מראה כמה קנאה הייתה ביניהן ומציגה את כל החלומות והימים הטובים סביב הבריכה בחצר כבועות סבון. הוראת הציווי שלה לבעלה, לא מותירה מקום לספק. אין להן דרך חזרה. כנראה שסקיילר, לאחר הסטירה שהגיעה לה, הבינה בעצמה את התשובה לשאלתה. כן, היא במעצר. תמיד הייתה. לפחות מאז שוולט בישל את הבאץ' הראשון ושינה להם את החיים. היא בחרה בזה. ופרק הזה היא השלימה עם בחירתה. ההתנהגות של האנק והניסיון שלו להכניס את מארי שתשפיע עליה, היתה מבחינתה מראה חיצונית לחייה – שוב מגיע גבר ומתבנת אותה לפי צרכיו, וכביכול לטובתה ולטובת משפחתה. האמת, זו שנמצאת בין ארבע הצלעות הללו – וולט, האנק, סקיילר ומארי – יכולה לחכך כפותיה הסדוקות בסיפוק. יש כאן חתיכת מהומה עם מעגלי קונפליקט פנימיים וחיצוניים שהולכים ומצרים את צעדי הדמויות.

בנוגע ללידיה, במוחה הקודח אך המאורגן בקפידה היא ארגנה מהומת דמים בלב מדבר, ממנה היא חוזרת עם טוד הסוציופט הכי מנומס בניו מקסיקו ובני משפחתו הניאו-נאצים בעלי האצבע הקלה על ההדק, היישר לתוך מה שנותר מהחיים של וולט.

וולט בנקודת שבירה. הוא עייף, חולה, רדוף ולפעם ראשונה, נרדף. הוא רחוק מרחק שמיים וארץ מההייזנברג שחשבנו שהוא. לראייה, הוא הזדעזע מהצעתו ההייזנברגית של סול לשלוח את האנק לבליז לחופשה משותפת עם מייק. "האנק הוא משפחה", נזעק וולט, רפליקה שמסבירה לנו עד כמה הוא לא מבין איזה שטן מפלצתי הוא הפך להיות בעיני כולם. ועדיין, הרציונל שלו הביא אותו גם לעשות את הפעולה ההגיונית – לאסוף את כספו. אנחנו הרווחנו עוד הפוגה קומית נהדרת כששומר הראש האוביס של סול התפנק לו על מיטת דולרים א-לה הברווז הקמצן סקרוג' מק'דאק, וקובי אחריו. לאחר תנומה קלה וכשכיסי מעיליהם תפוחים מתמיד, השניים מביאים למשרד של סול את רוב כספו של וולט בשישה מיכלים.

וולט יודע שאת העבודה הזו הוא צריך לעשות לבד והולך לקבור את כספו אי שם, לשנן את הקואורדינטות של הג'י-פי-אס ולשים אותם כניחושים – עוד הברקה תסריטאית – בטופס לוטו. נראה שעם התיק שהפקיד ליתר בטחון אצל סול הוא יקנה את מכונת הירייה. בינתיים הוא מתרסק פיזית ונשבר נפשית בזרועות סקיילר, שגם אם אינה זוכרת את הפעם האחרונה שהיתה מאושרת, כנראה היחידה שיודעת מה צריך להגיד ולעשות כדי לשים בחזרה על ראשו את הכובע השחור ולהרים אותו על הרגליים. סקיילר מתגלה כערמומית יותר מכולם, וחמדנית כמו כולם. היא לא תוותר על הילדים ובטח לא על הכסף. ולפי הרכות בקולה ובעיניה כנראה לא תוותר גם על וולט. הסרטן והכסף (קשה להבין מה מטאפורה למה) הוא דבק חזק בזוגיות המוזרה הזו.

ניחושים:

1. פרק 2 עדיין מניח אותנו ב-Set Up מבחינת מבנה הסיפור. זהו עוד נדבך בהתחלת הסוף. אני מניח שדברים יתחילו לתפוס תאוצה מפרק הבא עד הסוף. האנק וג'סי? חרף נקודת מוצא משותפת – השנאה לוולט ורצון קמאי לנקום בו על מעשיו - קשה להאמין שג'סי יפתח על וולט במשטרה. על הנייר, זה מרגיש קל מדי. ובכל זאת, זו אופציה. הכל תלוי אם האנק ילמד משהו מהשיחה עם סקיילר ואם יצליח לגייס באורח פלא מידה הגונה של אינטלגנציה רגשית, השפה היחידה שניתן לדבר דרכה אל ג'סי. מישהו מהם יהיה חייב לפתוח את הפה מתישהו. ההימור הזהיר הוא שמפלתו של וולט לא תגיע מהאנק, אולי הלקח העיקרי מהפרק הזה. הצרות שיגיעו מהדורסניות הפסיכוטית של לידה, טוד ויחידת הוויט טראש שאיתו ומעליהם האיום הצ'כי, מתקרבות לבית משפחת וויט במהירות גבוהה יותר מניידות המשטרה.

2. תהייה נוספת: בעיצומם של טיפולים כימותראפיים וולט יכול לחפור במשך שעות את מה שנראה כמו קבר אחים? ועוד דבר, כרטיס הלוטו, האם זה יהיה מקרה וולט וויטמן 2?
3. באשר לאפשרות הנקמה של וולט עליה כתבתי בשבוע שעבר. לאחר צפייה בפרק הזה חזרתי לבחינה נוספת של הפלאשבקים שפתחו את העונה ואת חציה השני. לאור מראהו, התנהגותו הכללית (לחובבי הקונספירציה – וולט משתמש בשם נעוריה של סקיילר, למברט) ומעשיו אני נוטה להאמין שזה פחות עניין של נקמה על מותם האפשרי של כל הדמויות הקשורות אליו ויותר השלמה סטואית, מיואשת וחסרת אנרגיה עם עברו, דבר שעדיין לא השכיל מעולם לעשות. אך עדיין, אופציית ה'תמות נפשי עם פלישתים' היא הדבר היחידי שאני מוכן לשים את הדולרים עליו בסוף של הסדרה המתעתעת הזו. לא ברור עדיין מי (האנק וג'סי ביחד ולחוד, לידיה והפסיכים או משהו אחר) אבל מישהו תקע סיכה בבלון שמלא עד אפס מקום באוויר הייזנברגי מצחין וגופריתי ורוקן את וולט לקליפה האפאטית במעיל ציידים שראינו בפלאשבקים העתידיים. והעתיד הזה נמצא רק שישה פרקים מאיתנו.

העונה האחרונה של "שובר שורות" משודרת בימי שבת ב-21:30 בערוץ yes Oh HD ו-yes VOD

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully