San Francisco - Scott McKenzie
בגיל 9 נסעתי עם משפחתי לשליחות של שנתיים בקמבודיה. בדרך לפנום פן הבירה עצרנו לשלושה ימים בבנגקוק. הימים היו ימי שיא מלחמת ויאטנם וחיילים אמריקאים מילאו את העיר.
התאהבתי בשיר ששמעתי ברדיו, סן פרנסיסקו של סקוט מקנזי, מבלי להבין ממש את הקונטקסט האנטי מלחמתי של השיר.
במלון בו שהינו היתה מכונת תקליטים, Jukebox, אליה שלשלתי עשרות מטבעות כדי לשמוע את השיר שוב ושוב.
The Green Manalishi - Fleetwood Mac
שנתיים מאוחר יותר נסעתי עם משפחתי לטיול באירופה. קיבלתי תקציב לקנות שלושה סינגלים בחנות גדולה בלונדון. בחרתי ב Question"" של המודי בלוז, "My Lady D'Arbandville" של קאט סטיבנס והשיר הזה של פליטווד מאק שמלווה אותי עד היום. מערבולת של גיטרות בניצוחו של פיטר גרין הגאון. הוא מותח פה את גבולות הבלוז בשיר שחשף אותי לאפלת הדיכאון שלו.
Mamy Blue - Pop Tops
כשהייתי בן 13, עולמי כבר סבב סביב מוזיקה. הרוקנרול שבה אותי והטעם המוזיקלי של הנעורים שלי התחיל להתגבש סביב הסטונז, זפלין, The Who ולהקות הרוק המתקדם של התקופה: יס, ELP, קינג קרימזון וג'נסיס. סביב הפטיפונים של צביקה ושלי התגבשה לה חבורה קטנה של נערים חובבי מוזיקה, גאים בטעם המוזיקלי שלנו.
אבל לי היה סוד אפל. אהבתי מאוד פופ ואת כל הקשור למצעדי פזמונים ולסינגלים. האזנתי באדיקות למצעד הפזמונים הלועזיים של גלי צה"ל, ניהלתי רשימות וחלמתי לערוך את המצעד בעצמי בבוא היום (ההגשמה המדויקת ביותר של חלום שלי - בגיל 20 ערכתי את המצעד לשנה).
הדילמה בין טעמי האנין לבין חטא הפופ שלי הגיעה לשיא כשנסעתי יום אחד לתל אביב במטרה לקנות את האלבום החדש של Yes וברגע של חולשה קניתי במקומו את הסינגל הזה, שיר פופ סנטימנטלי ולהיט ענק באותה תקופה.
Sparks - This Town Ain't Big Enough For The Both Of Us
כשהייתי כבן 15, הביאה אותנו עבודתו של אבי לגור שנה באתונה, יוון. בלילות הייתי שם את הטרנזיסטור מתחת לכר ומקשיב לרדיו לוקסמבורג, כשהשיא היה השידור השבועי של מצעד הסינגלים הבריטי.
בימינו כשהעולם פתוח וכל המוזיקה הכי חדשה זמינה בלחיצת כפתור, קשה להבין את ההתרגשות של האפשרות לשמוע את המוזיקה הכי חדשה שבאה מאנגליה בזמן אמיתי. שכבתי במיטה, מזיז את הטרנזיסטור מצד לצד כדי לשפר את הקליטה ועקבתי במתח אחרי הספירה לאחור של המצעד ואז זה הגיע. הצליל הכי משונה , מיוחד, לא מוכר ומרגש ששמעתי אי פעם. לא הבנתי מילה מהשורה הראשונה שראסל מאייל שר:
"Zoo time is she and you time
The mammals are your favourite type, and you want her tonight"
אבל הלב שלי פעם בפראות.
זה היה סינגל מושלם, סימפוניית פופ של שלוש דקות. הבנתי שמה שאני רוצה לעשות בחיי זה לייצר כאלה רגעים.
Anarchy in th UK - Sex Pistols
בגיל 17 וחצי, שוב בשליחות, כבר גרתי שנתיים בהולנד. היתה לי להקה, ח?ב?רה אנגלית וארץ עם מדיניות ליברלית לעשבים שוטים. השילוש הקדוש.
השיבה לארץ והגיוס הקרוב לצה"ל כבר ארבו מעבר לפינה ואני הפלגתי במעבורת ללונדון כדי להפרד מהבירה התרבותית שלי. חשבתי ששום דבר חדש כבר לא קורה במוזיקה, אבל בחנות המקורית של וירג'ין במארבל ארץ', שמעתי את השיר הזה, הסינגל הראשון של הפיסטולז שהכה בי כמו מכת ברק.
חזרתי לארץ עם האנרגיה והזעם של הפאנק. הפרידה מהתלתלים הארוכים שלי כאבה פחות.
יזהר אשדות יופיע תחת כיפת השמיים בזאפה אמפי שוני. 30.8 יום שישי. בהופעה יתארחו גם דני סנדרסון ורונה קינן.
לאיזו מההשפעות המוזיקליות על יזהר אשדות הכי התחברתם? ספרו לנו בפייסבוק