פעם אוסף משולש תפקד כפריבילגיה שלא רבים מסוגלים לטפס אליה. פעם אוסף משולש היה סמל סטטוס של מתי מעט. אנשים כמו צביקה פיק או שלמה ארצי. היום נמצאים אנו בעידן אחר, בו חברות התקליטים נוברות בארכיונים ומוציאות מחדש על גבי דיסקים נוצצים את החומר הישן. קראו לזה נוסטלגיה עודפת, שייכו זאת לאובססיה הלאומית המתנהלת סביבכם - לפי דעתי מדובר בראש ובראשונה במהלך מעולה ובעשיית צדק היסטורי, במובן של לתת להיסטוריה לומר את דברה באופן החד ביותר.
ואת הטרנד המבורך הזה, שחברות התקליטים נסחפות כעת בכיוונו, החלו אילן בן שחר ואן.אם.סי גולד, שהוציאו עתה את האוסף המשולש והשמח במיוחד של אריס סאן. במלאת 10 שנים למותו בטרם עת של אחד האייקונים המגניבים באמת שלבלבו באזור הגיאוגרפי הזה, שווה להתעכב על מה שהשאיר אחריו. וההתעכבות שווה, כמובן, גם בהקשר של הדיון המעניין בנוגע לתפקידו החלוצי של סאן הגיטריסט הענק, שביית את הגיטרה החשמלית שלו לתחומי הבוזוקי והדביק מילים בעברית ללחנים ביוונית, ואגב אלה עיצב מבלי להתכוון את הבון-טון של המוזיקה המזרחית הים-תיכונית שאנחנו מכירים כיום.
אבל אחרי הדיון הזה, שאם רוצים אפשר גם לריב באמצעותו על כל מיני דברים, הכי שווה ליפול ללהיטים הפסיכיים האלה שיקרעו את האמא שלכם, לא משנה בת כמה היא. עם "דם דם", "תל אביב", "בום פם" (שהפך את סאן ב- 1969 לזמר הראשון בארץ שמכר יותר מ- 100,000 עותקים), "סיגל" או עוד מישהו מ-61 השירים האחרים שיש באוסף הזה, שיק הסבנטיז-בוזוקי בהחלט מעולם לא נראה מפתה יותר (ועם השתלת שיער סופר קולית).
הדיסקים של האוסף נחלקים כך שאחד דובר יוונית, השני ספרדית והשלישי עברית. באמצע יש גם בונוסים מיוחדים, וגם את שיריו האחרונים של סאן משנת מותו, 1992. המארז כולל גם קטעים קצרים שכתבו לכבודו שמעון פרנס, אורי פורת וח"כ יעל דיין, וכן ביוגרפיה מקושקשת שמנסה להתחקות אחר סיפור החיים השמח של אריס סאן, ללא ספק הבאדי הולי של העדה הסלוניקית. נסיים בנימה קלאברית: "הנמל יצא לפנסיה/ אין תפוז ואין ולנסיה/ זה הכרך הוא תל אביב"
("TLV, י.אופן - א. סאן).
* אריס סאן - האוסף המשולש, nmc
יאסו!
12.8.2002 / 11:21