פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פליימוביל 01: לורד, בת ה-16 שאתם חייבים להכיר

      לורד מניו זילנד רק בת 16, אבל הולכת לכבוש אתכם לחלוטין, קינג קרול בן ה-19 נשמע כאילו הוא עישן מגיל שנתיים וג'סטין טיברלייק בן ה-32 מקבל משום מה פרס מפעל חיים

      לורד

      אלה יליק-אוקונור, או Lorde כפי שהיא מכנה את עצמה, הפכה החודש לאמנית הסולו הראשונה מזה 17 שנים שכבשה את המקום הראשון במצעד האלטרנטיבי של בילבורד. הישג מרשים בהתחשב בכך שמדובר בזמרת ניו זילנדית בת 16 שלוקחת כאן יופי של משחק חוץ, הישג מרשים יותר כשמוסיפים לכך את העובדה שהיא עולה השנה לכתה יא'. גם אם מתעלמים מהקיטלוג המשונה של הסינגל המעולה שלה "Royals" (שמתנגן כרגע בגלגלצ הקרוב למגוריכם) כ"אלטרנטיבי", עדיין ברור שהילדה שוחה כרגע בים של הייפ ודי בצדק. יש לה קול שאי אפשר להתעלם ממנו, גישה שקטה ומבויישת שעובדת בינתיים מצוין על הקהל, יכולת כתיבה חדה הרבה יותר משגילה מרמז, ורעמת שיער שהופכת במהירות לסמל מסחרי. כמו גרסה בינלאומית לרוני דלומי רק עם, אתם יודעים, שירים.

      יחסית לנערה שטופחה על ידי חברת תקליטים גדולה כבר מגיל 12, יש בלורד משהו מאוד אמין. היא לא נותנת רושם של מוצר מהונדס והכוונות שלה נדמות כנות מהצפוי. מוזיקלית היא נשמעת בשלה ומגובשת (לא מעט בזכות עבודת ההפקה היעילה שנתפרה סביבה) וחשוב מזה, היא מצליחה לכתוב בדיוק לפי גילה בלי להזיע ובלי לצאת בנאלית.

      לורד (יח"צ , Charles Howells)
      ברגע שתהיה לה תמונה עם חתול - היא תהיה באמת מושלמת לורד (צילום: Charles Howells)

      "Royals" שיצא לפני חצי שנה כחלק מהאי.פי "Love Club", הוא להיט הפריצה המובהק שלה בזכות פזמון שמקים התנחלות לא חוקית במוח אחרי האזנה אחת אבל הוא לגמרי לא לבד. האי.פי כולו שומר על רמה גבוהה וגם "Tennis Court" הטרי יותר הוא מצוין, גם אם לא יהפוך ללהיט באותו סדר גודל. התגית הנוכחית לאמנים מסוגה היא "Future Pop" (פופ עתידני). לא ברור למה צריך להתייחס לשירים מוצלחים עם הפקה מעניינת במונחים של מדע בדיוני, אז בואו פשוט נקרא לזה פופ טוב. אלבום הבכורה של לורד יוצא בסוף ספטמבר וכנראה שיהיה בו הרבה פופ טוב. אז טוב.

      King Krule

      אפרופו נערים עם שמות במה אריסטוקרטיים וציפיות גבוהות – גם ארצ'י מרשל הידוע גם כ-King Krule הוציא השבוע את אלבום הבכורה שלו והוא מוצלח מאוד בהקשר הנכון. "6 Feet Beneath The Moon" (שזורם כרגע במלואו ב-NPR) יצא השבוע ביום ההולדת ה-19 של מרשל אחרי שכבר הספיק למשוך לעצמו לא מעט תשומת לב עם השירים שהוציא לפני שנתיים תחת השם Zoo Kid.

      קינג קרול (יח"צ , Jamie James Medina)
      קינג קרול (צילום: Jamie James Medina)

      הבכורה שלו היא אלבום שלא תואם במיוחד את הקיץ הישראלי המיוזע ובכלל מידת האהדה שלכם לשירים של מרשל תלויה במידה רבה בכמה בריטית אתם אוהבים את המוזיקה שלכם - את פיוטי היום יום של מייק סקינר, את זוהמת הרחוב של הליברטינז, את הארסיות של אלכס טרנר, את השירה עקומת הפה של ג'ו סטראמר. מי שמעוניין במסע של דמיון מודרך אל תוך הלילה הלונדוני מקבל פה אחלה פסקול. הקול הגס של הנער הג'ינג'י הצנום הזה מעורר לפעמים יותר עניין מהשירים עצמם, אבל לפחות בשביל קטעים כמו "Foreign 2" ו"Neptune Estate" שווה לתת סיבוב על הבכורה שלו.

      N'Sync

      והנה משהו שקרה – אן סינק התאחדו! למשך דקה וחצי! באמצע מחווה עצמית באורך הגלות שג'סטין טימברלייק הרים לעצמו לציון פרס ה"Video Vanguard" שקיבל בטקס ה-VMAשל MTV. הפרס הזה אמור לחגוג קריירה מלאה בקליפים מדהימים אבל מאחר שאין לג'סטין קליפים מדהימים (וגם ככה לא הוזכר ולו במאי אחד שלהם בכל החגיגה), בואו פשוט נקרא לזה פרס מפעל חיים לאמן בן 32 עם שלושה אלבומי סולו. לגיטימי. בכל מקרה, ארבעת החברים הנוספים ללהקה (ג'יי סי צ'סז החתיך! לאנס בס הגייז! ג'ואי פאטון השמנמן ששם משפחתו הוא מילולית The Fat One! ההוא שלא מצדיק חיפוש בגוגל כרגע!) שוגרו אל הבמה כדי לשמש כניצבים במופע של ג'סטין למשך 90 שניות. הם עשו הרמוניה רגעית מ"Gone", כמה שניות מ"Girlfriend" ושמונה צעדי ריקוד מ"Bye Bye Bye" לפני חיבוק "אחים לנצח" לסיום. ג'יי סי הספיק לשחרר לאויר עוד איזה "בייבי בייבי בייייייבי" נואש ואחרון לפני שנזרק חזרה אל העולם האמיתי והקהל קיבל את מה שביקש.

      טקס פרסי VMA של MTV (GettyImages , Jamie McCarthy)
      לא הייתם צריכים. ג'סטין טימברלייק (צילום: GettyImages/אימג'בנק)

      לנוער המילניום יש ילדים ועבודה ושגרה ושגרה ושגרה והם מתגעגעים למסיבות כיתה ולהיטים ב-TRL. המופע הזה יכול היה להיות מוחלף בדקה וחצי של קרלטון מ"הנסיך המדליק מבל אייר" עושה את הריקוד שלו על אותה במה והתשואות היו פחות או יותר זהות. מותגים מבוססים הם מניה בטוחה וזאת הסיבה שאמינם צבע שוב לבלונדיני ושמישהו בהוליווד מפתח כרגע גרסת תלת מימד אפלה ל"שאלתיאל קוואק". אז כולנו נזכרנו ורקדנו וזרקנו אחד לשני איזה "בייבי בייבי" נואש ואחרון לפני שנזרקנו חזרה אל העולם האמיתי, שבו מופע לשונות האימים של מיילי סיירוס גורם לטראש של ילדותנו להיראות כמו מופע של הפילהרמונית. בנאום התודה שלו טימברלייק לא שכח להודות ל"ארבעת החבר'ה האלה שם" שאיתם הוא חולק את הפרס הזה. המצלמה לא חתכה אליהם לרגע.

      אולי נקבל את זה בשנה הבאה:

      להיט אחד: Avicii – Wake Me Up

      אז אביצ'י נמצא כרגע רק במקום העשירי ברשימת הדי.ג'ייז המרוויחים ביותר של Buisness Insider וכנראה שהוא לקח את זה אישית, כי מפלצת הפרנקנשטיין שהוא בנה כאן יעילה באופן מחריד. האיש זיהה את החיבה הגלובלית הנוכחית למוזיקת שורשים אמריקאית/אירית וחיבר בין בתי מאמפורד אנד סאנס יד שנייה לפזמוני יורו-טראש מדבקים כמו הרפס. התפרים אולי גסים והרגליים אולי נגררות אבל זה עדיין ישרוף לך את הכפר. הכדור במגרש שלך, טייסטו.

      גזר הדין: יהיה כיף בחתונות.

      קליפ השבוע: Major Lazer – Scare Me

      הקליפ החדש והמעולה של מייג'ור לייזר מציג גרסת לייב אקשן ראשונה למייג'ור עם ליהוק מושלם של טרי קרוז. תוסיפו לזה תפקידי אורח של ניק קרול ("Kroll Show") ובלייק אנדרסון ("Workaholics") וקיבלתם את גרסת הנגטיב לקליפ הקומיקס המציק שאבריל לאבין הוציאה באותו יום. כיף.

      ארבע בשורה

      ODESZA – My Friends Never Die

      אודזה הם צמד מפיקים מסיאטל שעושים היפ הופ אינסטרומנטלי, מלודי וצלול. השיר הזה הוא מה שקורה כשלוקחים את המכוניות המקפצות מ"Still D.R.E" לטיול בחיק הטבע.

      Death Grips – Birds

      קל מאוד לנסח סביב הקטע הזה אמירה על הרפתקנות, התרסה, הזיות וגישה אנטי מלודית. קשה מאוד לקרוא לדבר הזה שיר.

      Janelle Monae feat. Miguel – Prime Time

      אנחנו מזמינים את החתן והכלה למרכז הרחבה לריקוד הסלואו הטוב של 2013.

      The Dismemberment Plan - Invisible

      הסינגל השני לקראת אלבום הקאמבק של The Dismemberment Plan הוא כל מה שהיה חסר בהיעדרם. אין הרבה להקות שיודעות לנסח ככה בדידות.