הסיפור הזוכה

מישהי גונחת מתחתיך את השם שלך. מסביבך ועליך פזורים איברים. ידיים, שדיים, רגליים, צוואר, חלקם כנראה שייכים לך, אבל לא היית שם על זה כסף. מעט חשוך, אבל הפנים מוכרות. עובדת מהסופר? אולי. ואולי שכנה או מישהי שאספת באיזה פאב. לפרטים אצלך יש נטייה להתערפל. דבר אחד בטוח - השם שלה מתחיל ברי"ש. אולי בעצם בגימ"ל. קשה לך להתרכז בתנאים האלה. מובן. הזיכרון נוטה אמנם לכיוון רי"ש, אבל היא נראית כמו גימ"ל קלאסית. לך תדע, אתה רק אונס אותיות למילים, זה לא שאתה מבין בהן משהו. מה שכן, תרשום לעצמך לברר אחר כך איזו אות היא, אבל בינתיים, חבל לשבור את הראש, עדיף שתשפיל מבט ותסתכל עליה. על העיניים העצומות, על הלשון שמלקלקת את השפתיים, על הגוף שדוחף את עצמו בתאווה שוב ושוב לתוך שלך. תצלם את הרגע הזה במוח שלך. אם לא יהיו הפתעות, הוא כבר לא יחזור לעולם. תעצום גם אתה עיניים. תן לאצבעות שלך לטייל על הגוף שלה, תטביע אותה ברוק שלך, תצייר לה בדמיון פנים של מישהי שפעם אהבת. פלאש. אלפי הרוגים בבומביי ברעידת אדמה, בג'נין משפחות מלקקות מים משלוליות של בוץ, בסידני אנשים קופצים באנג'י. יכול להיות שרק אצלך סטטי? קצת מוזר, בהתחשב בעובדה שרי"ש עושה לך למטה דברים שנשמעים כמו מים חומים שמבעבעים מברז ישן. אתה צריך להבין, מיליוני אנשים מזדיינים עכשיו. בבומביי, בג'נין, בסידני, במיטה שלך. שים לב: לא עושים אהבה, אלא מזדיינים. זין זה לא לב וחבל שאתה מנסה לקשר ככה סתם בין איברים. תחשוב על זה לוגית, אתה הרי טיפוס של היגיון - בך אין שום דבר מיוחד, אתה האחרון שיטען אחרת, אז איזו סיבה יש לך להיות שונה מכולם? תפסיק לשחות נגד הזרם, זה סתם מעייף את הסנפירים. תיכנס, תצא, תחייך, תיהנה, מותר לך אפילו לגנוח, רק אם אפשר, תשתדל שיישמע אמין, לפחות כמו הגניחות שלה.

קר לה. זה לא שאתה אורי גלר, היא אומרת שקר לה ומושכת על עצמה את השמיכה. ריאלית, קצת קשה להאמין שקר לה בחום הזה, אבל גם אם זה נכון, הכל יחסי. אנשים בגיהנום היו לוקחים את הקר שלה ואומרים אלף פעמים תודה. לאסקימוסים באנטרקטיקה הקר שלה לא היה מדגדג אפילו את הקצה של הציפורן. ולה עוד יש שמיכה. יש אנשים שקר להם הרבה יותר ולא יכולים לעשות לגבי זה כלום, לאו דווקא בארץ, הומלסים בשוויץ נגיד, אבל גם בארץ לא חסרים, חיילים למשל. להם תמיד קר, לרוב בלב, רק שלצבא יש בסטוק כמויות מוגבלות של מחממי לבבות, וגם אותם הוא מחלק רק לקצינים ונגדים.

חמישים ומשהו קילומטר מעבר לקיר שלך חייל שוכב במארב ומפנטז על החברה שלו. לא חייל ספציפי, עם פנים ושם ומספר אישי, אחד כללי שהרגע ילדת לתוך המארב רק כי רצית שלמישהו יהיה רע יותר מלך. יש לו חברה כבר כמעט שנה. הוא שוכב במארב וחושב כמה שהוא אוהב אותה, תוהה אם המכתב שלו הגיע אליה, מנסה לחשב בראש עוד כמה זמן נשאר לו עד שיראה אותה. הוא לא יודע שבזמן שהוא שוכב במארב, היא והחבר הכי טוב שלו גם כן שוכבים, רק אחד עם השני על השטיח בחדר שלה. את המכתב של החייל שלך אתה קובר במגירה, מתחת לחפיסת קונדומים שהוא שכח אצלה יום לפני שיצא למילואים. כשהוא יחזור יהיו בה כמה קונדומים פחות, אבל הוא לא ישים לב. נראה לך אירוני שהיא תשים את המכתב דווקא שם. אין לך הרבה דברים, אבל חוש אירוניה מפותח דווקא לא חסר. אתה - בכלל לא משתמש בקונדומים וגם לא מכיר חיילים, מקסימום חיילות, וגם זה היכרות שטחית. אתה נזכר שדווקא שבוע קודם היתה לך היכרות שטחית כזו עם חיילת מחיל האוויר שלקחת טרמפ מגלילות לאיזה בסיס בצפון. בהתחלה היא קצת התנגדה, אבל בסוף נרגעה וגנחה כמו ילדה טובה. אחרי שגמרת, קילפת לה תפוז, אבל היא לא רצתה, אפילו שהפרדת לה לפלחים.

תיכנס, תצא. תלחש לה שאתה אוהב אותה, כמו שאתה עושה לכולן. זה לא יזיק. מילים לא יכולות להכאיב, את זה כבר מזמן הבנת. הן ריקות כמו המחשבות של האנשים שמדקלמים אותן. חתולים מחטטים בפחי האשפה שלך, לא באלה שבראש, באלה שבחניה. אתמול פיזרת שם רעל עכברים בקופסאות סרדינים. זה לא אמור לקחת הרבה זמן, חצי שעה-שעה מקסימום וכולם מתים. אובייקטיבית, אתה בכלל עושה להם טובה. היא מושכת לך את השיער ונאנקת. ברי"ש, כמעט בטוח שברי"ש. יש לה שדיים קטנים יפים, פטמות גדולות וסגלגלות. אתה יכול לינוק, אבל לא חייב. זה מה שטוב בחיים האלה. אתה יכול לעשות הכל. אתה יכול להתחתן איתה או לחנוק אותה. בידיים או ירח דבש בהוואי. בכרית או ירח דבש בקאריביים. אתה יכול להכין לה שוקו ולשים בפנים קצת מהרעל שנשאר או להגיש לה שוקו רגיל ולקחת את הכוס עם הרעל בשביל עצמך. האפשרויות בלתי מוגבלות, העולם שלך, רק תעצום עיניים ותבחר או תשאיר אותן פקוחות ותבחר. אפילו בזה יש לך בחירה.

תחשוב בנאלי. תחשוב על חורף. תגיד לעצמך שדברים נוטים להסתדר בחורף. כשיהיה קר תוכל לשקול אופציות, לשרטט תוכניות, לקחת החלטות רציונליות, להתקדם. דברים טובים לא יכולים לקרות כשחם. חם להם מכדי לקרות. המאוורר רק מזיז את האוויר שמסביבך, הוא לא משנה בו כלום. אלוהים רק מזיז את העולם שמסביבך, אתה לא משנה בו כלום. תיכנס, תצא. עוד אחת לאוסף. שלושה חתולים גוססים מחוץ לחלון שלך. חמישים אלף זקנות נשדדות עכשיו. סטטיסטית, גם לך יש סיכוי לאהוב.