את הגיבורים של "אבודים באפריקה" עזבנו כשהם משאירים מאחוריהם אדמה בוערת ומלחמת אחים שהתלקחה באשמתם באבונו קילוסה הבדיונית. אז, צליל ויניב (רותם סלע ועידן חביב), דוגמני הבית של חברת ההלבשה "האני" השאירו מעט מהיושרה שלהם באפריקה; שלומצי (שרון שטרק הנפלאה) השאירה שם לב שבור; אדי וקסלר (צחי גראד) את האפשרות המאוחרת שלו לגאולה; ואהרון וקסלר, בנו (מעין בלום) הנכה חברתית, ובכן, השאיר מאחור אולי עוד פיסה מן המודעות העצמית הכמעט לא קיימת ממילא שלו.
שלוש שנים לאחר מכן, הגיבורים אותם גיבורים, היבשת היא אסיה. והם עדיין אבודים, אבל לא באופן הנטוש, המועתק ממקומו שחוו אי אז בהרפתקה החד פעמית שלהם ישראלים קצת מכוערים בחו"ל. הפעם וקסלר ושלומצי, צליל ויניב וכל מי שעוד מתווסף אליהם ביבשת האם, אבודים באופן העמוק והמטאפורי יותר ואנחנו אבודים ממש כמותם. "אבודים באפריקה" היתה מצחיקה עד דמעות, ולא ויתרה על משהו עמוק וחכם יותר מתחת לפני השטח. "אבודים באסיה" לפעמים תביא אתכם לידי דמעות ולא תוותר גם על משהו מצחיק וחכם.
מרחק כמה שנים לאחר שעזבו את אבונו קילוסה, צליל ויניב עדיין שקועים בנישואים חסרי אהבה, וסוחרים במותג "צליל ויניב" עבור כסף. יניב בוגד בצליל עם האספירציות המוזיקליות שלו ועם שלומצי, והיא ממילא עיוורת אליו ולכל מה שלא מהדהד אותה עצמה. שלומצי עדיין מסתפקת בפירורים מהחיים, ולא מסוגלת לומר "לא" גם כאשר זה מדרדר אותה להיות שוב בתחתית סולם העדיפויות שלה עצמה. אדי וקסלר מתברר כגרסה המעודנת יותר של אשתו הוולגרית והאופורטוניסטית (עינת שרוף בהברקת ליהוק), ושל בתו הדורסנית (נעמי פרומוביץ'); ואהרון וקסלר הבן רפה השכל, שוב מצטרף להרפתקה המשפחתית כשעיר לעזאזל.
הסיפור שונה, היבשת אחרת, אבל התרגיל אותו תרגיל הפעם קונצרן "האני" שעסק ב"אבודים באפריקה" בהלבשה, פורש את קוריו ומגיע עד לנדל"ן. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, קיצורי דרך, קצת שוחד פה ושם וניצול מי שאפשר לנצל. ממש כמו בדרך כלל - אין פה כוונות רעות, רק אגוצנטריות עמוקה. הגיבורים של "אבודים באסיה" רואים את העולם כבמה הבלעדית שלהם ואת עצמם כגיבורים ראשיים כל שאר האנשים בעולם נועדו לעמוד מאחוריהם ולעשות להם קולות ליווי. ככאלו, אין להם סיבה להתבייש בעובדה שהם מתייחסים אל כל היתר כאל סובייקטים שנועדו לשמש אותם להישג את מטרותיהם. וכך למשל צליל מתייחסת אל שלומצי כאל רחם פנוי; יניב כאל המעודדת הצמודה שלו; אפתי (עינת שרוף) מתייחסת אל בנה אהרון ואל אחיה שוקה (יגאל עדיקא) כאל אידיוטים שימושיים שישרתו אותה בדרך להיות כרישת נדל"ן; וכן הלאה וכן הלאה, כל אחד דופק את הקטן ממנו ובסופו של עניין הנחש הזה נושך את זנבו שלו.
כאמור, כובד המשקל נטה והשתנה מאז "אבודים באפריקה" נדמה שהיוצרים שלו השתנו בשנים האחרונות, אולי בעקבות המתרחש סביבם, והם מגיבים לזה דרך היצירה שלהם. אם הסיבוב הראשון היה מתוק-עוקצני, אז זה הנוכחי הוא מר-מתוק. מאז "אבודים באפריקה" התאמתו? לצופה (למעשה לאזרח), הישראלי כל מיני דברים שהוא חשד בהם קשרי ההון שלטון צפו למעלה יחד עם כל שאר הדגים המתים, המחאה החברתית הרימה ראש וקופדה, ישראל התחלקה למנצלים ומנוצלים. מכל אלו כבר אי אפשר להתעלם, ויוצרי "אבודים באסיה" באמת לא מתעלמים, הם נותנים למציאות לפעפע אל תוך הבדיון שלהם. איכשהו, באלכימיה שבין התסריט (איתי רייכר, אילן שפלר, יובל שפרמן, רועי עידן), לבימוי (שפרמן), ולמשחק המשובח (כמעט עבור כל המשתתפים זו תצוגת המשחק המרשימה ביותר שלהם) נוצר איזה איזון עדין. וכך, "אבודים באסיה" מצליחה להעמיק בלי לדכדך, להצחיק בלי להתחנף, ולהיות שונה מהעונה הקודמת שלה מבלי לאכזב. אם כבר ללכת לאיבוד, אז איתה.
צפו: פרק הבכורה של "אבודים באסיה"
"אבודים באסיה" משודרת ב-yes דרמה, ימי א' 22:00
מה אתם חשבתם על הפרק הראשון של "אבודים באסיה"? ספרו לנו בפייסבוק