"פרסי ג'קסון וים המפלצות": עוד מיחזור של נוסחת הארי פוטר

הוא פחות תפל מקודמו, אבל הסרט החדש בסדרת פרסי ג'קסון עדיין לא מצליח להתעלות מעל השטאנץ המשמים של סרטי הרפתקאות לילדים ומשתמש בקלישאות לא-נסלחות - נבואה אגדית, למשל

דורון פישלר
03/09/2013
יח"צ - חד פעמי

בקשה אישית מכל יוצרי סרטי-ההרפתקאות-הקסומות לילדים: בבקשה. בבקשה. די. כבר. עם. הנבואות. האלה.

הגענו לקצה גבול יכולת ההכלה של גיבורים שמגלים שישנה נבואה עתיקה, ספציפית אך עמומה כאחד, המצביעה על גיבור הסרט כאדם האחד שעתיד להציל את העולם, להביא איזון לממלכה או להביס את הרוע הקדמון. זאת מסורת עתיקה מאוד, נכון – כבר ב"מטריקס" זה לא היה מקורי, ב"הארי פוטר" קיבלנו את זה, וב"אליס בארץ הפלאות" זה היה מעייף. אינעל רבאק. די עם זה כבר. מותר לעשות סרטים גם בלי נבואה עתיקה. באמת.

על הסרט הראשון בכיכובו של פרסי ג'קסון, "פרסי ג'קסון וגנב הברק", שיצא לפני שלוש שנים, אפשר לומר הרבה מאוד דברים רעים. זה היה סרט חסר השראה ועניין, שטבח בחומר המקור עליו הוא היה מבוסס. הדמויות היו משעממות והדיאלוגים איומים. אבל דבר אחד לפחות אפשר לומר לזכותו: לא היתה בו נבואה עתיקה המבשרת על בואו העתידי של "האחד" שיציל את העולם. שלוש שנים עברו, והנה מגיע סרט ההמשך – ובו גם אותה נבואה. פרסי ג'קסון, האחד שיציל את אולימפוס או ישמיד אותו. ייאוש.

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

מוגש מטעם בי קיור לייזר
"הכל באשמת המנגל האלקטרוני!" מתוך "פרסי ג'קסון וים המפלצות"(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

כל השאר נשאר, למרבה הצער, די דומה. "פרסי ג'קסון וים המפלצות" הוא סרט פחות גרוע מ"פרסי ג'קסון וגנב הברק", אבל זה לא מספיק כדי להצדיק את קיומו. היחידים שיהיה להם מאוד אכפת מהסרט ועלילתו הם מעריצי סדרת הספרים, אבל הם גם אלה שיסבלו בסרט יותר מכל – משום שעוד יותר מאשר בסרט הקודם, "ים המפלצות" משתמש בעלילה המקורית כהמלצה בלבד, וברובו מתעלם ממנה. אחד השינויים שנעשו הוא באותה נבואה, שבמקור אמרה "...והוא יציל את העולם או משהו עד גיל 16", ובסרט תוקנה ל"...עד גיל 20". הסיבה היא שעבר הרבה זמן מאז הסרט הקודם, השחקנים לא היו מאוד צעירים כבר אז, והיום אף אחד לא יתייחס ברצינות לרעיון שלוגן לרמן אמור להיות בן 14. המצב גרוע הרבה יותר אצל ברנדון ט. ג'קסון (המגלם את גרובר), שיחגוג השנה יום הולדת 30, ואנחנו עדיין אמורים לקנות אותו כתלמיד חטיבה במחנה קיץ.

קצת רגע עבור אלה מכם שלא מכירים את הזיכיון: פרסי ג'קסון הוא חצי-אדם, חצי-אל, בנו הממזר של האל היווני פרסאוס. הוא חי במחנה עם ילדי-אלים רבים אחרים, מחנה שבכלל לא דומה להוגוורטס, יש לציין, ויש לו שני מלווים צמודים – אחד מצחיק שהוא בכלל לא ג'ינג'י אלא סאטיר, ואחת שאפילו לא מזכירה את הרמיוני. ג'קסון לא יכול לזוז שני מטר בלי לפגוש יצור אגדתי, אל או דמות מפורסמת מהמיתולוגיה היוונית, והפעם הוא וחבירו נשלחים אל משולש ברמודה כדי למצוא את גיזת הזהב, במטרה לרפא עץ חולה שמגן על המחנה. אותה גיזה, חשוב לציין, מוגדרת כמשהו שיכול לרפא כל דבר, מחתלתול עם נזלת ועד לסרטן; מוזר שאיש לא חשב למצוא אותה עד אותו העץ.

"משהו לא בסדר בספינה הזאת... איפה ההופעה של אדם שהבטיחו לנו?" מתוך "פרסי ג'קסון וים המפלצות"(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

העלילה לא באמת משנה, כי מאותו רגע היא מתנהלת כמסלול מכשולים. תביס את מפלצת א', צפה ביצור קסום ב' ותתקדם למפלצת ג'. תפלצות למיניהן (עשויות באפקטים מיוחדים יפים מאוד, יש לציין) באות והולכות. בתחילת הסרט החברים מותקפים על ידי שור מכני מגניב, והסרט לא טורח להסביר למה שור, למה מכני, ולמה הוא הגיע בדיוק כשהגיע. בהמשך יש עוד ועוד מפלצות, וקרבות, והקרבות עצמיות, ושום דבר מזה לא מאוד מעניין.

הנוסחה עובדת. אם היא לא היתה עובדת, היא לא הייתה הופכת לנוסחה. אפשר לשאול בנדיבות אלמנטים מהארי פוטר, לתת תקציב נדיב לאפקטים ממוחשבים ולקבל סרט שנראה כמו משהו בר-צפייה. אבל כדי שיהיה לצופים גם אכפת ממנו, צריך יותר מזה. דמויות בעלות אישיות, טקסטים אמינים, מקוריות כלשהי שתאפשר להבדיל בין הסרט הזה ובין אינספור תאומיו. כדי להצדיק את קיומו, כסרט המשך או בכלל, "פרסי ג'קסון 2" היה צריך להביא משהו חדש לשולחן. הוא לא מביא כלום. רק נוסחה מחוממת במיקרו, אפקטים, וכמובן, נבואה.

מה חשבתם על "פרסי ג'קסון וים המפלצות"? דברו על זה בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully