וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כך ראינו: השיר על השד העדתי ועל בן גוריון. צפו

6.9.2013 / 0:11

את השד העדתי לא המציא אמנון לוי, צפו בארז ביטון המשורר מקריא שיר על תחושת הנחיתות של עולי מרוקו, ובשיר המשפחתי על בן גוריון שהבטיח מדינה ועכשיו אין כסף לדירה

יח"צ - חד פעמי

"כך ראינו" תשודר בערוץ 10 מדי מוצ"ש בשעה 23:00, וחלקים מהסדרה יועלו גם לוואלה! תרבות.

"כך ראינו" הוא פרויקט מרתק של המפיק אריק ברנשטיין והבמאי אליאב לילטי שמציג לראשונה חומרים דוקומנטריים נדירים שלא נראו מעולם המורכבים רובם ככולם מצילומים ביתיים שצולמו במצלמות 8 מ"מ. ברנשטיין ולילטי מציגים ביצירתם את סיפורה של מדינת ישראל כפי שנתפס בעדשות של צלמים חובבים שלא תיארו לעצמם שיהפכו לחלק מההיסטוריה. כרוניקה של חיים וכרוניקה של אומה בד בבד באמצעות סרטים שצילמו אנשים פרטיים למטרות פרטיות.

הסרט הוא פרי עבודה בת עשור, במהלכה אסף ברנשטיין מאות אוספים של סרטים ביתיים שצולמו על ידי צלמים חובבים ושנעשה בהם עד כה שימוש ביתי בלבד. ממגירות נעולות, ארגזים טחובים ובוידעמים מעופשים קובצו מאות קופסאות של גלילי סרטים, עליהם צרובים מאות שעות המספרות את סיפורה של ארץ ישראל, מראשית המאה והעליות הראשונות ועד סוף שנות ה-70. כאן, בוואלה! תרבות, העלינו כמה סרטונים מהפרויקט. לאחר שהוקרן בסינמטקים, הופך הסרט למיני-סדרה בת שלושה חלקים, בה ישודרו גם קטעים שלא הופיעו בסרט.

החברה הישראלית היא מעין פסיפס שלם המורכב מאבנים קטנות ושונות ולעיתים אף מנוגדות שחוברו בלית ברירה יחד, כשהמכנה המשותף היחיד של כולם הוא החיים כאן בארץ. שתי אבנים זרות כאלו, שחוברו ללא קשר ביניהן בפסיפס הישראלי, באות לידי ביטוי בניגוד שבין החברה הבורגנית התל אביבית לבין חברת השכונות, המעברות והפרברים.

תל אביב, עוד מימי הקמתה יועדה להיות ליבה התרבותי והצרכני של ישראל. הבולט ברחובותיה היה רחוב דיזנגוף שנחשב למרכז הבוהמה הישראלית והשייך לחברה הישראלית התרבותית והעשירה. "קפה רוול" היה בית קפה מיתולוגי ששכן בדיזנגוף 111, ומשך אליו אנשי בוהמה, עשירים ופוליטיקאים וכך הפך למקום בו ניתן "לראות ולהיראות" וכן נחשב לסמל תרבות.

ארז ביטון, משורר ממוצא מרוקאי, הבא מן הפרברים מקריא את שיריו "תקציר שיחה" ו- "שיר קנייה בדיזנגוף" על רקע צילומים המאפשרים הצצה אל חיי הבורגנות התל אביבית של שנות ה- 60. בשירתו של ביטון באה לידי ביטוי חווית העולה הקרוע בין שורשים כפולים - שורשיו מעברו לבין השורשים החדשים אותם הוא רוצה להכות בחברה החדשה אליה הוא מגיע ולפיכך הוא אינו מרגיש שייך לא לכאן ולא לכאן. שירתו של ביטון משקפת את תחושת השבר התרבותי של עולים מארצות המזרח שהגיעו לארץ בה התרבות נשלטה בעיקר ע"י הבורגנות המערבית.
.
תחושת התסכול של עולים רבים נבעה בעיקר מהבדל הציפיות מ"הארץ המובטחת" לבין מציאות החיים כאן בשנותיה הראשונות של ישראל. עולים רבים מארצות המזרח, שהגיעו מהאליטה החברתית של ארץ מולדתם ומאורח חיים עשיר מצאו את עצמם דיירי מעברות. תחושת תסכול זו מבוטאת היטב בשיר שהמציאו עולי עיראק (משפחת שמיע) על בן גוריון.

"כך ראינו" - לצפייה בכל הקטעים
מה דעתכם על הפרויקט? בואו לדבר על זה בפייסבוק שלנו
עמוד הפייסבוק של "כך ראינו"

"כך ראינו" הופק ע"י עלמה הפקות, בתמיכת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה וקרן אבי חי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully