פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "צל הימים": רומן דוריס מבקש - "תפסיקו לחשוב שאני לא יותר מצ'ארמר צרפתי"

      בראיון מיוחד לכבוד הפצת "צל הימים" בכיכובו, מספר הכוכב הצרפתי רומן דוריס על השבריריות של אודרי טאטו המשחקת בצדו, ועל מה שהיה רוצה שהוליווד תבין לגביו

      "צל הימים": רומן דוריס מבקש - "תפסיקו לחשוב שאני לא יותר מצ'ארמר צרפתי"

      כוכב הקולנוע הצרפתי רומן דוריס לא סובל שקרים או חצאי אמיתות. אם שואלים אותו משהו, פיו ולבו תמיד יהיו שווים, לא משנה מה. כך קורה גם כשאני תוהה האם, בדומה למיליוני צרפתיים מאז 1947, גם הוא קרא ואהב בנעוריו את "צל הימים", ספר הפולחן של בוריס ויאן. אף שהשחקן מופיע עתה בעיבוד הקולנועי הטרי של הרומן, ולמרות שיש לו אינטרס לקדמו בכל דרך, הוא לא מנסה להמציא סיפורים. אודרי טאטו, שמככבת בצדו, טענה שהקלאסיקה הספרותית הזו עיצבה את נעוריה. מישל גונדרי, שביים את הפנטזיה הרומנטית הזו, הכריז שהיא השפיעה עליו יותר מכל. דוריס, לעומת זאת, מספק הצהרה אחרת לחלוטין בעת שאני פוגש אותו בשיחה פנים אל-פנים במלון פריזאי לקראת הפצת הסרט בישראל בסוף השבוע האחרון – "לא, לא, ממש לא אהבתי את 'צל הימים' כשקראתי אותו בפעם הראשונה".

      רומן דוריס (GettyImages , פסקל לה סגרטן)
      לא משחק, לא מסתחבק. רומן דוריס (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      למה לא אהבת בזמנו את הספר?

      "כי זה רומן פנטסטי, חולמני, סוריאליסטי, ואני הייתי נער פאנקיסט, מרדן, כאילו קשוח כזה, והעדפתי כתיבה בסגנון של בוקובסקי, סאלינג'ר, פנטה. עיצבן אותי גם שכולם אוהבים את 'צל הימים', אז אהבתי לשנוא אותו. זה עבר לי מעל הראש, הייתי טמבל, אבל יכולתי להבין מה אנשים מוצאים בספר".

      והעובדה שהעמדה שלך כלפי הסרט כל כך שונה מזו של גונדרי ושל טאטו, לא הקשתה עליך בעבודה עליו?

      "לא, לא – למה שזה יפריע? זו העבודה של השחקן, להתחבר לדמויות שרחוקות ממנו. אתה יודע מתי באמת התאהבתי בקולנוע? זה היה ב-2002, בעת שצילמתי את 'פודינג אירופאי'. הקריירה שלי נמשכה כבר שנים והיו לי ברזומה כמה וכמה תפקידים, אבל זו היתה הפעם הראשונה שנדרשתי להתחבר לדמות שהפוכה ממני לחלוטין. כשראיתי שאני מצליח לעשות את זה, ולהרגיש חופשי לחלוטין בעור של מישהו שהוא כל כך לא אני, רק אז אמרתי לעצמי 'אני טוב באמנות הזו, ואני אוהב את זה'".

      צל הימים (יח"צ)
      "אני אוהב את חוסר הביטחון שלה". דוריס עם אודרי טאטו ב"צל הימים" (צילום: יח"צ)

      באותו "פודינג אירופאי" פגש לראשונה את טאטו, עמה הוא מתאחד כאן לאחר מעט יותר מעשור. השניים מגלמים צעירים פריזאים שנפגשים ומפתחים אהבה מהסוג שיש רק ביצירות צרפתיות גדולות מהחיים, עד שמגיעה סכנה משונה ולא צפויה, מהסוג שיש רק בסרטים סוריאליסטיים. בדיוק כמו במפגש הראשון ביניהם, גם כאן נראה כי שני השחקנים נועדו זה לזה, וקשה להאמין שעשר שנים עברו בין שני שיתופי הפעולה שלהם.

      "אכן, נוח לי לעבוד עם אודרי ואני אוהב אותה – כשחקנית", אומר דוריס בתגובה לכך. "אין לה כל כך ביטחון עצמי, וזה תמיד מקסים אותי בשחקניות. היא שברירית, ובעיני זה לא חולשה אלא יתרון במקצוע הזה, שבו הספק תמיד מועיל".

      מה לגבי העניין האישי – מה אתה אוהב באודרי כאדם?

      "או לה לה, זו שאלה אישית מאוד! לא לא, לא אענה על זה".

      פופולריות (יח"צ)
      "פעם הבגדים היו יפים יותר, ועדיין עדיף לחיות בימינו". דוריס ב"פופולרית" (צילום: יח"צ)

      בין "פודינג אירופאי" ל"צל הימים" אפשר היה לראות את דוריס בשלל עבודות קולנועיות, ואלה הפכו את השחקן, בן 39 כיום, לאחד מן הבכירים במדינתו. הסרט האחרון בהשתתפותו שהופץ בארץ היה "פופולרית", שכונה "התשובה הצרפתית ל'מד מן''" ובדיוק כמו העיבוד לספר של ויאן, התרחש בצרפת של פעם, התבסס על עיצוב אמנותי ותלבושות וינטאג'יות והדיף ריח חזק של נוסטלגיה.

      כל זה מזמין את השאלה – מיסייה דוריס, לאור העובדה שכיכבת בשני סרטים נוסטלגיים ברצף, האם אפשר להסיק שאתה טיפוס נוסטלגי?

      "לא, לא. זה נכון להגיד שאני אוהב את האסתטיקה של העבר – מבחינה קולנועית, ברור שדברים אז היו יפים יותר. הבגדים, המכוניות, הבתים – אנשים אז חשבו פחות על כסף, ויותר על חזון. ועדיין, אני מעדיף את הימים האלה, על כל הפתיחות והחופש שבהם. אני לא ריאקציונר, אני הולך קדימה. יחי הנישואים לכל המינים!".

      זו כבר הפעם השלישית שאני מראיין אותך בעשור האחרון. תמיד עולה השאלה – מתי תנסה את מזלך בהוליווד. זה עדיין לא קרה.

      "לא בוער לי לעבור לשם. אני יודע שזה לא קל, כי תהליך העבודה קר ומנוכר והרבה פחות נעים ולבבי מאשר בצרפת, אז אני לא ממהר לזנק על הרכבת עד שלא יגיע התסריט הנכון. בינתיים, מציעים לי בעיקר תפקידים של הצ'ארמר הצרפתי, ומצפים רק שאחייך ואלבש פפיון. לא מעניין אותי לעשות את זה. אשקול בחיוב את ההתנסות ההוליוודית רק כשתגיע הצעה רצינית".

      הוליווד כרגע במשבר וגם התעשייה הצרפתית. אתה אופטימי או פסימי לגבי עתיד הקולנוע?

      "בהחלט ייתכן שיהיה גרוע יותר, אולי כולנו נצטרך לעבור לטלוויזיה. זה עולם שלם שהולך ונעלם, ולאט-לאט כל מה שנשאר זה סרטים עתירי תקציב – חלקם טובים, אבל הם לא מותירים כמעט מקום לקולנוע אישי ואמיץ יותר. בגלל זה, לדעתי צריך להוריד את הכובע בפני גונדרי שבכלל הצליח להוציא לפועל פרויקט מלא השראה ולא מסחרי מסוגו של 'צל הימים'. בכלל לא מובן מאליו לעשות כיום סרטים כאלה, אז צריך להגיד לו – בראבו".

      "צל הימים": מישל גונדרי על הסיוט ההוליוודי והחלום הצרפתי

      ראיון עם אודרי טאטו כוכבת הסרט "צל הימים"

      מצפים ל"צל הימים"? ספרו לנו בפייסבוק