פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בית התקליט עם הבילויים

      לקראת המופע הסוגר את סיבוב ההופעות של אלבומם "הורה הסלמה!", בוחרים חברי להקת הבילויים את האלבומים האהובים עליהם – מהיפ הופ ניסיוני, דרך פרנק סינטרה ועד גוסטב מאהלר

      Blackalicious - Blazing Arrow

      יצירת היפ הופ מסחררת ומרוממת, מוזיקה שנועדה לשחרר את תודעת המאזין מכבלי העולם הזה.

      כל שיר בתקליט הוא מעין נבואה, בה בעת אכזרית והומנית. הדימוי הוא של קולקטיב היוצר במשותף, מתוך תחושת דחיפות אדירה, אמנות שגורל העולם תלוי בה. האנגלית נעשית שפת תנ"ך מיתית, העולה לגבהים אדירים של שירה דתית וברגע הבא מתרסקת אל השעמום והעליבות של היום-יום. מוזיקלית, בלקלישס הם מעל לכל הגדרה, אקספרימנטליים לחלוטין, חופשיים מקלישאות ובאותה מידה ז'אנריים וקומוניקטיביים מאוד. שלמות. (נועם ענבר)

      "שירים על מות ילדים" / גוסטב מאהלר, מנצח: ברונו ולטר, שרה: קתלין פרייר

      אחד ממחזורי השירים של מאהלר שאני אוהב במיוחד. מאהלר הלחין 5 שירים שכתב המשורר פרידריך רוקרט אודות ההתמודדות הנוראה של הורה עם אובדן ילדיו. זו יצירה הכתובה בשפה מוזיקלית טהורה ואישית. הביצוע הזה הוא של הזמרת קתלין פרייר, בעלת הקול העבה, גדולת המבצעות של מאהלר. פרייר היא הנינה סימון של המוזיקה הקלסית, גם נשית וגם גברית ולכן אוחזת בין ידיה את מלוא מניפת הרגשות האנושיים. אין אצלה שום מאמץ, שום תחושה של טכניקה, של מיומנות יותר - זו שירה נקייה ממחוות אבל עשירה ברגש בצורה שלא תיאמן, לכן היא באמת המבצעת המושלמת למאהלר, שאף פעם אינו מתיפייף, אינו מתרברב, אינו מסבך שלא לצורך. (נועם ענבר)

      Frank Sinatra – in the Wee small hours

      שנים לפני "סרג'נט פפר" ו"פט סאונדס" – למעשה 20 שנה קודם, ב-1946, הגה ויזם פרנק סינטרה את אלבום הקונספט הראשון בהיסטוריה: כל השירים באלבום הזה מתארים אספקטים שונים של אותה חוויה – גבר בודד שמהרהר באהובתו הנעדרת בשעות הקטנות של הלילה, ויש איתו גם תזמורת סימפונית במקרה. (ימי ויסלר)

      Mississippi Fred Mcdowell – I Don't Play no Rock'n'roll

      את מיסיסיפי פרד מקדאוול הכרתי דרך ערן סבאג, ומאז לא הצלחתי להקשיב ברצינות לשום דבר אחר. מיסיסיפי פרד מגיע מהגבעות של צפון המיסיסיפי ומנגן גרסה אישית מאוד של הבלוז, בדרך כלל באקורד אחד בלבד ובליווי רקיעות רגליים וצרחות של סלייד – מין צינור מתכת שמלבישים על האצבע וגולשים בעזרתו על צוואר הגיטרה. זו מוזיקת ריקודים רפטטיבית ומדיטטיבית, והיא מרגישה בו בזמן עתיקה וצעירה, כמו מסיבת טראנס ביער בן שמן. (ימי ויסלר)

      Art Tatum - solo masterpieces

      ארט טאטום הוא הפסנתרן הכי טוב בעולם, לנצח. הוא עיוור, אבל הוא לא מפספס אף פעם. ויש לו את האצבעות המהירות ביותר שאי פעם נשמעו. יש לו מגע וצליל אלוהיים. אם תיקחו כל קטע שלו ותאטו אותו בעזרת מחשב, תגלו שהפראזות המטורפות שלו מושלמות עד העצם והמהירות לא באה על חשבון האיכות. בכל קטע שטאטום מנגן נשפכים ממנו גלונים על גלונים של רגש. הקדשתי מאות של שעות להאזנה לצליליו, ונגינתו המופלאה עיצבה את בסיס התפיסה ההרמונית והפסנתרנית שלי. (מאיה דוניץ)

      הבילויים יופיעו בבארבי ב-19.9 (חמישי, מוצאי חג סוכות), הופעה שתחתום את סיבוב ההופעות של האלבום "הורה הסלמה!"

      מה חשבתם על הבחירות? ספרו לנו בפייסבוק