פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כוח סוס פוני: ראינו כבר עשרות סרטים כמו "טורבו", רק טובים יותר

      "טורבו" הוא עוד סרט מצויר על גיבור קטן וחלש שעולה לגדולה, הפעם זהו חילזון שהופך למכונית מירוץ. הפעם התוצאה כל כך בינונית שהגיע הזמן לבדק בית באולפני דרימוורקס

      תיאו, המכונה טורבו, הוא מטוס ריסוס קטן. סליחה, לא, הוא בכלל חילזון גינה. הוא מבלה את זמנו בעשיית כל מה שחלזונות עושים – זחילה וקטיף עגבניות (מתברר). אך לטורבו יש חלום, הוא רוצה להיות אלוף העולם באיגרוף. לא, רגע, מה פתאום איגרוף. זה לא הגיוני. בכלל מדובר במרוצי מכוניות. הוא צופה כל יום בטלוויזיה, עוקב אחרי האלוף הנערץ עליו, עד שיום אחד קורה נס, עוקצת אותו מכונית רדיואקטיבית או משהו, והוא הופך לחילזון המהיר בעולם, ויוצא למסע כדי להגשים את חלומו ולהיות כוכב בברודוויי. לא, מכוניות! מרוץ מכוניות! אוף.

      אם הפרטים קצת מיטשטשים, זה משום שהעלילה של "טורבו" היא העלילה של כל סרט "האיש הקטן שעולה לגדולה" שנעשה אי פעם. אילו רק היו מצמידים לחילזון כנפיים, היה קשה מאוד להבדיל בין הסרט הזה ובין "מטוסים" של דיסני, שיצא ממש לא מזמן. וזה בסדר: גם הפעם, לא מדובר בסרט רע. בדיוק כמו "מטוסים", "טורבו" הוא סרט לילדים, וילדים ייהנו ממנו. אפשר ללכת איתם בלי חשש. הוא צבעוני ותזזיתי ומהיר וחביב והדיבוב העברי בסדר גמור. רק שגם הפעם, למבוגרים שבינינו אין הרבה מה לחפש פה.

      אם הרעיון הבסיסי נשמע מוזר ומגניב – חילזון! במרוץ מכוניות! – הוא נוחת בתוך דקות לתוך קרקע המציאות של אותו מבנה עלילתי ואותן קלישאות מאלפי סרטים קודמים. "טורבו" נראה רק מעט פחות מהונדס וסינתטי מ"מטוסים": המסלול שיעשה החילזון הקטן בדרכו להיות אלוף אולי ברור מראש, אבל לפחות הוא מקבל כמה פיתולים חביבים בדרך. במהלך הסרט משובצות כמה בדיחות מוצלחות באמת (רובן קשורות לעורבים). האטרקציה העיקרית האחרת עבור מבוגרים היא צוות האול-סטארס של המדובבים – ריאן ריינולדס, סמואל ל. ג'קסון, פול ג'יאמטי, סנופ דוג, מיה רודולף, מישל רודריגז ואחרים. כמובן, כולם מופיעים רק בגרסה האנגלית, שבוודאי לא תשרוד בבתי הקולנוע זמן רב.

      האנימציה כאן מושקעת. כמה מהרקעים – מגינת הירק המצולמת מזווית הראיה של חילזון, ועד מסלולי המכוניות הליליים - יפהפיים. אבל הדמויות עצמן, טורבו וכל חבריו החלזונות, נתקלים באותה הבעיה של המכוניות והמטוסים: הם לא הרבה יותר מפרצוף מהלך. אין להם ידיים או רגליים, ולכן שפת הגוף שלהם מוגבלת. בעצם, אין הרבה דברים שחילזון יכול לעשות: הוא לא יכול לאחוז בשום דבר; האינטראקציה שלו עם העולם סביבו מסתכמת בדרך כלל בזחילה לכיוון אחד או לכיוון אחר, ולפעמים – דחיפה באמצעות הראש. האנימטורים לא הצליחו להתגבר על המגבלות הטבעיות של הדמויות האלה, ולכן טורבו וחלזונותיו, ככל שיהיו חביבים, לא שובים לב או מקסימים כמו שדמויות מונפשות מבריקות יכולות להיות.

      טורבו (יח"צ)
      אולי הגיע הזמן לבדק בית בדרימוורקס? מתוך "טורבו" (צילום: יח"צ)

      בשלב הזה, באולפני דרימוורקס צריכים כנראה לעשות בדק בית יסודי במחלקת התסריט. מדובר באחד מאולפני האנימציה הגדולים, החשובים והעשירים בעולם, שבהחלט יכולים ליצור סרטי אנימציה בדרגת האיכות העליונה. עד לא מזמן, דרימוורקס העסיקו עצמם בעיקר בהמשכונים: הם סחטו את הסדרות "שרק" ואת "מדגסקר" כמה ‏שרק אפשר, עד שנמאסו. אבל בשנה שעברה נראה שנפתח שם עידן חדש: הם הכריזו על שורה של סרטים חדשים, ‏כולם מקוריים ולא המשכים. ועכשיו, כשכמה מהסרטים האלה כבר הגיעו, מתברר שהם אמנם לא המשכים, אבל מקוריים הם בטח לא.

      נראה שבדרימוורקס יודעים היטב את העבודה בכל הנוגע לעיצוב ואנימציה, אבל מפשלים שוב ושוב בתחום התסריט. "שומרי האגדות" היה בסדר כזה, "הקרודס" היה חמוד לאללה – אבל גם בקושי היה סיפור, ועכשיו, הנוסחתיות של "טורבו" הופכת את הסרט לבינוניות מוחלטת, לא יותר מעוד סרט שאפשר ללכת אליו עם הילדים. ממי שמתיימרים להיות אחד משני אולפני האנימציה המובילים בעולם אפשר לצפות למשהו קצת יותר מעניין.

      האם תצפו ב"טורבו"? ספרו לנו בפייסבוק