אם תשאלו ישראלים מי היה היצור הקטן שעקב אחרי פינוקיו לכל מקום וקרא "פינוקיו, חכה לי!" הם כמובן ינקבו בשמה של הברווזה בלה. ביתר העולם יטענו שמדובר בג'ימיני הצרצר, ואיטלקים שגדלו עם היצירה המקורית לא ידעו על מה אתם מדברים בכלל. "פינוקיו" היא אחת היצירות שאותן כל העולם חושב שהוא מכיר כולנו יודעים על סבא ג'פטו, הפיה הכחולה, האף הגדול, החתול והשועל - אבל בעצם כל אחד מכיר גרסה שונה, וכולן שונות מהסיפור המקורי. לרגל עלייתו לאקרנים בישראל של "פינוקיו", גרסת 2012 בבימויו של אנזו ד'אלו, חזרנו לאחור בקורותיו של ילד העץ.
הסיפור "הרפתקאות פינוקיו" מאת קרלו קולודי פורסם במקור במדור הילדים בעיתון איטלקי, וכמו רבים מסיפורי הילדים המוכרים של ימינו, הגרסה המקורית שלו היתה קודרת בהרבה מהסיפורים העליזים והצבעוניים שאנחנו מכירים היום. פינוקיו היה בול-עץ מדבר, שג'פטו גילף והפך לבובה חיה (הפיה הכחולה נכנסת לתמונה בשלב מאוחר יותר) ומאמץ אותו לבן. אבל פינוקיו הוא מריונטה מרדנית, הוא חוצפן, טיפש ולא עושה שום דבר נכון הוא גורם ל"אבא" להישלח לכלא, מוכר את ספר הלימוד שג'פטו הקריב את מעילו היחיד כדי לרכוש, מועך את הצרצר שמנסה לייעץ לו (קטע שהושמט מסיבות מובנות מהגרסה המאוחרת של דיסני) ובכלל, מתנהג כמו שמוק. על כל זה הוא משלם: במה שהיה אמור, מבחינת קולודי, להיות סוף הספר, פינוקיו נתלה עד צאת נשמתו. סיפור הילדים הקלאסי נגמר בכך שהגיבור מת. רק דרישתו של עורך העיתון גרמה לקולודי להמשיך ולכתוב פרקים נוספים, שבהם פינוקיו מוקם לתחיה, עובר הרפתקאות נוספות (במסגרתן הוא, בין השאר, הופך לחמור) ולבסוף זהירות, ספוילר אפילו הופך לילד אמיתי.
הספר "פינוקיו" הוא אמנם קלאסיקה של ספרות ילדים באיטליה, אבל ככל הנראה מה שהפך את פינוקיו לדמות ידועה בכל העולם הוא סרט האנימציה של וולט דיסני משנת 1940. זה היה סרט האנימציה השני באורך מלא שחברת דיסני הוציאה, אחרי "שלגיה ושבעת הגמדים", בתקופה שבה החברה התאבדה על כל סרט: ההשקעה בו היתה עצומה, ורמת הפירוט באנימציה הידנית מרשימה ביותר אפילו היום.
דיסני ריכך מאוד את הסיפור לעומת גרסת הספר בין השאר, הצרצר נשאר בחיים, ואפילו קיבל תפקיד גדול הרבה יותר מבספר - ועדיין, ביחס לסרטי דיסני, מפתיע לראות עד כמה הסרט הזה אפל ומאיים. פינוקיו אמנם לא נתלה, אבל קטע "אי השעשועים" המזוויע שאליו נלקחים ילדים רעים, הופכים לחמורים ונמכרים לעבדות נשאר בסרט. פינוקיו וג'פטו גם נבלעים על ידי לווייתן מפחיד לפני שהם מגיעים לסוף-דיסני הטיפוסי.
ב-1976 הופקה סדרת אנימציה יפנית על פי "פינוקיו", באורך של 52 פרקים, שיוצריה עקבו פחות או יותר אחרי הסיפור המקורי, אבל לא היססו לשנות פרטים רבים: השועל והחתול שבעברית ידועים לנצח כשמשון ויובב קיבלו תפקיד של דמויות קבועות של "רעים" מצחיקים, והצרצר המת הוחלף בברווזה נודניקית שלא הוזכרה בשום מקום בסיפור המקורי. הסדרה היתה נעלמת אל אותה התהום שבולעת אנימציות נשכחות, אלמלא נחתה בישראל בעידן הערוץ הבודד, ולכן זכתה לרייטינג של משהו כמו מאה אחוז והפכה למיתולוגיה. דור שלם של ישראלים גדל על מוסרי ההשכל של פינוקיו (רעיה אדמוני) ובלה (רעיה אדמוני. כן, היא היתה שניהם), וזוכר לא רק את שיר הפתיחה ("בוקר טוב עולם, מה שלום כולם" וכו'), אלא גם את הצליל המדויק של התיקתוקים שעשה פינוקיו כשהוא רץ, וכמובן, את הקריאה הנצחית "פינוקיו, חכה לי!".
בשנת 2002, הקומיקאי האיטלקי רוברטו בניני מעט אחרי שזכה לתהילת עולם ואוסקרים על קומדיית השואה "החיים יפים" החליט שהוא האדם הראוי לעבד מחדש את הסיפור האיטלקי הידוע מכולם. הוא כתב וביים גרסה מחודשת של "פינוקיו", שבה גם כיכב בעצמו. העובדה שבניני לא היה עשוי מעץ וגם לא היה ילד קטן, אלא גבר בן 50 התגלתה כבעייתית משהו. כך גם העובדה שהוא ליהק לתפקיד הפיה הכחולה מי שאמורה להיות דמות-אם לפינוקיו את אשתו. אלה כנראה היו חלק מהסיבות שבגללן הסרט נחשב לקריפי יותר ממבדר, והוא היה כשלון מוחץ. באתר "Rotten Tomatoes", המרכז דעות של עשרות מבקרים, הגירסה המדובבת לאנגלית של הסרט קיבלה את הציון הנדיר 0: לא נמצא אפילו מבקר אחד שנתן לו חוות דעת חיובית. בניני "זכה" בפרס הראזי לשחקן הגרוע ביותר של אותה שנה.
הגרסה המעניינת ביותר ל"פינוקיו" שהופקה באלף הנוכחי היא "AI: אינטליגנציה מלאכותית" של סטיבן ספילברג, שפותח בשיתוף עם סטנלי קובריק. היילי ג'ואל אוסמנט מגלם שם ילד שאמנם לא עשוי מעץ הוא רובוט אבל גם הוא רוצה להיות ילד אמיתי, ומבלה את כל הסרט בחיפוש אחר הפיה הכחולה. וגם בסרט הזה העולם הוא אפל ומאיים מאוד. ואין בו ברווזות.
איך אתם זוכרים את פינוקיו? ספרו לנו בפייסבוק