לפני כשש שנים סיימנו (אילן זיו ואני) להפיק סדרה בשם "שישה ימים ביוני" על מלחמת ששת הימים. הייתי משוכנע שמלחמת 1967 היא קו פרשת המים בתולדות מדינת ישראל. המלחמה ששינתה את פני המדינה מכל בחינה שהיא מאז ועד היום. אבל רק כשהתחלנו לעבוד על הסדרה שתעסוק במלחמת יום כיפור, הבנתי שהיא מגלמת משהו הרבה יותר עמוק ויסודי במהות הפסיכולוגיה הישראלית. הביטוי השגור עד היום ש"הזמן עובד לטובתנו" היה הקו המוביל של ממשלת ישראל בשנים ההם וכנראה גם מאז.
בשבועות האחרונים כמצופה, כל אמצעי המדיה, הכתובה והמשודרת עוסקים במאורעות ובלקחי מלחמת יום כיפור. אין פן מודיעיני שלא הוזכר. אין מבצע הרואי או מחדל צבאי שלא עסקו בו. אין קצין מדרגת רב סרן ומעלה שלא התראיין או כתב ספר זיכרונות.
הקלישאה אומרת שההיסטוריה מלמדת אותנו על העתיד. אבל כשמתחילים לנבור במעמקי ההיסטוריה ומנסים להבין את ההשלכות של מלחמה כמו מלחמת יום כיפור על החברה הישראלית צריך לשאול על מה להאיר את הפנס.
מה שכמעט לא הוזכר ובוודאי שלא נלמד והופנם הוא המחדל הגדול מכולם. המחדל שבגללו בכלל פרצה המלחמה הארורה הזאת. המחדל המדיני. אין זה מקרי כמובן שהמנהיגות המדינית שיותר מכולם הייתה אחראית למלחמה לא נחקרה בוועדת אגרנט. הרי אין וועדת חקירה בתולדות מדינת ישראל שחקרה אירועים לעומק. וועדת שמגר קראה היטב את דו"ח אגרנט ולא חקרה את המניעים לרצח רבין. באותה מידה אין זה מפתיע שעד עצם היום הזה התקשורת על כל גווניה אינה מתעסקת עם זה. לחקור את מערכת הסירובים של חתימה על ההסכם המדיני שאפשר היה לחתום עם מצרים בשנתיים שקדמו למלחמה מוביל אותנו בקו ישיר לימינו אלה ואולי גם למלחמה הבאה.
ההתעלמות המוחלטת של המנהיגות הישראלית מכל ניסיון של פיתרון מדיני לא התקיימה כמובן בחלל ריק. מדינה שלמה על כל מרכיביה חגגה את האופוריה והיוהרה של הניצחון הצבאי ב 1967. "1973 יומני מלחמה" הוא פרי עבודה ותחקיר של כארבע שנים. באמצעות היועצים הראשיים שלנו ד"ר יגאל קיפניס וד"ר רונן ברגמן הצלחנו להגיע למסמכים מדיניים בארץ ובארה"ב שלא נחשפו עד כה. כל זה קיבל משמעות נוספת באמצעות התחקיר והדמויות המצריות. לראשונה בסרט ישראלי יכול הצופה לקבל את נקודת המבט המצרית הן במהלך השנים שקדמו למלחמה והן במשך המלחמה עצמה.
מדי פעם אנחנו קוראים יומנים או פרוטוקולים של גולדה מאיר ואחרים מהדרג המדיני שבו הם מביעים חרטה. "למה לא גייסנו מילואים, למה האמנו אמונה עיוורת בראש אמ"ן, למה לא בצענו מכת מנע". אין ולו משפט אחד שמישהו יאמר: "למה לא הקשבנו להצעות של סאדאת? למה לא נכנסנו למשא ומתן כפי שראשי הממשל האמריקאי הציעו?". חמש שנים לאחר המלחמה, מנחם בגין חתם על אותו ההסכם שנשיא מצרים הציע רק שבינתיים נהרגו אלפי חיילים ישראלים ועוד עשרות אלפים נפצעו או נשארו הלומי קרב.
"1973, יומני מלחמה" הוא חלק מפרוייקט ייחודי של קשת לציון 40 שנה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים. היום, יום א' (22/9) ישודר ב-22:30 החלק הראשון "הדרך לסיני", ומחר באותה השעה, החלק השני - "חורבן בית שלישי".