בדיוק לפני עשור הצטרפו קינגז אוף ליאון לסטרוקס במלחמת האין ברירה שלהם להצלת הרוקנרול של אותם ימים מעצמו. הם היו משב רוח מדברי מחרמן ומחייה נפשות והציתו את הדמיון עם סיפור של להקה משפחתית מוכשרת ומאוד פוטוגנית מנאשוויל. מאז אותו אלבום בכורה בשם "Youth and Young Manhood" העולם השתנה, וקינגז אוף ליאון אמנם הפכו למפלצת אצטדיונים קטנה עם חמישה אלבומים ברזומה, אבל ויתרו על ההבטחה היומרנית - שייאמר לזכותם שמעולם לא הבטיחו בעצמם - להירשם בדברי ימי ההיסטוריה בתור מי ששינו את המשחק. מעריצים מתחילת הדרך נטשו, חדשים הצטרפו מלהיט רדיו אחד לשני, הפולווילים הסתפרו והתחילו להתלבש ממש יפה, ואולי קצת נמאס להם מכל העסק, כפי שאפשר היה להריח מ""Come Around Sundown שיצא ב-2010.
קורדרוי - לכל הטורים
כמעט שלוש שנים אחרי והאחים קיילב, ניית'ן וג'ארד, פלוס בן הדוד מת'יו, חוזרים עם אלבום מספר שש, "Mechanical Bull", ושוב מדליקים שריפות. לא מדובר באלבום שיזעזע את עולמו של אף אחד, והמתנשאים בטח ימשיכו לטנף, אבל המלכים של ליאון חפרו בעצמם עד שמצאו שוב את השמחה ההיא, מבלי לזנוח את הנטייה (המבורכת) שלהם להמנונים, מה שהוליד אלבום שהוא איפשהו בין "Youth and Young Manhood" לבין אלבום הפריצה המסחרי שלהם, "Because of the Times" מ-2007. "Mechanical Bull" הוא אלבום מאוזן, חם במובן המקורי של המילה, שיודע גם להרביץ וגם ללטף, כזה שגם נותן עבודה על דוושת הגז וגם לא מוותר מדי פעם על עצירה בצד הדרך למזמוז. קיילב ממשיך לחפש שקיעות שאי אפשר לשכוח ונשים שאי אפשר לאהוב, ואין מספיק וויסקי בעולם שיכול לעצור אותו. שני הסינגלים הראשונים מהאלבום הראו על איזה כביש הפולווילים עלו, אבל יש עוד הרבה כיף במקום שממנו הם באו. תתניעו, המפתחות בפנים.
Yuck - Middle Sea
מצד אחד, יאק היא אחת הלהקות החדשות שהכי אהבתי בשנים האחרונות, עם בכורה שהתמקמה במקום השלישי בסיכומי 2011 שלי. מצד שני, אחרי נטישתו השנה של הסולן דניאל בלומברג, העתיד של הלהקה, לפחות מבחינתי, היה ממש מעורפל. ובכן, עם צאת האלבום השני של יאק, "Glow and Behold" , אפשר להחזיר את המצ'טות לנדנן. הוואו של הבכורה כבר לא כאן, כמנהגם של לא מעט אלבומים שניים אחרי ספתחים מעולים, אבל עדיין מדובר באלבום טוב שכיף לבלות איתו. מקס בלום לקח על עצמו את מטלות השירה, האווירה היא מעט רכה יותר, והכבוד לרוקנרול ניינטיזי ממשיך להתוות את הקו המוזיקלי. כיף.
את האלבום המלא תוכלו לשמוע כאן
והנה קאבר חדש שלהם ל"Age of Consent" של ניו אורדר. עוד מלא קאברים ממש במורד הבלוג.
Pearl Jam - Sirens
בשמיעה ראשונה השיר החדש של פרל ג'אם לא משאיר בך סימנים. אבל אז אתה מחפש את המילים ומקשיב לו שוב. ואז - כמו בכל כך הרבה שירים אחרים של הלהקה - הוא מכניע אותך. אדי ודר ממשיך להתעסק בנושא היותר מדי רלוונטי של השבוע האחרון - מוות - ובמה שישאיר אחריו. "אני בוחן את הפנים שלך, והפחד נעלם". יאללה, רק עוד שבועיים עד שיגיע "Lightning Bolt".
והנה סרט קצר שהלהקה העלתה לעמוד היוטיוב שלה, לקראת יצירת האלבום:
Arcade Fire - Here comes the night time
אני מרגיש קצת לא בסדר שלא עפתי על "Reflektor", הסינגל החדש של ארקייד פייר, מתוך האלבום בעל אותו השם שייצא בסוף אוקטובר וידרוש מאיתנו 75 דקות של תשומת לב, וקצת מעייפים אותי כל תעלולי היח"צ שלהם, ועדיין, היי, זה ארקייד פייר. בשבת הם התארחו בפתיחת העונה החדשה של "סטרדיי נייט לייב", ביצעו את הסינגל ועוד שיר חדש, "Afterlife", וגם פינקו בסרט הופעה שכולל עוד שירים חדשים וגם הופעות אורח משגעות.
The Killers - Shot at the Night
בנובמבר יוציאו הקילרז את האוסף הראשון שלהם, "Direct Hits", שיחגוג עשור להיותם. הוא יכלול גם שני שירים חדשים, ביניהם זה, שממשיך את הרומן הסוער של ברנדון פלאוורז עם האייטיז. "Shot at the Night" הוא עוד המנון סוחף, כשהפעם על ההפקה - לא מפתיע - אנתוני גונזלס, חבר ההרכב הצרפתי M83.
Albert Hammond Jr Rude Customer
לא, לא מדובר בשיר שנשאר מחוץ ל"Comedown Machine", האחרון של הסטרוקס, וחבל שכך. מדובר בסינגל חדש של גיטריסט הלהקה, אלברט האמונד ג'וניור המאד מוכשר, מתוך אי.פי חדש שיוצא החודש.
Jake Bugg - What Doesn't Kill You
לא יודע מה אני מרגיש כלפי ג'ייק באג, נער הפלא הכבר לא חדש של האינדי הבריטי. הוא קצת מעצבן אותי. ועדיין, יהיה טיפשי לבטל אותו בתור רק עוד אלכס טרנר וואנבי, גם כי הוא לא בלתי מוכשר, גם כי הוא הפגיז בפסטיבל גלסטנברי האחרון וגם כי את האלבום השני שלו, שייצא בנובמבר, הפיק במליבו ריק רובין, ומי אני שאתווכח עם הזקן שלו. הנה השיר הראשון והדי מוצלח מתוך "Shangri La".
Swearin - Watered Down
כמו יאק, גם סוורינ' המעולים אוהבים את הניינטיז, וממש אוהבים את דינוזאור ג'וניור והברידרז ובילט טו ספיל. ההרכב מפילדלפיה יוציא את אלבומו השני, "Surfing Strange", בנובמבר, הנה הצצה ראשונה.
Sun Kil Moon Richard Ramirez Died Today Of Natural Causes
מרק קוזלק תמיד היה משורר רוקנרול, אבל הפעם הוא לוקח את זה צעד אחד קדימה עם שיר חדש שדורש ממך ממש ממש להקשיב. התלמידים החרוצים יתוגמלו בפעילות ערה במיוחד של המוח ובהצצה לא חטופה לאובססיית המוות של הכותב.
Bass Drum of Death - Bad Reputation
קליפ מרים לשיר מרים לא פחות של אחד ההרכבים עם השמות הכי מעוררי קנאה בהיסטוריה. Bad Reputation לקוח מתוך האלבום השני של הפרויקט של ג'ון בארט (שנושא את שם ההרכב), ומישהו צריך להתקשר ליצחק קדמן.
Purling Hiss - Mary Bumble Bee
פורלינג היס הם שלישיה גראנג'ית צוברת תאוצה מפילדלפיה, שעדיין לא ביליתי מספיק עם אלבומה האחרון "Water on Mars". זה שיר רגוע יותר.
קאבר #1: Arctic Monkeys - Hold On, Were Going Home
נישאים על גלי האהבה לאלבומם האחרון "AM", עם רוח גבית של שבירת שיאי מכירות, ארקטיק מאנקיז שמים את הס' בסקסי בגרסה שלהם ללהיט של דרייק.
קאבר #2: Frightened Rabbit - Wildest Moments
הסקוטים האהובים מכניסים נשמה לשיר של ג'סי וויר והופכים אותו לשלהם.
קאבר #3: Low - Stay
אחרי גרסת ההופעה השוסית זה היה רק מתבקש שלואו יקליטו גרסת אולפן נאה לפצצה של ריהאנה. אז הנה.
קאבר #4: Mark Lanegan, Warpaint and Martina Topley-Bird - Crystalised
מפגש פסגה חגיגי בין לאנגן, הרכב הבנות וורפיינט ומרטינה טופלי-בירד (שזכורה, בין השאר, מהשירה שלה באלבום של טריקי), שהופכים את השיר של ה-XX למשהו אחר לגמרי.
קאבר #5: Deervana - All Apologies
וקאבר אחרון, במסגרת המשך חגיגות ה-20 ל"In Utero" של נירוונה: deer tick, ההרכב של ג'ון מקאולי, מעולם לא הסתירו כמה הם חייבים לנירוונה, כפי שאפשר להיווכח מלהקת המחווה שלהם deervana. לפני כמה שבועות הם הופיעו בניו יורק וביצעו את האלבום במלואו. הנה "All Apologies" וגם לינק להורדת ההופעה השלמה.
בונוס 1#: ניל יאנג@Farm Aid
ניל יאנג מעורר ההשתאות בהופעה קצרה של שבעה שירים בשבוע שעבר בניו יורק, במסגרת פסטיבל Farm Aid. התשובה, אם התעניינתם, עדיין נישאת ברוח, וכפי שזה נראה כרגע, המצב לא צפוי להשתנות בקרוב.
בונוס 2#: רמיקסים ל"Comrade" של volcano choir
מי ששמע לעצתי כבר מבלה עם "Repave", האלבום החדש של ג'סטין ורנון והפרויקט שקצת מקהה את הכמיהה לבון איבר. הנה ארבעה רמיקסים לאחד הקטעים מרוממי הרוח שמופיעים בו.
פצצה מהעבר
ב-2003 לא יצאה רק הבכורה של קינגז אוף ליאון, אלא גם זאת של ההרכב הניו יורקי סטלהסטאר, וגם היא הפיחה לא מעט תקווה. עם שירים דרמטיים שחיברו בין אינטרפול וטוקינג הדז, היה נדמה ששון כריסטנסן וחבורתו כאן כדי להישאר, ואכן האלבום השני שלהם, "Harmonies for the Haunted" מ-2005, היה חבר גם הוא. עוד אלבום שהגיע ב-2009 כבר לא קיבל הזדמנות (ממני) והיום סטלהסטאר לא ממש פעילים. אבל לעולם לא נשכח להם את הקטע הזה.