מי שבחר שלא לצפות ב"הכפר" בשל השתתפותו של עבריין מין מורשע בה זכותו וכבודו; הגיע הזמן שהטלוויזיה הישראלית תיקח אחריות על מה שזולג לה מהמסך ולא תיתמם כשמשתלם לה. ועכשיו, אפשר להניח לרגע לשערוריית שילובו של אדם המורשע בעבירות מין בתוכנית ריאליטי? יופי, רק לשם הדיון, רק לעשר דקות, בואו ונעמיד פנים שאנו לא יודעים על דודו דיגמי, הבן הבכור למשפחת דיגמי המתחרה בריאליטי "הכפר" את כל מה שאנו כבר יודעים. כי ל"הכפר" יש מספיק גם בלעדי זה, כלומר מספיק עניינים שכבר מעוררי קבס, ולא מעודדים לחזור ולצפות בה.
ודווקא הרעיון וההבטחה שבבסיס "הכפר" מוצלחים ומקסימים מאוד, ומזכירים לטובה את "The 1900 House", סדרת הדוקו-ריאליטי ההיסטורית של צ'אנל 4 הבריטית מ-1999, אשר עקבה אחר משפחה בריטית מודרנית שעוברת לחיות בבית מ-1900 על כל שיגרת החיים, ההליכות והלבוש שלו. הסדרה היתה מרתקת, ומקסימה ונוגעת ללב. מה, בלי תחרות? בלי פרס בסוף? בלי להשפיל את כל בני המשפחה בצעקות וקללות? מפגרים הבריטים האלה, משהו, אה?
"אם בוקי גנב והפליץ ונהיה מנחה בטח מותר פה לעשות הכל", צהלה אחת הבנות לבית משפחת אזולאי, ולמעשה הגדירה את הקוד הגנטי של "הכפר" רעיונות זה נחמד, ודוקו ריאליטי היסטורי שהיה יכול להיות בו חן ארצישראלי ואפילו שאלוהים ישמור ויציל מרחיב אופקים וחינוכי, זה אחלה. אבל העיקר פה זה בני משפחה שצורחים אחד על השני; מלגלגים בגסות או בנימוס זה בדיוק אותו דבר, על כל מי שאינו משלהם; מקטרים, מתבזים, מבזים ובעצם מהווים גרסא ערוכה פחות ל"האח הגדול - עונת השבטים". אז כן, בהחלט - תשמחו לשמוע שמותר לעשות פה די הכל.
המשפחות אזולאי, זנד, הימלמן, דיגמי ושוובר לא אשמות. הן מה שהן בדיוק, הן לא אשמות שהסבירו להן שייאלצו לבנות כפר וליישב את השממה, כשבעצם הן מנוצלות כעוד משתתפות בדיון המשמים והמניפולטיבי שהטלוויזיה הישראלית מנהלת מעל לראשיהן כבר כמה שנים. הדיון אותו דיון, המסקנות משעממות ולא באמת קיימות. אלו כאן, רואים את הלובן והבוקיות בעיניים? זה מה אנחנו קוראים לו אשכנזים מתים. יואו, איזה פלצנים, אתם לא מאמינים. קמים בבוקר, שרים "עוץ לי גוץ לי", להרוג אותם. ואלה שם שבאים בצבע חום ובתנועות ידיים? זה מזרחים שלא נדע, אלה ממש כמו חיות. צועקים צועקים, אבל מה? לב חם, ואוכל? יואו יואו, אתם לא מאמינים איזה אוכל.
די, נמאס. נמאס מהמניפולציה השקופה הזו, נשבר כבר מלהידחק לקחת צד במשחק המשעמם הזה של כאילו שיח זהויות, אבל בעצם שיח השטחות. הטלוויזיה הישראלית עלתה על הנקודה, ומאז היא מסרבת לפנות את המוצב כשהעניינים נהיים משעממים, משחקים מין שחמט, חייל שחור מכה חייל לבן. מי יעמוד בצד? מי יעז לומר שבמשחק הזה הוא לא לוקח חלק? למה, יש למישהו פטנט אחר? יש כאן מישהו שנולד נטול עדה, נטול צבע עור? תרצה או לא כצופה ישראלי, מולכדת בתסמונת שטוקהולם. וכדאי שתבחר עם מי אתה מזדהה כדי להצליח לשרוד.
די. לא עוד. אין בעיה בריאליטי, אין בעיה במתיחת גבולות, אין שום דבר מקולקל מהיסוד בתחרויות, שעשועונים, פרסים וכסף. הכל נהדר, כשהוא נעשה נהדר. יש בעיה עם טלוויזיה שנמלטת אל השסע הכי עמוק בחברה הישראלית כדי לסנגר על קיומה, וכדי להצדיק את עצמה. אם הטלוויזיה משחקת בכלים האלו, תנו לנו אחרים. כל דבר אחר, רק לא שוב הדבר הזה. לא עוד מזה.