וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עוד ציון לשבח

14.8.2002 / 12:20

חם / אריאלה רביב

חם, החום מונח עלי, ואין לאן לברוח. מקלחת ועוד אחת, ואיך שאני מסיימת להתנגב, החום חונק, לח כמו נשיקה של דודה מעיקה. אהובי ישן לידי עכשיו, זה עתה הוא גמר פעמיים, ואני זייפתי שלוש. בפחות מזה אהובי לא מסתפק. מאוד חשוב לו שאני איהנה. עכשיו הוא ישן, על הגב, התנוחה של האנשים שבוטחים בעולם, התנוחה של אלה שמעולם לא פגעו בהם. אני לא יכולה לשבוע מלהסתכל עליו. מוזר, כבר שלוש שנים, ואותה אהבה. הכל בו אהוב, אפילו פטריית השמש שצצה לו על הגב. אני חייבת לזכור להגיד לו שישאיר לי את המרשם מחר, שאביא את התרופה מבית המרקחת. אני שולחת יד ומסבכת את האצבעות שם, במקום בו השיער קצר וקשה, והוא קצת זז, נעים לו ליישנון. למה אני לא נרדמת? מה יהיה עם החום הזה? בחדשות אמרו שמחר יהיה יותר גרוע. מילא החום, אבל הלחות. אהובי מסתובב ומניח עלי יד בעלתנית. פעם, כשרק התחלנו לאהוב, כל פעם שהוא לא חיבק שלחה אותי לייסורי חרדה איומים, ועכשיו היד שלו יוצרת מרבץ זיעה קטן על הבטן. בעדינות אני מזיזה אותה, הוא עושה רעש מתוק, של שינה, אני מנשקת אותו במצח, איפה שכל הרעיונות שלו מסתובבים. תישן, אהוב שלי, תישן. חם נורא. אולי במרפסת קריר יותר?

אני עוטפת את עצמי בסדין, נוטשת את אהובי ויוצאת. שם אני נשכבת על הספה ומחכה שיתקרר קצת. בחוץ באמת יותר נעים, אני צריכה להציע לאהובי שנישן במרפסת בלילות חמים במיוחד, אבל הוא בטח לא ירצה, כי אי אפשר לעשות סקס במרפסת, לא עם כל השכנים שיכולים לראות. אומרים לי שזה מוזר, שלוש שנים וסקס כל יום, אבל אהובי חושק בי נורא. הוא חוזר מהעבודה, וכבר כשאנחנו יושבים לראות טלוויזיה, הוא מתחיל ללטף, בעיקשות כזאת, ואני כל כך אוהבת אותו, שלא עולה בדעתי להגיד לו לא. זה מחריף כשאנחנו יוצאים, כי כשאהובי רואה אותי לבושה ומאופרת, הוא משתגע. בסרטים זה קצת מציק, קשה לראות סרט כשיד מחטטת לך שם ללא הרף. אבל כשניסיתי להגיד לו שזה לא כל כך נעים, הוא נורא נעלב, אז ויתרתי. זה נהנה וזה אינו חסר.

המחשבות על התשוקה של אהובי עושות לי דגדוג נעים למטה, ובלי לשים לב אני מתחילה ללטף לעצמי את הציצי. פטמה קטנה מזדקרת לה. זה קצת מצחיק, וקצת מביך, אז אני מצחקקת ולא מפסיקה. תנועות בחדר ליד, אהובי מתהפך בשנתו. איך הוא יכול לישון בחום הזה? ועכשיו אני מלטפת את עצמי בצד של הבטן, איפה שהעור הכי נעים בעולם, ואני כבר לא חושבת על אהובי, אני חושבת על דברים אחרים, גברים אחרים אולי. פתאום אני רואה מישהו מסתכל עלי מהמרפסת ממול, קצת נבהלת, ומתכסה תכף ומיד. שיילך מפה! למה הוא לא הולך? אנשים אמורים לישון עכשיו! אני רוצה להמשיך לעשות לי נעים בבטן ולחשוב על דברים אחרים, גברים אחרים אולי. הוא לא הולך, החוצפן. רק עומד ומסתכל. ובעצם לא רק מסתכל, הוא מלטף לעצמו את הצד של הבטן, איפה שהעור הכי נעים בעולם. איכס, מה הוא חושב שהוא עושה? אני מתחילה להרגיש חמימות מתפשטת. חשבתי ללכת, ואני לא. במילא נורא חם בחדר, וכאן במרפסת קריר. הוא לא מפסיק ללטף את עצמו, ואני מסתכלת, מרותקת, אני עוקבת אחריו, ביד, נוגעת באותם מקומות שהוא נוגע, וכל הגוף שלי מתעורר לחיים. אני עדיין נורא נבוכה, אבל המבוכה רק מגבירה את התשוקה, ואני לא יכולה, לא רוצה להפסיק. יכול להיות שהוא מחייך שם במרפסת שלו? לא, הוא לא מחייך, הוא נושך לעצמו את השפתיים, וגם אני. הוא מוריד את התחתונים ונשאר מולי עירום. נורא חם לי. אני מפשילה את הסדין, וכשהוא מתחיל ללטף את עצמו שמה, אני מתחילה גם. הוא נורא איטי. יש לו זמן, ואני בוערת, נורא רוצה לגמור, אבל הוא לא נותן לי. מעבר לכביש, הוא שולט בי, ויש לו המון זמן. אני יודעת שאם אני אגמור הוא יכעס, ואני לא רוצה להכעיס אותו, אז אני מתאימה את עצמי אליו. כל כך קשה לי להתאפק. כשהוא מתחיל להגביר את קצב הליטופים שלו אני כמעט בוכה, וגומרת יחד אתו, גמירה חרישית, מטלטלת, בעיניים פקוחות, כי ככה אני יודעת שהוא רוצה. הוא גומר ונכנס לדירה שלו. אני עוטפת את עצמי בסדין וחוזרת לחדר. אהובי ישן על הצד, אני מחבקת אותו, בכפית, ונרדמת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully