פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רגע סינמטי: מאמר נדיר של עמוס קינן: "מתי יהיה קולנוע"

      45 שנים לאחר שראה אור לראשונה רבעון הקולנוע "רבעון קשת-קולנוע", מוציא בית הספר לקולנוע סם שפיגל כרך מיוחד, ובו מאמרו של עמוס קינן שראה אור רק פעם אחת לפני כן

      פעם, היו כותבים על אבן.

      אבן, איפה משיגים אבן? רק למלך יש אבן. ולמלך עבדים, והם כותבים על האבן, את דברי ימי-המלכים.

      רק כאשר נוצר הנייר, כאשר הומצא הדפוס, יכלה הספרות להיות לנחלת הכלל. שני תנאים לספרות נחלת-הכלל: המונים יודעי קרוא-וכתוב- כלומר, ביטול המונופול של ההשכלה. תנאי שני, כאשר אמצעי-הייצור בהישג-ידו של כן בן-תמותה.

      לא שהמצב אידאלי. אמנם, יכול אדם להיכנס לחנות נייר ובפרוטות לקנות דיו ונייר די-הצורך לכתיבת רומן-ענק. עדיין קיים תיווכו של המו"ל או העורך, אבל בכל-זאת, העובדה שאמצע- הייצור מצויים, מקילה על התקשורת במדיום זה.

      בקולנוע אנו נמצאים עדיין בתקופת הפרעונים. שום אדם אינו יכול להיכנס לחנות ולקנות בפרוטותיים מצלמה, צלולואיד, מעבדות, שלא לדבר על שחקנים. רק פרעה יחליט אם יהיה סרט או לא, ורק פרעה יבחר לו את הבימאי.

      עמוס קינן (יח"צ , יעל בדרשי)
      "יש פירצות, כמובן, שהרי לולא כן לא היה קידמה". עמוס קינן (צילום: יעל בדרשי)

      יש פירצות, כמובן, שהרי לולא כן לא היה קידמה. ויש בעלי-כשרון, שהצליחו להטות אליהם את חסדם של פרעונים. לפעמים, פתאום, פורצת לה מהפכה, ואז יכול מין איזנשטיין לזרוח. אבל עיקר האנרגיה של בעלי-הכשרון, המאושרים שהגיעו אל טרקלין-הפרעונים, מבוזבזות על תככי-החצר ועל מלחמה בגורם הכלכלי, תחת שתוצא כולה על מאמץ היצירה.
      מבחינה זו, קולנוע הוא שיר-מזמור- לעתיד. אמנות בחיתוליה, אפשרות קורצת של מדיום חדש, שעדיין את אפס-קצה לא ראינו.

      חברות-הענק שומרות בקנאות על המונופול שלהן. אולי המציא כבר מי שהמציא מצלמה אלקטרונית קטנה ופשוטה וזולה שבה אפשר בבת-אחת לקלוט קולות, מראות. אולי המציא כבר מישהו תהליך מהפכני של שימוש בסרט מגנטי לצילום. אולי קיימת האפשרות-בכוח להיכנס לחנות ולקנות בפרוטות את חומרי-הגלם ליצירה. אבל כל זה לא להיום, עדיין.
      קולנוע יהיה כאשר כל אדם יוכל להפיק סרט.

      מי שהפיק סרט, ישלח אותו למו"ל. כמו ספר. אם מצא חן בעיני המו"ל, ידפיס אותו במיליון עותקים, והקהל יקנה אותו כשם שקונים ספר, ובחדר-ההקרנה הפרטי ייהנה ממנו.
      למה לא?

      עמוס קינן קורא שיר: קץ עידן הזוחלים (יעל בדרשי)
      "מי שהפיק סרט, ישלח אותו למו"ל. כמו ספר". עמוס קינן (צילום: יעל בדרשי)

      ביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה יוציא לאור באופן היסטורי מהדורה חדשה של "רבעון קשת-קולנוע" המיתולוגי משנת 1968.המהדורה החדשה רואה אור בציון 5 שנים למותו של העורך וחתן פרס ישראל אהרון אמיר ולציון עשור למותו של דוד פרלוב .

      הרבעון כולל ראיון עם דוד פרלוב, גודאר וקוראסאווה, משאל "קולנוע ואני" שנערך בקרב יוצרים בולטים מכל האמנויות (עמוס קינן, עמוס עוז, יגאל תומרקין, יוסי יזרעאלי, ואחרים), מאמרים על הקולנוע הגרמני החדש, הקולנוע הישראלי הקצר, ועוד.