כשרואים את מייקל דגלאס בתפקיד ליברצ'ה ב"חיי עם ליברצ'ה" הוא נראה מוחצן, מוגזם ומגוחך. מין איש גדול-מהחיים ומצועצע כזה, בובה אנושית שנראית לקוחה מתוך סרט מצויר. אנשים כאלה הרי יש רק בסרטים. רק שאם תחפשו קטעי וידאו של ליברצ'ה האמיתי תגלו שלמעשה החיקוי של דגלאס הוא כמעט מושלם. ליברצ'ה האמיתי היה מוחצן ומוגזם בדיוק כמו הדמות הקולנועית שלו, אם לא יותר. נדמה שהוא חי את כל חייו במטרה שיעשו עליו סרט, וקצת מפתיע שרק עכשיו הוליווד הגיעה לזה.
התעשייה הרי נמצאת כל הזמן במרדף אחרי סיפורים על אנשים אמיתיים, שאפשר יהיה להפוך לסרטים המבוססים עליהם - סיפור אמיתי זה מצוין לאוסקר אבל שיהיה מדהים והכי "כמו בסרט" שיכול להיות. ובתוך כל זה, ישנם אנשים שאיכשהו נשכחו אנשים אמיתיים לחלוטין, בעלי סיפור חיים כל כך מדהים שנשאר רק להתפלא איך יכול להיות שעדיין לא עשו מזה סרט?!
אז, לשירות התסריטאים מחוסרי הרעיונות בישראל ובתפוצות: כמה מהאנשים המדהימים ביותר שאיכשהו עדיין לא עשו עליהם סרט. הכל אמת.
ג'וליאן קופקה
הטאגליין: "להתחיל מחדש פוגש את הטיסה סיפור ההישרדות וניצחון רוח האדם המופלא ביותר שתראו אי פעם!"
אם סיפורי הישרדות כמו של טום הנקס ב"להתחיל מחדש" מדליקים אתכם, הסיפור של ג'וליאן קופקה יחרפן אתכם. ייתכן שהסיבה לכך שהיא עדיין לא קיבלה טיפול הוליוודי היא שהסיפור הזה נשמע כל כך פנטסטי שהוא לחלוטין לא אמין, למרות שהוא קרה במציאות.
בערב חג המולד 1971, מטוס נוסעים נקלע לסופת ברקים מעל פרו. ברק אחד פגע במיכל הדלק, מה שגרם למטוס להתנפץ לרסיסים באוויר. 93 נוסעים ואנשי צוות היו על המטוס. 92 מתו. הבודדה ששרדה היתה קופקה, נערה בת 17, שאיכשהו שרדה נפילה מגובה שלושה קילומטרים, כשהיא עדיין חגורה למושב שלה (ילדים, כשהדיילות מבקשות מכם לחגור חגורות הן מתכוונות לזה). היא סבלה רק פציעות קלות ואיבדה את המשקפיים.
אבל זאת רק תחילת הסיפור. על ההישרדות המדהימה של קופקה העיב פרט חשוב אחד היא היתה אמנם בחיים, אבל באמצע הג'ונגל של דרום אמריקה. לא היה צוות מד"א שחיכה לה למטה, אבל היו נחשים, עקרבים וחיות טרף למיניהן. עם סכנות הג'ונגל היא נאלצה להתמודד כשהיא לבושה בשמלה קלה, סנדל אחד ושקית של סוכריות. והיא שרדה במשך עשרה ימים, עד שהצליחה לחזור בכוחות עצמה לציוויליזציה.
העיבוד המתבקש לקולנוע: מה יותר קל מזה? סירשה רונאן ("האנה"), בתפקיד קופקה; פול גרינגראס מביים. תוציאו את הסרט בכריסמס זה גם טוב לאוסקרים, וגם הולם מבחינת האירועים האמיתיים. מאות מיליוני דולרים ואוסקרים מובטחים.
ניקולא טסלה
הטאגליין: "חשמל זורם בכפות ידיו."
אחרי שבמשך הרבה שנים היה אנקדוטה היסטורית, המודעות לטסלה עולה בשנים האחרונות, והוא זוכה לקצת יותר מהכבוד הראוי לו. הוא גם הופיע, בגירסה בידיונית בגילומו של דייויד בואי, ב"יוקרה" אבל הסיפור האמיתי שלו מרתק לא פחות, וראוי שהוא יקבל כבר סרט משלו.
טסלה היה "הממציא המטורף" המקורי: בסוף המאה ה-19 הוא יצר את הרדיו, את זרם החילופין, את סלילי טסלה, שלט-רחוק ועוד דברים שלא היו קודם אבל סבל מיחסי ציבור טובים פחות משל כמה ממתחריו, כמו מרקוני ואדיסון, ולא קיבל את הקרדיט הראוי לו בהיסטוריה. בנוסף, הוא עבד על דברים שנשמעים עד היום כמו מדע בדיוני חשמל אלחוטי, "קרני מוות", ייצור ברקים ומכונה היוצרת רעידות אדמה. בתוך כל זה, יצא לו שם של תמהוני: הוא בחר לחיות ערירי כדי לא לפגוע במסירותו למדע, הרוויח כסף רב ובזבז את כולו מיד על מחקרים חדשים ותמוהים. הוא היה גאון ללא כל ספק ואחד הממציאים הגדולים בעולם, והוא מת חסר כל.
העיבוד המתבקש לקולנוע: ג'ורג' קלוני יבקש, הוא יתחנן, אבל אל תיתנו לו: זה התפקיד שייתן את האוסקר הראשון לג'וזף גורדון לויט.
אן בוני
הטאגליין: "האישה שהיתה אימת שבעת הימים!"
פיראטים זה מגניב, הבעיה היא שנדמה שסרטי "שודדי הקאריביים" כבר מיצו כמעט את כל מה שאפשר מהז'אנר הזה. הפתרון: ללכת על סיפור מציאותי, עם טוויסט. אחד הפיראטים הידועים ביותר לשמצה לא היה אחד בכלל, אלא אחת.
הדרמה בחייה של אן בוני התחילה עוד לפני שהיא נולדה: היא היתה פרי אהבתם האסורה של עורך דין אירי מכובד והמשרתת שלו. השניים החליטו לעזוב הכל ולהתחיל חיים חדשים, עם בתם שזה עתה נולדה, באמריקה. כבת עשרה היא התאהבה בגבר ששירת על ספינת פיראטים, התחתנה איתו וברחה איתו אבל אחרי שהוא הפך את עורו והתחיל להלשין על חבריו הפיראטים, היא זרקה אותו מכל המדרגות ועברה לשדוד ולבזוז עם קפטן של ספינת פיראטים, ואישה נוספת, מרי ריד וכאן יש מי שמכניסים לשלב הזה של הסיפור טוויסט לסבי. אחרי כמה שנים של יו-הו-הו, צוות הפיראטים העליז כולו נשבה ונידון למוות. רובם נתלו; הוצאתה להורג של בוני נדחתה רק משום שהיתה בהריון, והיא הורשתה ללדת את הילד לפני שתיתלה עד צאת נשמתה.
ואז... האמת היא שאף אחד לא יודע. לא ברור האם בוני מתה בכלא, נתלתה, שוחררה או ברחה. ספרי היסטוריה מסוימים טוענים שאביה הצליח להציל אותה ממוות, ושהיא התחילה חיים חדשים, ללא אררררר, באמריקה.
העיבוד המתבקש לקולנוע: כל כך הרבה שחקניות היו מוכנות לקפוץ על התפקיד, שקל יותר להחליט את מי לא ללהק לתפקיד אן בוני (תשובה: קירה נייטלי. היא היתה פיראטית מספיק). ג'ניפר לורנס תהיה מגניבה בתפקיד, אבל אם תביאו את רוני מארה מי אנחנו שנתנגד.
אוטוקיצ'י
הטאגליין: "אוטוקיצ'י רק רוצה לחזור הביתה... בדרך הארוכה מסביב לעולם".
בשנת 1818 יצאה נקלעה ספינה יפנית קטנה ועליה משלוח של אורז לסופה שסחפה אותה הרחק מחופי יפן. לספנים היה שפע של אורז על הסיפון, כך שהם לא היו בסכנת רעב, אבל היו נתונים לחסדי זרמי הים, ולא היה להם מושג איך לחזור הביתה. במשך יותר משנה הם נסחפו לרוחב האוקינוס השקט, לאורך אותה התקופה רוב אנשי הצוות מתו מחוסר בוויטמינים. בסופו של דבר, הם הגיעו ליבשה בצד השני של האוקיינוס, לחופי אמריקה. אחד מבין שלושת הניצולים היה אוטוקיצ'י, שהיה בן 14 בלבד כשעלה לספינה.
כאילו לחצות את האוקיינוס בספינה (ועוד בלי נמר!) זה לא מספיק, המסע הזה היה רק תחילתה של הסאגה של אוטוקיצ'י. הוא נשבה על ידי שבט של אינדיאנים, הועבר לידי סוחר קנדי, שראה בו סחורה אקזוטית ולקח אותו עד ללונדון אחד היפנים הראשונים אי פעם שהגיע לאירופה. משם הוא הפליג לסין, שם שימש כמתורגמן והתחיל חיים חדשים - ועדיין לא הצליח להשלים את המסע. רק בגיל 36, יותר מעשרים שנה אחרי שעזב את יפן, הצליח אוטוקיצ'י לחזור הביתה אבל עכשיו ראה ביפן מדינה זרה, והעדיף לחזור אל חייו החדשים-הישנים.
העיבוד המתבקש לקולנוע: עכשיו כשההכנסות בכל העולם, ובעיקר במזרח הרחוק, חשובות יותר מתמיד מה יכול להיות טוב יותר מאפוס היסטורי רחב יריעה שמשתרע על פני העולם כולו, חוצה תרבויות ושפות? הליהוק של אוטוקיצ'י קצת בעייתי נדרשים פה לפחות שני שחקנים יפנים שונים, שיגלמו אותו בגילאים שונים. בכל מקרה, אדוארד זוויק בוודאי יקפוץ על ההזדמנות לביים את הסרט אם רק יציעו לו.
בנימין זאב הרצל
הטאגליין: "אם תרצו... אין זו אגדה".
כן, הזה עם הזקן. ההוא. בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים, וכל זה. האסוציאציה המיידית לשיעורי מולדת אולי לא גורמת להרצל להישמע כמו כוכב קולנוע מתבקש, אבל עיון קצר בתולדות חייו מראה שזה פשוט לא ייאמן שאף סרט רציני לא נעשה עליו עד היום. אתם חושבים שמארק צוקרברג הוא סיפור טוב? מה הוא כבר עשה, המציא את פייסבוק? מה תגידו על בנאדם שפשוט המציא, מהראש, מדינה המדינה שבה אתם חיים?
על הפעילות של הרצל למען הקמת מדינה יהודית למדנו בבית הספר, אבל מה שאנשים נוטים לשכוח הוא שכשבנימין זאב כתב על מדינה של יהודים, זה היה מדע בדיוני פשוטו כמשמעו: הספר שלו, "מדינת היהודים" שמתרחש בעתיד-של-העבר, הוא מדע בדיוני לכל דבר ועניין. ובכל זאת, הצעיר המוזר הזה (הרצל מעולם לא היה זקן. הוא מת בגיל 44) המשיך לדחוף את הסטארט-אפ המופרך שלו, עד שזה עבד. לצורך כך הוא יצא למסעות אל אותה שממה מדברית וכמעט נטושה, ארץ ישראל, למרות שעל פי כתביו ברור שהוא סבל מכל רגע. ובתוך כל זה, מתחת לזקן הרצל הסתיר חיים אישיים שיכולים לשמש בסיס לאופרת סבון או שתיים: הוא היה מכור להימורים, נדבק במחלת מין, סיפר על "אהבת אמת" לנערה בת 13 שמתה בגיל צעיר, התחתן עם אישה שהיתה (ייתכן) לא יציבה נפשית ואיימה להתאבד לעתים קרובות, עזב, חזר, ובדרך גם, אתם יודעים, נתן את הכיוון למדינת היהודים.
העיבוד המתבקש לקולנוע: שלוש מילים: דניאל דיי-לואיס. אז מה אם הוא לא יהודי, או דובר גרמנית הוא ילמד. ותחשבו על כל השחקנים הישראליים שיוכלו לקבל תפקידי אורח בתפקיד ראשוני הציונות.
ואיזה הצעות יש לכם לדמויות שמגיע להן סרט על חייהן? ספרו לנו בפייסבוק