בשעה טובה ומוצלחת, תמו אירועי ADE לשנת 2013. אירוע הדאנס השנתי של אמסטרדם הוכיח כעת באופן סופי ומוחלט שהוא המאורע המרכזי בתעשייה. הוא אירח השנה כ-300 אלף מבקרים, מ-75 מדינות שונות. הופיעו בו למעלה מאלפיים אמנים שונים, ב-450 אירועים אשר התפרשו על פני 80מועדונים. הפסטיבל-ועידה נערך השנה בסימן 25 שנים להיווסדה של הסצינה האלקטרונית באמסטרדם. במסגרת אותם חגיגות הושק גם ספר חגיגי ומיוחד לכך. 600 עמודים, 1000 תמונות ו-160 ראיונות מרכיבים את אחד הספרים העבים והשווים ביותר שידעה תעשיית הדאנס. "Mary Go Wild" הוא שמו של הכותר, אותו תוכלו להזמין אונליין תמורת 25 יורו (לא כולל קורס ללימוד הולנדית).
מלבד כל אותן מסיבות ענק, הרצאות והשקות, הוועידה אירחה השנה לראשונה גם את טקס פרסי מגזין DJ Mag הידוע לשמצה. רעיון חסכוני וחכם. הרי בין כה וכה, תמיד זה הרי הולנדי שזוכה שם. הפעם היה זה Hardwell שטיפס חמש מקומות משנה שעברה. יחי מלך הנצחונות החדש.
אבל לא רק בשל פרסי DJ Mag, אפשר להכתיר סופית את ADE בתור ה-WMC החדש. השנה נערך שם לראשונה גם ערב שעד כה היה לסמל החגיגי והמובהק ביותר לועידות המוזיקה של מיאמי. הכוונה היא ל-Be Yourself, של דני טנגליה כמובן. סט בן 7 שעות בסך הכל, העניק טנגליה ב-ADE השנה. לא משהו שמאתגר אותו במיוחד. בשבת הקרובה הוא יגיע לראשונה בחייו לעוד מועדון: ברגהיין. שם הוא יערוך סט מרתוני כפול בברגהיין וקומת הפנורמה בר כאחד. כל זאת לכבוד יום הולדתו של מרסל דטמן.
כולם מדברים עכשיו על דניאל אברי. ילד הפלא הבריטי שארול אלקן ואנדרו וותרהול רבים מי מהם נתן לו לחמם בפאבריק קודם. אחרי "Need Electric", האי.פי שאחראי על צמד הלהיטים המרעיש "Need Electric" ו"Taste", כמו גם כותר מוצלח בסדרה של פאבריק, אברי הוציא כעת אלבום בכורה. "Drone Logic", הוא אחד האלבומים המצופים של הרגע. לכן אולי, האכזבה ממנו מעפילה על הכישרון שכן בא לידי ביטוי שם. כי דניאל אברי מאוד מוכשר, ובהחלט יש לו אוזן ללהיטים. הוא שייף לעצמו צליל פוסט אלקטרו-קלאשי שמצליח להיות מספיק מחוספס בשביל איוואן סמאג', ובאותה נשימה גם מעודן ועגול דיו לסת' טרוקסלר. להצליח לעמוד בנקודת אמצע שכזו, הוא לא עניין של מה בכך. אך גם לא נקודת זכות גדולה. המזל הגדול של אברי היא העבודה שהוא יופי של תקליטן. האלבום שלו אולי רחוק מלהיות מבריק, אבל הסטים המקדמים אותו מצליחים לעשות לו חסד ובענק. הקאסט שהעניק לרזידנט אדוויזר הוא אחלה, אבל זה הסט המטמטם מכולם:
ואם כבר באיוואן עסקינן, החודש ראו אור צמד אוספים הכרחיים עבור חפרני אלקטרוניקה עתיקה. ראשון הוא החלק השני בסדרת אוספי ה"Metal Dance" שעורך טרבור ג'קסון. מדובר בהמשיך ישיר וחופף לא מעט ברשימת האמנים המשתתפים לחלק הקודם בסדרה. אוסף שנחל הצלחה גדולה. גם הפעם מופיעים מיטב אלילי מוזיקה תעשייתית, ניו-וויב, פוסט Pאנק ו-EBM בכמה מהקלטות הפחות מוכרות שלהם. סקיני פאפי, ניצר אב, ויסאג', פרונט 242 מופיעים בגרסאות רימקסים נדירות וכמה עריכות מחודשות ובלעדיות של ג'קסון עצמו. לצידם מופיעים באוסף גם אמנים פחות מוכרים דוגמאת Rusty Egan ו-Material, להקת הPאנק-ג'אז המיתולוגית של ביל לסוואל (המלך). מדובר באלבום כפול, עשיר בפנינות מוזיקליות נדירות ומרתקות. מומלץ, גם אם אתם לא ברד אקסס.
האוסף השני והמעניין לא פחות נקרא בפשטות: "Cosmic Machine - A Voyage Across French Cosmic & Electronic Avantgarde". הכוונה היא לכל מה שעובר בין ז'אן מישל ג'אר דרך סרג' גינזבורג וכמובן סארון. לא פחות מ-20 רצועות נדירות בהופעת בכורה על גבי דיסק לראשונה, מרכיבות את האוסף המיוחד והצבעוני הזה. הקו המנחה העיקרי כאן, הוא בעיקר דיסקו, אם כי לא רק. מופיעים כאן גם René Roussel, נביא האלקטרו מוקדם. Didier Marouani, עם רצועה מתוך אופרת חלל הפסיכדלית שלו. ולקראת הסוף גם רצועה בלעדית אחת מאת Bernard Fevre, המוח הקודח מאחורי Black Devil Disco Club. חומר למתקדמים.
שתי אלבומי טכנו מעולים במיוחד, יצאו גם כן החודש. הראשון הוא "The Blue Album" מאת חואן ריקו, המוכר גם בתור Architectural. בעוד שכ-Reeko אחראי היוצר הספרדי, על צליל תעשייתי אפל ומנוכר, תחת ארקיטקטואל הוא מציג את הגוון הדאבי-דטרויטי יותר שביצירתו. וזה נשמע נפלא. האלבום הכחול, הוא לא עוד אוסף טראקים רנדומלי, כי עם יצירה גדולה ומגובשת. הוא מתחיל מאמביינט, עובר דרך מחוות עדכניות ומרעננות לבייסיק צ'אנל ולא פוסח גם על להיטים פוטנציאלים לרחבה. הוא לא מרחיק לכת בחדשנות מזהירה, אבל מדובר באחד מאלבומי הטכנו הטובים והמהנים של הרגע.
האלבום השני, מהמדוברים והמצופים של השנה, לראות כעת אור, הוא הבכורה של אשלי ברצ'ט, המוכר בתור Ø [Phase]. טכנאי המאסטרינג המבוקש ביותר בסצינת הטכנו הבריטית, אשר הסעיר את הסצינה עם כמה מהלהיטים הגדולים שתרם ללייבל הטכנו האנגלי המשובח Token. עכשיו, עם אלבום בכורה וטור גדול, הוא בדרך סופית להתברג ככוכב. "Frames Of Reference", הוא יותר אסופת סינגלים מאשר חומר מקורי חדש. הוא כולל קטעים כמו " Binary Opposition (Process 3)", או "The Bwiti Initiate", שהיו הראשונים לפרסם את שמו בעולם. לא אלבום אידיאלי להאזנה בבית, אם כי שימושי כמו נשק להשמדה ברחבה. המיטב של כוכב נולד.
ואם בטכנו קשה עסקינן, הנה משהו שלא שומעים כל יום. אחרי ההייפ האדיר והמוצדק שהרוויחו מ"Ghost Systems Rave", מאלבומי הדאנס הטובים של השנה, בני טיפוחם של טיגה - הצמד Clouds משחרר עכשיו לעולם פצצת אטום חדשה. "Complete Control", שיצא לאור דווקא ב-Soma, הוא כמה צעדים מעבר לפן האלקטרואי שנכרך בשמם של הצמד עד כה. מדובר ללא ספק בהמנון המבטיח הגדול ביותר לחורף הקרוב, קטע שיגרום לכל רחבה לאבד "שליטה מוחלטת". Fאנקי, חריף מדוסטרש וחדשני באופן מטריד באסתטיקה והריתמיקה המאתגרת שבו. זהירות, קאלט.
לסיום, אי אפשר לסכם כראוי את אוקטובר, מבלי לדבר על להיט ההאוס הגדול של התקופה. כבר חצי שנה שהוא הסתובב כפרומו, הודלף בגרסאות שונות והפך ללהיט מבוקש - עוד לפני שיצא רשמית בעולם. ואז קרה הבלתי יאומן. הוא יצא לאור רשמית, באיחור, מלווה בגרסאות רימקסים חדשות והפך בשנית להמנון תוך דקה. בשלב זה, המאוחר כל כך בקריירה שלו, קרטיס ג'ונס צריך כבר לקבל פרס מפעל חיים. כי זה כבר עשרים שנה כמעט שבהן הוא פשוט לא מצליח לטעות. אותו גרוב עירום, מופשט עד העצם. אותו קול טורדני אהוב ומוכר, כמו של אקס מיתולוגי שהשאיר בך צלקות-עד. אם להאוס באמת היתה אומה, הנה שר החוץ:
טראקליסט:
Daniel Avery - Need Electric
Rene Bendali - Tanki Tanki (Edit)
DVWB - Aqua
Reeko - Blue
Phase - Binary Oppoistion (Process 1)
Clouds - Complete Control
Green Velvet - Bigger Than Prince (Hot Since 82 Remix)