אי.טי: "שמישהו מההפקה ישלח לה פרחים"

"דו"ח מיוחד" הוא סרט מעולה. סרט נהדר ומצוין ונפלא. סרט שכמותו לא עשו כבר יותר מדי זמן. סרט גדול מימדים ורחב יריעה שמצליח להיות גם סרט קיץ עמוס פעולה והומור וגם סרט מדע בדיוני אפל. סרט שמזכיר כמה נהדרת היא אמנות הקולנוע.

נפלאותיו של הסרט מתחילות בשילוב המוצלח בין הנאה טהורה מסרט פעולה לבין רובד רעיוני מרתק. חברה מסחרית פיתחה שיטה לחזות ולמנוע מקרי רצח לפני התרחשותם. השיטה מיושמת בוושינגטון, ואכן, כבר שש שנים לא התרחש שם ולו רצח אחד. בין הסמכויות שהואצלו על החברה גם סמכות הענישה (הפיכה למעין צמח) של הרוצחים לעתיד. זהו רק אחד מני אינספור יסודות עליהם בנויה העלילה, והנה כבר הוא לבדו מעורר אינספור שאלות ותהיות. הפרטת מערכת השיטור והמשפט, תוצאה לעומת מחיר, זכות הבחירה והגורל, העימות עם החוקה האמריקאית, חופש המחשבה, ביטולו של הספק, ענישה על פשע שלעולם לא יבוצע ועוד ועוד.

לפני כשלוש שנים אסף סטיבן ספילברג קבוצה של 16 מומחים לעתידנות מרחבי ארצות הברית והושיב אותם יחדיו לגבש תיאוריות והנחות יסוד לגבי מאפייניה השונים של העיר וושינגטון של 2054. הוא רצה עתיד שיהיה הגיוני ונכון לעוד 53 שנים. זהו ספילברג בשבילכם.

לפני שנה-שנתיים הזדמן לי לראות את "מלתעות" בדי.וי.די. אחת התוספות היא סרט דוקומנטרי על צילומי הסרט. מתברר שההפקה היתה בעייתית מאוד, שבובת הכריש טבעה ונהרסה, שהצילומים נגררו ונגררו והצוות פשוט התבטל על החוף, שהמים היו קרים מדי והשחקנית חלתה ועוד עניינים רבים אחרים. היה מאוד משונה לראות שכך מתנהלת הפקה של ספילברג. אמנם הוא היה רק בן 29 ובתחילת דרכו, אבל עדיין – שפילברג. מרתק היה לראות איך נבנה לו אחד היוצרים המקצועיים, החשובים והמשפיעים בתולדות הקולנוע. ספילברג הוא במאי שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות (לרווחה). הוא תמיד ידע לשלב בין הגרנדיוזי לאישי, בין המפעים למרגש, בין שיא הטכנולוגיה לשיא האנושיות, בין הצלחה קופתית להצלחה קולנועית. וגם הפעם, כמובן, הוא מספק את הסחורה.

"דו"ח מיוחד", בדומה ל"זיכרון גורלי" ו"בלייד ראנר" לפניו, מבוסס על ספר מאת פיליפ ק. דיק, מהמפורסמים והחשובים בסופרי המדע הבדיוני. שלושת הסרטים הללו הינם אבני דרך (או אבן דרך בהתהוות) בתפיסת העתיד שלנו. באופן אישי לעולם לא ארגיש שהעתיד כבר כאן עד שאחזה במו עיניי במכוניות המעופפות מ"בלייד ראנר", או אשתיל לעצמי הרפתקה כמו ב"זיכרון גורלי", או עד שבכניסה לקניון יזהה אותי סורק ויברך אותי לשלום בשמי כמו ב"דו"ח מיוחד". גם אם אינם הראשונים להציג את הטכנולוגיות המדוברות, גדולתם של סרטים אלו בהנצחת הרעיונות והפיכתם לאייקון תרבותי.

אין מה לדבר. תעשו לעצמכם טובה - רוצו לראות את "דו"ח מיוחד". כולם רצים.