פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      על קסם ועל אובדן: נעם רותם נפרד מלו ריד

      "אומרים שאי אפשר להבין באמת יצירה של מוזיקה קלאסית, את הדקויות שבה, עד שלא מנסים לנגן אותה ברצינות; ואני ניגנתי לעצמי את השיר הזה 20 שנה". נעם רותם נפרד מלו ריד

      הנה משפט שלו ריד היה יכול לכתוב, ולך תדע, אולי הוא באמת כתב אותו: "בסופו של דבר הכל קלישאה".

      צטט שורות משירים שלי – ואתה קלישאה, ספר על הפעם הראשונה ששמעת אלבום שלי – ואתה קלישאה, תנסה להסביר להם כמה שאני חשוב וגאון – אתה קלישאה, תנסה להיות שנון וקורע לב בו-זמנית (אני עשיתי את זה כבר לפני 40 שנה) – היי חבר, אתה קלישאה מהלכת.

      אין בנאדם שלא שונא איזה חלק בעצמו, ואם יש בנאדם כזה, אני לא מקנא בו. אני פשוט חושב שיש לו בעיה רצינית. לו ריד היה הראשון שאני שמעתי אומר בקול רם – זה בסדר לשנוא קצת את עצמך.

      כי בלי שנאה אין אהבה, ואם לא נדע מה רע איך נדע מה טוב?

      לפני כמה דקות ראיתי ביוטיוב ראיון ישן עם לו ריד. המראיין אמר שהאלבום "Songs for Drella" נשמע כמו הספד. ולו ריד אמר "לא הבנת את האלבום. זה פשוט סיפור חיים של בן אדם. במקום שתצטרך לקרוא עליו ספר ארוך או לראות איזה סרט ביוגרפי". כשאני שמעתי את האלבום הזה לא ידעתי מי זה אנדי וורהול או מי אלה הוולווט אנדרגראונד, ולא כלום. כשהאלבום הסתיים ב"להתראות אנדי", זאת היתה הפעם הראשונה שבכיתי בגלל שיר.

      לו ריד הלך לעולמו - סיקור מיוחד

      בהמשך הראיון מיוטיוב, המראיין מתייחס ל"Magic and Loss" ("קסם ואובדן") כאלבום על אבל ושכול. לו קוטע אותו ואומר "גם את זה לא הבנת. אם זה היה אלבום על אבלות, הייתי קורא לו רק אובדן. זה אלבום על מצבים שכל אחד מכיר, ועל איך אפשר להוציא מהם את הטוב".

      את השיר "חרב דמוקלס" שמופיע באלבום "Magic and Loss" התחלתי לנגן לעצמי בגיל 14. לא יודע למה. לא ידעתי על מה השיר הזה מדבר. האווירה שלו כישפה אותי. אומרים שאי אפשר להבין באמת יצירה של מוזיקה קלאסית, את הדקויות שבה, עד שלא מנסים לנגן אותה ברצינות; ואני ניגנתי לעצמי את השיר הזה 20 שנה.

      כשכתבתי את האלבום "עזרה בדרך" ניסיתי לתרגם את "חרב דמוקלס", ורק אז הבנתי משהו. המשמעות העמוקה באמת של הטקסט היא לא במילים, אלא בחריזה, בצורה שבה המשפט מתגלגל, ובעיקר בהפסקות, במקום שבו רק המוזיקה ממשיכה.

      המוציא לאור שמייצג את לו ריד בארץ הודיע לי חד-משמעית שלו ריד לא מאשר תרגומים לשירים שלו. אז מצאתי ברשת את המייל של המנהל של ריד, בחור נחמד, ישראלי לשעבר, במקור מרמת גן. שלחתי לו את השיר, והוא כתב לי אחרי עשר דקות: "אני פה באוטו עם לו. שמענו את השיר. והוא אמר: 'אוקיי'".

      להתראות לו.

      נעם רותם היה סולן להקת קרח 9. בעשור האחרון הוציא את אלבומי הסולו "חום אנושי", "עזרה בדרך" ו"ברזל ואבנים"