בית התקליט עם מרים טוקאן

רימי בנדאלי, זמרת לבנונית בת ארבע (!) והראשונה שהתאהבתי בשירים שלה ובהצגות שלה ששודרו אז בטלוויזיה הירדנית. היא השפיעה המון על הילדות שלי ועל האישיות שלי עד היום כשאני רוצה לחזור לילדה שבי אני מקשיבה לה. נולדתי בתקופת המלחמה עם לבנון, ורימי שרה לילדות לשלום, והתחננה להפסקת אש. רק אז הבנתי שיש עוד אנשים שחיים מעבר למדינה שלנו, ושיש כאלה שסובלים ממלחמה ומעוני. אז התחלתי לדאוג לאנושות, ונולד החלום הגדול לשיר ולהשמיע את הקול שלי ואת הקול של האחרים שלא יכולים.

היתה אצלנו בבית קלטת של מיטב השירים של המלך, ו"ים של דמעות" התנגן אצלנו שוב ושוב, עד שלמדתי ושרתי אותו עוד לפני שלמדתי את השפה העברית בכיתה ג'. זה השיר שבזכותו התקבלתי ל"כוכב נולד", כשביצעתי אותו באודישן הראשון מול השופטים, והוא גם סימן את התחלת הקריירה המוזיקלית שלי באופן רשמי .

בשנות ה-90 כשתחנת המוזיקה VH1 כיכבה בבית שלי, גיליתי את השירים של הסבנטיז והאייטיז. קטע אחד בלט מעל כולם וזה "Nothing compares to you" של שינייד אוקונר שהיפנט אותי. התחלתי לחזור אחורה ולחפש עוד ועוד שירים ואמנים מהתקופה. אבא שלי קנה לי את האלבום של שינייד אוקונור במתנה, ודרכו הכרתי עוד שירים חזקים שלה כמו "The emperor’s new clothes" ו"Thank You".

זמרת שאני מאוד מעריכה ושמעתי אותה מהיום הראשון שנולדתי, כי שמעו אותה הרבה בבית. יש לה סגנון מיוחד וקול אלוהי והושפעתי ממנה מאוד - חלק גדול מהרפרטואר שלי מכיל את שיריה הנצחיים. דרכה גם הכרתי את צמד היוצרים האגדי אחים רחבאני. מייס אל רים זה המיוזיקל שהשפיע על החלום שלי, על הקריירה שלי, מאז שהייתי ילדה חלמתי לעשות את הדבר הזה - לשיר לשחק ולרקוד. בשנה שעברה יצא לי להגשים את החלום הזה, ולגלם את הדמות הראשית במחזמר "החושך שבניסן" שבו ביצעתי כמה וכמה שירים של פיירוז.

הזמרת הפייבוריטית שלי, שרתי את השירים שלה וחיקיתי את התנועות שלה על הבמה מאז שהייתי בת שש. מאג'ידה שרה בהרבה סגנונות, כל פעם מפתיעה את הקהל עם שירים וסגנון חדש. היא עשתה גרסאות בערבית להרבה שירים מוכרים בעולם המערבי, כמו Adagio ועוד הרבה דברים ששווה להכיר.

קווארטטוקאן (רביעיית מרים טוקאן) יופיעו במסגרת פסטיבל העוד, במופע "כשביאליק ופיירוז נפגשים" ב- 7/10, בבית הקונפדרציה, רח' אמיל בוטה 12, ירושלים. להזמנת כרטיסים