לו ריד - Magic and loss
אני שומע הרבה שנים את לו ריד ולומד את המילים שלו. אבל ב"Magic and loss" נגמר מעיל העור השחור ונעלמו משקפי השמש והיה פתאום ברור כמו החיים שאין forever young. הייתי שומע אותו בלופ עד שהשתחררתי ממנו בכוח
נירוונה - Nevermind
שמעתי את זה בחנות תקליטים וישר קניתי. לא יכולתי לנגן ולכתוב בזמן ששמעתי. הייתי מחכה תמיד לפחות עד שייגמר השיר. קורט קוביין ההרוס הורס עם הגיטרות שלא שמעתי מעולם.
רמי פורטיס - סיפורים מהקופסא
מה לא נכתב על "סיפורים מהקופסא". כל שיר ושיר וז'אן ז'אק ואירופה בעברית, לשמוע את זה ברחוב מאז"ה, ולדעת שיש עולם ואפשר.
מאנו צ'או - Clandestino
אני בסדר עם עצמי, אבל אם הייתי יכול לבחור להיות מישהו אחר הייתי הולך על מאנו צ'או, בגלל השמחה העצובה ואיזו השלמה עם החיים. אולי בגלל הנוף של הקאריבים.
סוניקיות' - Goo
איזה אנגלי ניסה להפיק אותי, קראו לו מייקל והוא שמע אותי מנגן ואמר לי "דירטי בוטס". חשבתי שזו מחמאה. הוא הסביר לי שאני צריך לשמוע את סוניק יות' ואז לחזור לשירים. היה גאון, מייקל.
עמיר לב בהופעה ב-14/11 באולם אסיה באגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות
עם איזו בחירה מוזיקלית של עמיר לב אתם הכי מזדהים? ספרו לנו בפייסבוק