האמריקאים אוהבים את הקולנוע שלהם עונתי, והרי אין מהלך מסחרי פשוט ויעיל יותר מאשר לפזר יציאות סרטים לפי לוח השנה והחגים הקבועים בו. כך תקבלו דרך קבע סאגות רומנטיות שמאלציות סביב וולנטיינ'ז בפברואר, סרטי משפחה בעלי אווירה חגיגית מאחדת לקראת חג המולד וסרטי אימה רגע לפני ליל כל הקדושים רדוף הרוחות. בסוף החודש יצוין בארה"ב חג ההודיה, שידוע לא רק בזכות ההודיה, אלא גם בזכות תרנגול ההודו.
כחימום מנועים (שלא לומר תנורים) לקראת חג תרנגולי ההודו, על שלל המילויים, התוספות ויריית הפתיחה הרשמית של עונת הכריסמס, מגיע סרט האנימציה החדש "לעוף על הזמן", שעולה בסוף השבוע בבתי הקולנוע בארץ ועוד עלול לגרום לאמריקאים לשנות את התפריט המסורתי. במרכז הסרט שני תרנגולי ההודו רג'י וג'ייק, יריבים מושבעים שנאלצים לשים בצד את המחלוקות ביניהם ולשתף פעולה במסע בזמן כדי לנסות ולשנות את מהלך ההיסטוריה כך שבני מינם לא יוגשו צלויים בארוחת החג.
בעוד בגרסה המדובבת לעברית נזכה לקבל את אלי ומריאנו, במקור האמריקאי אלו הם השחקנים אוון וילסון וחברו וודי הרלסון שנותנים את קולותיהם לדמויות. לקראת עליית הסרט הם מגיעים יחד למלון ארבע עונות בלוס אנג'לס ולא יודעים שובע מההסתחבקות של מסע יחסי הציבור עבור "לעוף על הזמן", שכן במהלך הקלטת הדיבוב כל אחד מהם הגיע לאולפן בימים שונים. יש את המילה הזו שאנשים תמיד אומרים כשמדברים על קומדיות על חברות, ואני בטוח שזה יעלה גם בסרט הזה המילה הזו היא כימיה", אומר וילסון, למרבה הצער, לפעמים העבודה לא נעשית כשוודי ואני ביחד על הסט, אז הם החליטו להפריד אותנו לרוב ההקלטות כמו שני הילדים המופרעים בכיתה".
הרלסון מצידו מוסיף כי "אחד הסשנים הראשונים שלנו כשהקראנו את הטקסט היה יחד והצחקנו אחד את השני, רק כדי לפתח את החברות בין שתי הדמויות. מה שאני זוכר זה שהייתי בהאנגאובר ושאוון הוא זה שיצר את הקסם מה שנקרא. הוא לקח את כל העסק ברצינות ובא בחליפת נוצות לאולפן".
- אוון, בשבילך זו לא חווית הדיבוב הראשונה.
וילסון: אני חושב שלעבוד על סרט אנימציה זה לפעמים צורה טהורה יותר של משחק. זה כמו כשאתה ילד, שאתה מאמין לכל דבר שמתרחש בראש שלך. אין את העניין של להיכנס לתחפושת, לפאה ולמייק-אפ, או כל דבר כזה. אתה פשוט שם, וזה הכול בדמיון שלך, וזה מעורר השראה. אבל כן מצאתי קווי דמיון ויזואלים בין הדמות שלי לבין המראה שלי וזה היה מראה לא פשוט עבורי".
- אם הייתם יכולים לחזור בזמן, איפה הייתם רוצים לנחות?
וילסון: "אני חושב כמו ילד בן 12 שהייתי נורא סקרן לחזור לתקופה הפרה-היסטורית ולראות דינוזאורים מקרוב, או אפילו למערכה בנהר הליטל ביגהורן ב-1876 בניצוחו של גנרל חיל הפרשים של צבא ארצות הברית במלחמת האזרחים האמריקנית, קסטר. סתם כי בא לי לראות קצת אקשן. הייתי אולי גם רוצה להיות ברגע בו נולדתי".
הרלסון: "זה יכול להיות מגניב רק אם אתה יכול לדבר כמו אדם בוגר עם אמא שלך. אני הייתי שמח לחזור לשנות ה-20 העליזות כמו שאוון זכה לעשות בסרט "חצות בפריס" (סרטו של וודי אלן מ-2011 בו כיכב וילסון, ד.כ.). היה יכול להיות נחמד להיות בתקופה הזאת, להיתקל באנשים כמו הסופר הנרי מילר וטיפוסים מעניינים שכאלו".
החתמת צמד השחקנים הטקסנים היה השלב הראשון בשלב הליהוק של "לעוף על הזמן". הרלסון בן ה-52 פרץ באמצע שנות ה-80 בתור הברמן קל הדעת בסיטקום "חופשי על הבר", תפקיד עליו זכה בפרס האמי ב-1989. ברבות השנים צבר לרפרטואר סרטים כמו "הצעה מגונה", "רוצחים מלידה" של אוליבר סטון, "ארץ קשוחה" של האחים כהן וכן תפקיד ראשי ב"לארי פלינט האיש והסקנדל", עליו היה מועמד לאוסקר. ב-2009 היה מועמד גם על הסרט "השליח". לאחרונה הוא מככב בסדרת סרטי "משחקי הרעב" בתפקיד היימיטץ' אברנת'י, זוכה עבר במשחקים. לאחר נישואים קצרים לבתו של ניל סיימון, מאז 1990 נשוי הרלסון בשנית ואב לשלוש בנות.
אוון וילסון בן ה-44 גדל בדאלאס, אמצעי מבין שלושה בנים, כאשר שני האחים שלו, אנדרו ולוק, גם הם שחקנים. וילסון הופיע בין היתר בסרטים "ארמגדון", "פגוש את ההורים" ו"זולנדר" (בשני האחרונים לצד חברו הטוב בן סטילר) ויחד עם הבמאי ווס אנדרסון היה שותף לכתיבה של "משפחת טננבאום", עליו היה מועמד לאוסקר בקטגוריית התסריט המקורי ב-2001. לפני 6 שנים אושפז בביה"ח לטיפול בדיכאון, כתוצאה מניסיון התאבדות, לפי הערכות לאחר שמערכת היחסים שלו עם השחקנית קייט הדסון עלתה על שרטון. ב-2011 הוא הפך לאב לבן שנולד מזוגיות קצרה וכעת הוא מצפה לילד שני מהמאמנת האישית שלו, שנמצאת בהליכי גירושין מבעלה.
עבור השניים מדובר בפעם הראשונה בה הם יכולים לחלוק סרט שלהם עם ילדיהם. "זה הסרט הראשון שלי שמתאים לבנות שלי לצפות בו, אפילו הבכורה בת ה-20", משתף הרלסון בהומור, "לפני כמה ימים יצא לי לשאול את בתי הצעירה מקאני בת ה-7 מהו הסרט האהוב עליה והיא ענתה מיד "לעוף על הזמן". היא יודעת איך להתחנף לאבא שלה. למחרת החתמתי אותה בתור היחצ"נית שלי, כי למה לא לשמור את העסק במשפחה".
וילסון: "הבן שלי בן 3 והוא צפה בסרט בפרמיירה ומאוד נהנה, כך שהייתי אומר שסביבות 2.9 זה הגיל ההתחלתי לצופים".
- יש לכם זכרונות מיוחדים מההווי המשפחתי בחג?
וילסון: "אצלנו תמיד נהוג לשחק פוטבול בחג וגם לצפות במשחק שמשודר בטלוויזיה, כך שזה הוביל ללא מעט ויכוחים בבית. אני תמיד אוהב את המילוי של אמא שלי לתרנגול הודו ורוטב האוכמניות שהיא מכינה. (פונה להרלסון) תגיד גם אתה משהו, מה אתה יתום?".
הרלסון: "אני זוכר שהייתי חוזר הביתה לחג, אחרי שכבר עברתי להתגורר בניו יורק, והגעתי לראות את אמא שלי באוהיו ו... אתה יודע מה, אין לי שום זכרון ספציפי, אין טעם לפברק תשובה".
- איך אתם מסכמים את החוויה הקולנועית המשותפת הראשונה?
וילסון: "אני תקופה ארוכה מחזר אחריו עם תסריטים עבור פרויקט משותף וזה לא קל עם דוקטור No הזה. ותן לי גם להדגיש שלא מדובר בבחור שבא זול, לא קל לגרום לו להסכים להצטלם לסרט. מה שכן, הוא שתה לא מעט ויסקי מסוג Wild Turkey".
הרלסון: "כן, אבל כדי לעזור לי להישאר בדמות".
האם תצפו בסרט "לעוף על הזמן"? ספרו לנו בפייסבוק