פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פופ לוק 54: הצד הטוב של הניסיון

      הקאסט האלקטרוני של רוני פיאלקוב חוגג את הקולות במוזיקה האלקטרונית שממשיכים את המסורת של בריאן אינו, ז'אן מישל ז'אר וקראפטוורק: מוזיקה ניסיונית, אבל בטוב טעם

      Pop Lock #54 by Wannabeats on Mixcloud

      להורדת הקאסט
      לעמוד הקאסט
      קפצו ל"החיים בלופ" של יותם אבני, אחיו של "פופ לוק"
      הבלוג של פופ לוק
      דברו על הקאסט בפייסבוק שלנו

      יש גבול דק, דק מאוד, החוצה את המוזיקה האלקטרונית הניסיונית יותר לשניים. מצד אחד שלו נמצאת מוזיקה שוברת מוסכמות, מותחת גבולות, מיוחדת, שונה ויפהפייה. מהצד השני שלו נמצאים קטעים מעצבנים לאללה. כל אחד יכול למתוח את הקו הדמיוני הזה בין שתי נקודות אישיות יותר וכמובן שניתן להתווכח לא מעט על מה נמצא מאיזה צד שלו. אבל חמקמק ככל שיהיה, יוצרים שמחפשים את הטוויסט, את הדבר הבא, את הייחודיות וטעם משלהם, צריכים לפעמים להלך על החבל הדק הזה, לעצום עיניים, לפרוש ידיים לצדדים ולקוות שינחתו בצד הנכון שלו.

      מוזיקה אלקטרונית, במהותה, היא ניסיונית. ז'אן מישל ז'אר, קראפטוורק, בריאן אינו ושאר חלוצי המוזיקה המסונתזת, ושנים רבות לפניהם גם שלל חוקרי סאונד, מהנדסים, ממציאים הזויים ועוד (תציצו בוויקיפדיה – הערך של מוזיקה אלקטרונית מתחיל בסוף המאה ה-19 עם "טלגרף מוזיקלי" ומעורבות של שמות כמו אלכסנדר גרהאם בל ותומאס אדיסון), כולם היו פורצי דרך שהתנסו ביצירת מוזיקה עם כלים חדשים לחלוטין ויצרו צלילים שלא מהעולם הזה. בעשורים האחרונים הפכו מחשבים, סאונדים אנלוגיים ודיגיטליים למשהו מובן מאליו, בסיסי ומאוד אלמנטרי, האלקטרוניקה הפכה לתשתית עליה מונחת רוב המוזיקה שנוצרת, כלים וטכניקות חדשות כבר כמעט שלא צצים ומשנים את פני המוזיקה כמו פעם, ולעיתים נדמה שלא נשאר כבר עוד מה לחדש. אבל יוצרים שמחפשים משהו אחר עדיין לא חסרים. בצדדים של האלקטרוניקה אפשר למצוא שפע של מפיקים שמתנסים ומחפשים, ולצד אינסוף מוזיקה שבלונית שנשפכת מכל אולפן ביתי ושפע אביצ'ים שנמצאים בלב ליבו של המיינסטרים לא חסרה גם רוח אחרת. הקאסט הפעם מתמקד בכמה מהדברים היותר מאתגרים שיצאו לאחרונה או עומדים לצאת בקרוב, והדגש הוא פחות על חדשנות בסאונד, ויותר על עושר מוזיקלי וחשיבה מחוץ לקופסא.

      Brian Eno (GettyImages , Sergio Dionisio)
      פרץ דרך. בריאן אינו (צילום: Sergio Dionisio, אימג’בנק, Gettyimages)

      פותחים עם Duke Slammer שיוצר פאנק ממוחשב, עם מלודיות מרחפות ובאסים שובביים, שמזכירים לא מעט את אפקס טווין, מהיוצרים היותר אייקוניים ומסתוריים שידעה המוזיקה האלקטרונית מימיה – ולאחרונה זוכה לעדנה מחודשת והופך לשם שהרבה יוצרים (אפילו, ישמור השם, סקרילקס) אוהבים להזכיר כהשפעה אדירה על המוזיקה שלהם. משם עוברים ל-Cain הסקוטי שאחראי לאחד האי.פים המרתקים של התקופה, בו הוא מרכיב תדרים נמוכים עמוקים ושפע של דמיון על מקצבים וקולות שבטיים ומכשפים. האלבום שנקרא "Mora", "סיוט" בשפות סלאביות עתיקות, נשמע כמו אלבום מוזיקת עולם מסוג חדש ואפל יותר. אם תהיתם אי פעם איך תישמע מסיבת אנדרגראונד בלב הסוואנה, הגעתם למקום הנכון.

      עוד באזור, Guido, מפיק מבריסטול שזכור מהצד היותר צבעוני ומאתגר של הפוסט דאבסטפ, הוציא לפני שבוע את אלבומו השני, "Moods Of Future Joy", בו הוא נוסך עוד עומק ביצירתו ושופך הרבה דרמה ורגש אל תוך המיקס. האלבום נמצא על פרשת דרכים בין הבאסים לבין חיפוש השראה במקומות אקזוטיים, עם קטעים שנקראים "Afrika Pt.2", "Midnight Savannah" ו"Squeaky Jungle". ואם כבר ג'ונגל, עוד כמה קטעים במיקס הפעם מרגישים, ולא במקרה, כאילו חיות פרא פרצו למועדון בשיא הלילה. כזה הוא הקטע החדש של ג'סטין מרטין, "Cicada", שאחרי ההצלחה הגדולה של אלבום הבכורה שלו בלייבל קובע הטון DirtyBird של קלוד ואן-סטרוק בשנה שעברה, חיפש לחדש לעצמו ולתבל את הדאנס המשויף שלו במשהו יותר אורגני. התוצאה היא עדיין Bass Music לרחבה מהמעלה הראשונה, אבל עם קופצנות מוזרה במיוחד.

      ג'סטין מרטין (יח"צ)
      תבלין אורגני. ג'סטין מרטין (צילום: יח"צ)

      ואם אנחנו בניסיוניות, אי אפשר בלי "Project:Mooncircle", לייבל שמוזכר בפופ לוק על בסיס קבוע, כיוון שהוא מצליח כבר שנים להוביל את אחת מהחזיתות ההרפתקניות ביותר במוזיקה האלקטרונית. האוסף החדש של הלייבל, Uprising, מציג אמנים שטרם הצליחו לרכוש לעצמם שם בשפע המוזיקלי העצום אליו נבלעת היצירה שלהם, אבל מביאים כולם איכות בלתי ניתנת לערעור. למרות הגיוון הרב בסגנונות, בהשפעות ובסטייל של כל אחד מהם, גם הפעם מצליח הלייבל הגרמני המשובח הזה להוות חממה מושלמת לטיפוח כשרונות, ולגרום לכולם להישמע כאילו הגיע מאותו בית רגשני ומופנם.

      חותם את המיקס יוצר נפלא וכמעט לא מוכר, KRTS, שהוציא אי.פי חדש באותו הלייבל, המלווה את המעבר שלו לגרמניה ומתאר דרך המוזיקה את חייו של המהגר במקום חדש, שונה וזר. KRTS הוא מחביבי הקאסט והופיע בו כבר כמה וכמה פעמים, ובכל פעם הוא נשמע עוד יותר מיוחד, כשיכולות ההפקה שלו מתחדדות והיצירתיות שלו מתפרצת מעל לפני השטח. אלבומו החדש, "The Foreigner", הוא – כמו כל אלבום חדש שלו – היצירה הטובה ביותר שלו עד כה, וכמו שקורה כאן מפעם לפעם, אנו משחררים בזאת התראה חמורה: אם אתם מאלו שאוהבים לחפש את הדבר הבא ולהגיד שהכרתם אותו לפני כולם, מדובר במישהו שאתם מוכרחים לבדוק אותו ומהר, אל תגידו לא ידענו.

      הטראקליסט המלא:

      00:00- Duke Slammer - Snorkel Zone // Bonus Round
      04:00 - Cain - Durga // Fine Grains
      08:00 - Bleecker - Hatha Rhythm // Hank Music
      14:30 - Axel Boman - Dance All Night // Family Vacation
      19:00 - DJ DJ Booth - Heaven // Activia Benz
      22:30 - Guido - Afrika Pt. 2 // Tectonic
      26:00 - Justin Martin - Cicada // Dirtybird
      32:00 - Pyreenes - Lost Origins // Numerology
      36:00 - Drogtech - Around The Corner // Project:Mooncircle
      39:30 - Deep Shoq - LIghts Down // Project:Mooncircle
      43:00 - KRTS - Don't Need Your Love // Project:Mooncircle