אני מוכרח להודות שלא ממש מעניין אותי אם אלביס פרסלי חי או מת או כל פרט קונספירטיבי-ספקולטיבי אחר הנוגע לאגדת חייו, אבל הסיפור שלו כאדם וכאמן דווקא כן מרגש אותי ברמה האישית; יש משהו בחיים המקושקשים שלו שפוגע בכל אחד מאיתנו. וגם בגלל שאלביס כבר הרבה יותר גדול מסך חלקיו היצירתיים, עד כדי כך שסקירה עדכנית של המוזיקה שלו היא כמעט מיותרת לחלוטין, הרי שצריך להפנים אותו כחלק בלתי נפרד באני הקולקטיבי שבעזרתו אנחנו צורכים תרבות פופולרית. הווה אומר, אלביס כמדד מוסרי אפקטיבי לבדיקה של התפתחות הפופ ממנו והלאה. ומי שאמר אייקון תרבותי יכול לקנות לעצמו גלידה בטעם פונץ' בננה.
Today, Tomorrow & Forever, קופסה של ארבעה דיסקים המכילה 100 קטעים נדירים שהוקלטו בהופעות חיות וקטעי אולפן שלא זכו לאור יום (מתוך חזרות ואינספור סשנים), היא מוצר האלביס ההכרחי ביותר של ימינו.
הקופסה מחולקת לארבע תקופות: אמצע עד סוף שנות החמישים (האגן של אלביס הצעיר ממציא את הרוקנרול), תחילת שנות השישים עד אמצעם (תקופת פוסט השיחרור מהצבא וכיבוש העולם), אמצע שנות השישים עד סופם (אלביס הוא לא מה שהיה פעם), תחילת שנות השבעים עד שנת 76' (אלביס חוזר בתקופת לאס-וגאס המלהיבה כסימבול משומש ודקדנטי שנותן את הדחיפה האחרונה עד הסוף המר).
בניגוד לקופסאות מהסוג הנ"ל (קטעים נדירים מהבוידעם), שבדרך כלל מיועדות לקהל מעריצים אובססיבי שיש לו חיבה לטריוויה אספנית מהסוג הפקידותי, הרי ש- Today, Tomorrow & Forever היא הרבה יותר מסתם חובה לאלביסולוג המצוי: זהו אוסף הממצה היטב את ההתפתחות של אלביס בתור אלביס, שמציג אינטראקציה תוך אולפנית שהחשיבות המוזיקלית שלה ידועה ושחושף טפחים לא נודעים שכוחם הוא בראשוניות המרגשת שלהם ובחוסר הליטוש המלהיב.
הקופסה הזאת היא שיעור היסטוריה באיך עושים רוקנרול ובאמת מתכוונים אליו והסבר מדוע לאדם הלבן יש בכלל זכות להחזיק גיטרה ולפתוח את הפה. מדהים לראות, מתוך ים ההקלטות הללו, כיצד אלביס ממשיך לא לראות אף אחד ממטר בתוחלת החיים היצירתית שלו שלא איבדה מזוהרה, בדאווין הרוקרי ובטבעיות החלוצית. סחתיין.
Suspicious Minds, השיר שאני הכי אוהב של אלביס, לא מופיע בקופסה הזאת בשום גירסה.
* "Elvis Presley - "Today, Tomorrow & Forever, הד ארצי
אתה תותח
18.8.2002 / 10:12