קרוב לשש שנים חלפו מאז חלף בהוליווד משב רוח רענן כשבחורה אלמונית בשם דיאבלו קודי זכתה באוסקר. קודי זכתה בפסלון על תסריט הבכורה שלה ל"ג'ונו", לאחר שטיפחה את כשרון הכתיבה שלה בבלוג אינטרנטי שהיה פארודיה על חייה של מזכירה בבלארוס. ססגונית עוד יותר מהשמלה המנומרת הזכורה איתה עלתה לקבל את הפרס, היא העובדה שקודי עבדה במשך תקופה קצרה בתור חשפנית, הרפתקאה גם אותה העלתה על הכתב. בהחלט לא רזומה סטנדרטי עבור חברי האקדמיה השמרנים להתמודד איתו.
השבחים להם זכתה על "ג'ונו", אודות נערת תיכון אקסצנטרית הנכנסת להריון, סללו בקלות את דרכה של קודי בתעשייה, לרבות כשחברה לאולפני דרימוורקס וסטיבן שפילברג בפיתוח סדרת הטלוויזיה "טרה" בכיכובה של טוני קולט, שרצה במשך שלוש עונות עד 2011. לאחר שצברה ניסיון טלוויזיוני, כולל תכנית אירוח באחת מרשתות הכבלים בארה"ב, כעת קודי מוסיפה לקורות החיים טייטל של במאית בסרט הקומי החדש "פרדייז", העולה לאקרנים בבתי הקולנוע בסוף השבוע.
הסרט מביא את סיפורה של לאמב (ג'וליאן האף), בת למשפחה נוצריה מאמינה, שיוצאת לחפש את עצמה בלאס וגאס, לאחר שניצלה מהתרסקות מטוס שהותירה אותה מצולקת בכוויות. בעיר החטאים היא פוגשת ברמן וזמרת ברים מקומיים (ראסל בראנד וזוכת האוסקר אוקטביה ספנסר), המלווים אותה בהשלמת רשימה של דברים אותם לא העיזה לעשות בעבר. "אני מניחה שאנשים יקראו תקציר לסרט ויחשבו שמדובר בסרט אנטי דת או רוחניות, כי נקודת המוצא היא נערה שזונחת את חייה השמרנים בכנסיה", היא אומרת בראיון המתקיים איתה במלון SLS בבוורלי הילס, "אני בעצמי אדם מאוד רוחני ואני מאמינה שצריך למצוא את הקול הפנימי שינחה אותך לאמונות שלה. זה גם הבסיס של הסרט, לצאת מהמסגרת הקונבנציונלית של אמונה ולבנות עולם ערכים בפני עצמו".
- איך נערכת לכתיבת תסריט שאת גם מביימת?
"הסרט הצריך תחקיר מעמיק, החל ממידע על נפגעי כוויות, נושא שלא היה לי מושג לגביו, וכלה בכל התרבות שנוגעת ללאס וגאס. המעניין הוא שמדינת נבאדה היא די שמרנית, בניגוד לדמויות הצבעוניות שניתן למצוא בשדרה המרכזית של וגאס. משם החיבור ללאמב, אשר מגיעה מקהילה שלא מעודדת את האינטלקט שלה או חוש ההומור שלה, אלא רק המראה החיצוני. ברגע שהיא מאבדת את היופי שלה היא נותרת מחוסרת כל למעשה".
-איך החיים השתנו מאז האוסקר?
"יש לפסלון הזה כוח מאגי, אנשים פשוט רוצים להיות בחברתך כשיודעים שאת כלת אוסקר ורוצים לקשור את שמך בשמם. האוסקר פותח הרבה דלתות. אבל אני רואה בפרסים הללו מזכרות משנה מופלאה שהיתה לי, אני לא אובססיבית לגביהם. זה כמו לזכות בתואר "נשיא המחזור" בתיכון. זה נחמד באותה שנה שכולם משבחים אותך, אבל אתה לא יכול להגיע לקולג' ולנופף לראווה בתואר כי יתעבו אותך. תוקיר את הרגע ותמשיך הלאה".
-מה גילית על עצמך כבמאית?
"ידעתי לפני כיצד הדברים עובדים כי הייתי מספיק על סטים של צילומים וחדרי עריכה, אבל אני מבינה טוב יותר עכשיו אילוצי תקציב וזמן. גם מאוד נהניתי לשתף פעולה עם צוות השחקנים. אם מגיעה לעברי בקשה לשנות את המשפט אדרבא. אני לא נשואה בחתונה קתולית לתסריט".
דיאבלו קודי נולדה לפני 35 שנים בשם ברוק ביוסי בעיירה קטנה מחוץ לשיקגו ואימצה את ה"דיאבלו" (שטן, בספרדית) בהשראת שיר של ארקדיה, הרכב מזדמן של חברי דוראן דוראן מאמצע שנות ה-80. היא למדה תקשורת באוניברסיטת איווה ולצד עבודות מזדמנות התמקדה בכתיבה. בגיל 26 נישאה למוזיקאי ג'ון האנט, ממנו התגרשה כעבור שלוש שנים וב-2009 התחתנה עם דן מאוריו, מפיק "הלילה עם צ'לסי" בערוץ E! ולזוג שני בנים. לאחרונה היא החלה לפתח דרמת נעורים חדשה בשם Prodigy יחד עם יוצר "The O.C." ו-"גוסיפ גירל" ג'וש שוורץ ועבור המסך הגדול היא עובדת מזה זמן רב על עיבוד לסדרת הספרים "תיכון סוויט ואלי".
בראיון היא מספרת שהיא מקווה להמשיך בעוד הרבה שיתופי פעולה בעתיד, אבל גם מה הביא אותה בפשטות לקחת את המושכות בסרט החדש. "אני נהנית לחבור לאנשים אחרים, לרבות עבודה עם במאי, ולא חשבתי במונחים של מתי זה באמת הזמן המתאים לנסות ולביים", היא מסבירה, "כשסיימתי את הכתיבה לא חשבתי למה לביים אלא חשבתי למה לא. היה לי אפס ניסיון, לא ביימתי קליפים או פרסומות או אפילו סרטונים ויראליים. וכל הזמן אנשים סביבי האיצו בי לנסות ולביים אז החלטתי פשוט ללכת על זה בלי פחד".
-היה לך קאסט אקלקטי במיוחד.
"אחרי שפורסמו הליהוקים אנשים אמרו לי שזה שילוב מאוד לא צפוי בלשון המעטה (האף, רקדנית בוגרת "רוקדים עם כוכבים" האמריקאית; ספנסר, זוכת האוסקר על "העזרה" ובראנד, הקומיקאי הבריטי ד.כ.) אבל אני לא מעורבת בליהוק, אני רק יכולה לדמיין. וכשראיתי לראשונה את המודעה לקידום הסרט איתם מאוד התרגשתי. אפילו שבכלל רציתי למתוח יותר את הגבולות באיך שלאמב נראית לאחר הכוויות. אבל אף אחד לא היה מעלה על דעתו לאשר לי לשים פרצוף של נערה מעוותת על פוסטר לקידום סרט".
-המרד של לאמב מדבר אלייך?
"מרדתי מספיק בחיי, אבל זהו לא מקור החיבור שלי לדמות. אני התחברתי למקום הזה שכולנו עוברים טראומות שמשנות אותנו ללא היכר וגורמות לנו להטיל ספק אם אי פעם נוכל לחזור להיות תמימים כבעבר. ואני רוצה להאמין שזה אפשרי, שלמרות כל מעשי השטות אני יכולה לחזור לאותה ילדה שהייתי בגן ילדים. אני מרגישה שהייתי רוצה לדעת שבגרעין וביסוד נשארתי אותו דבר".
מחכים ל"פרדייז"? ספרו לנו בפייסבוק