פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רעש וסלסולים: האיש שנתן לאייל גולן מילים מדבר

      פאר טסי משחרר אלבום בכורה ומספר על "מתפלל" הטרי שכתב לאייל גולן, ועל מה שהוא ראה במסיבות הקריוקי. וגם: הקשר המסתלסל של אריק איינשטיין. טור מוזיקה ים תיכונית

      פאר טסי יוצא לאור

      ציפייה כזאת לא זכורה הרבה זמן בתעשייה: הרבה לפני שהוציא את אלבום הבכורה שלו, הפך הזמר פאר טסי לאחד השמות היותר מבטיחים בז'אנר. טסי הספיק לעבור לא מעט תלאות בדרך לאלבום שנושא את שמו – והשבוע זה קורה. "קרו כל מיני דברים שעיכבו את האלבום", הוא מספר לוואלה! תרבות. "הייתי צריך לסדר את עניין הניהול ולהגיע למצב ששום דבר לא יעסיק אותי חוץ ממוזיקה. היום הגעתי לזה. כל כולי במוזיקה, אני עובד רק בזה והראש פנוי יותר לעשייה. זה המצב האידיאלי. לא הייתי לחוץ להוציא את האלבום. יש לי את הקצב שלי ואני לא אתן לשום דבר להשפיע עליי. לפני שהאלבום יצא עוד התעכבתי טיפה, כי עדיין לא הרגשתי שהוא שלם; הקלטתי עוד שיר ועכשיו אני ממש מאושר מהתוצאה. כבר עכשיו אני מרגיש את האלבום בשטח. שירים כמו 'בחלומות שלי', 'החיים לימדוני' ו'דפיקות הלב' אני כבר שומע במכוניות חולפות. יש פרגון מכל כיוון".

      בינואר הגיע טסי לשיא אישי כשזכה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "תחזרי". בעבר זכייה בתחרות כזאת הספיקה כדי להפוך זמר אנונימי לכוכב בין לילה, אלא שהבמה מרכזית שהיתה בשנות ה-80 כבר לא דומיננטית כבעבר. טסי, 29, המשיך בעבודה הקשה. הוא זכה לחיבוק חם מצד אמנים ואנשי תעשייה, בין היתר אביהו מדינה ואייל גולן – שטסי כתב והלחין לו את השירים "הלב על השולחן" והסינגל החדש "מתפלל". "הזכייה בפסטיבל הזמר והפזמון עם 'תחזרי' היתה מבחינתי עוד הצלחה בדרך", אומר טסי. "לא איכזב אותי שזה לא זכה לחשיפה הראויה. אני חשבתי רק על עוד 10 דקות של חשיפה בפריים טיים, עם שיר שלי. לאחר מכן קרו הרבה דברים כתוצאה מהזכייה, למשל העבודה עם אביהו מדינה שראה אותה בהופעה במועדון בראשון לציון. רציתי שיכתוב לי, הוא אמר לי לחכות, ואחרי הזכייה בפסטיבל הוא החליט לארח אותי בשיר 'רק אלוהים יודע'. זאת אומרת שבהחלט קרו דברים, כל הזמן".

      במקביל לעבודה על האלבום שלך כתבת לאייל גולן שירים שהפכו ללהיטים. איך אתה יודע איזה שיר לקחת אליך ואת מה להעביר לאחרים?

      "כבר בזמן כתיבת השיר אני מרגיש למי הוא מתאים. אייל גולן הוא חבר קרוב, אדם מדהים, וזה היה כבוד ענק בשבילי שהוא שר שירים שכתבתי. כשהוא הקליט את 'מתפלל' זאת היתה הפתעה גדולה מבחינתי. השיר נמצא אצלו כבר כמה חודשים, יש אצלו עוד שיר. רק דרך הפרסום אצלכם הבנתי שהוא מקליט את 'מתפלל'. אין לזה בכלל קשר למה שקרה".

      אחד השירים באלבום שלך, "דפיקות הלב", כאילו מספר על מסיבות הקריוקי המדוברות.

      "עכשיו פתאום לכל שיר יש משמעות שונה. 'דפיקות הלב' בכלל לא קשור למסיבות הקריוקי אצל אייל גולן. אני יכול להגיד לך שהייתי המון פעמים במסיבות האלה ובחיים לא ראיתי את מה שסיפרו במהלך החקירות. המסיבות האלה זה נטו אהבה למוזיקה, שום דבר אחר. אווירה טובה, חברים קרובים וטובים ואני בטוח שאייל בכלל לא היה מעורב במה שהמשטרה חקרה. עובדה שהוא יוצא מזה".

      איפה היו החברים הזמרים בזמן החקירה? למה הם לא יצאו להגנתו?

      "אולי הם לא ידעו על מה מדובר. יכול להיות. עכשיו אני בטוח שהוא יצטרך לעשות את חשבון הנפש שלו עם עצמו. אני בכל אופן חיזקתי אותו בכל דרך אפשרית. היה לו קשה גם כי הוא יודע את האמת ועד כמה זה רחוק ממה שאמרו".

      בעניין אריק איינשטיין

      מקטרגי המוזיקה הים תיכונית היו הכי צפויים שאפשר – פטירתו של אריק איינשטיין הרימה להנחתה לכל מי שחשק להתנגח במוזיקה הפופולרית העכשווית לעומת נכסי צאן הברזל שהאיש הותיר אחריו. כולם זכרו את "עטור מצחך", אבל שכחו רשימה ארוכה של שירים שטחיים ופשטניים מבית מדרשו של הזמר הנפלא שהלך לעולמו. זה, אגב, בדיוק מה שהיה יפה בו: איינשטיין לא עשה שיקולים של ז'אנר. הוא היה אמן אמיתי שעשה כל מה שהרגיש נכון. לצד "עטור מצחך" או "יכול להיות שזה נגמר" היו גם "איך זה את" שאפילו "בסבוסה די" מחוויר לעומתו, "אדומה שלי" ושירים אחרים. בכלל, איינשטיין היה מהראשונים שהתחברו למוזיקה היוונית במיינסטרים הישראלי, ואפילו תמך בעצמו בגלוי במוזיקה מתוך הז'אנר. בקיצור, לפני שמסיקים מסקנות לגבי סגנון מוזיקלי, כדאי פשוט להכיר אותו באמת.

      סינגלים

      רן שפיר – אצעק בשמך

      הבלדה "אצעק בשמך" של רן שפיר מתכתבת עם השירים של שלומי שבת בעיקר מבחינת העיבוד. שפיר זמר טוב, שעדיין שר עגול ומסודר מדי. זה מקשה עליו לרגש ולהפתיע באמת. גם המהלכים א-לה משה פרץ עדיין לא עושים את העבודה, אבל שפיר עוד יכול להשתפר, לנפץ את המסגרת ולהביא אותה בסופו של דבר.

      דורון אזולאי – לא ידעתי כמה

      את הבוסריות של דורון אזולאי אפשר לשמוע בכל צליל בשיר "לא ידעתי כמה". בוסריות, נאיביות וכל מה שבעתיד יגרום לה לשמוע את השיר ולהגיד לעצמה: "יא אללה, איך שרתי אז". זה לא נורא, ויש בתכונה הזו גם הרבה חן ומתיקות. ככה בדיוק נשמע השיר כולו – פסטורלי ונעים.

      רובי לוי – הנוסע היחיד

      פשוט תענוג לשמוע את רובי לוי והבשלות שאליה הגיע. זמר שמודע למקום שלו ולא נאבק בזה. לוי פשוט עושה מוזיקה טובה, איכותית, עם עומק שחודר ללב. "הנוסע היחיד" הוא עוד שיר שכיף לשקוע בתוכו. יש מצב שגם הוא, בדומה ללהיטים אחרים של לוי ("מלאת אהבה" ו"מת לחבק אותך") יחלחל לאט לאט ללב של הקהל ויהפוך ללהיט. למרות שבמקרה הזה, נראה שמדובר יותר ב"שיר נסיעה" ופחות "שיר של ישיבה מסביב לשולחן".

      מה דעתכם על המוזיקה של טסי? דברו על זה בפייסבוק