וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בכמה זה האטמי אוזניים?

19.8.2002 / 9:41

דנה קסלר חושבת שהתקליט החדש של פילטר הוא הזדמנות טובה לברר איפה אתם עומדים בסקאלת המטאל

ב-95' הוציאו פילטר את תקליט הבכורה שלהם, “Short Bus”, שמיקם אותם בקטגורית האינדסטריאל-רוק שאדון טרנט רזנור דאג לחרוט על מפת הרוק האלטרנטיבי האמריקאי. אמנם כבר מההתחלה נטו פילטר יותר לכיוון הרוק מאשר לכיוון התעשייתי-אלקטרוני, וריצ'רד פטריק – מנהיג הלהקה – מעולם לא אהב להעמיס את קולו באפקטים, אלא העדיף לשמר מידה של אקספרסיביות טבעית, אבל אין ספק שהוא למד הרבה מניין אינץ' ניילס – הלהקה שהוא אפילו היה חבר בה לזמן קצר בתחילת הניינטיז. עכשיו פילטר הוציאו תקליט חדש, שלישי במספר, בו שופך ריצ'רד פטריק את זעמו על מצבה של האומה האמריקאית (כולל שירים על ה-11 בספטמבר, על אלימות בתיכונים וכו') ואם אתם במקרה נמנים על האנשים המדשדשים באזורי הניו-מטאל/ אינדסטריאל-מטאל/ אלטרנטיב-מטאל לסוגיו, זה בדיוק הזמן לשאול את עצמכם איפה אתם מעדיפים להתמקם על הסקאלה שבין הרועש למלודי. אם אתם נמשכים באופן בלעדי לאחד הקצוות, תמשיכו לחפש. מצד שני, אם אתם לא נבהלים מכמה ריפים אלימים מחד, אך גם לא נגעלים עד עמקי נשמתכם ממה שעלול להיחשד כפופ ידידותי שגם סבתא שלכם יכולה לצלוח בעת הכנת הצ'ולנט, יש על מה לדבר.


התקליט החדש שלהם, “The Amalgamut”, מתחיל ב“You Walk Away” ו“American Cliché” - שני שירים כבדים בהחלט, שהם תמהיל מאוזן היטב של אגרסיביות ראויה ולהיטיות כובשת, ושניהם נשמעים קלאסיים למדי ומזכירים קטעים מוקדמים של סאונדגרדן, נניח, הרבה יותר משהם מזכירים את הניו-מטאליסטים באם.טי.וי. למרבה הצער, הכיף נגמר בשיר השלישי, “Where Do We Go From Here” – הסינגל הראשון של האלבום – שהוא הסנונית הראשונה להחלטה המשונה של ריצ'רד פטריק להפסיק לצרוח ולהתחיל לשיר. למרבה ההפתעה הבחור נשמע בערך כמו סיימון לה-בון.


את ההלם מרככת קפיצה חזרה למטאל ב”Columind”, אבל הקו האייטיזי המשונה עוד יחזור בבלדה “The Missing” שנשמעת כמו.. אהמ.. בלדה של א-הא (מהתקליט האחרון, לא סתם!). השיר הבא, “The Only Way is the Wrong Way”, הוא כבר פופ מוחלט, עם טאצ'ים פסיכדליים קלים, שנשמע כאילו הוא בא מלהקה שמעולם לא שמעה על מטאליקה ויכול היה בקלות מדאיגה להשתלב בסצינה בה רואים את ג'ואי יושבת בספריה ומהרהרת על החיים ב"דוסון קריק". איך שהוא נגמר, מפלצת המטאל שוב מרימה את ראשה, בורסיית גראנג'-מטאל הפעם, ולמען האמת אני מתחילה להתעייף מהסכיזופרניה המוזיקלית הזאת. באופן אישי אני מעדיפה את פילטר כשהם מתמקמים בצד הכבד יותר של הסקאלה, אבל בכלל לא בטוח איך זה ישפיע על הצ'ולנט.


* "Filter - "The Amalgamut, הד ארצי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully