מקאמה לדידי ידידי

בחודש מאי האחרון חגג דידי מנוסי יום הולדת 85. המשורר יורם טהרלב הקדיש לו מקאמה חגיגית שהפכה היום לאחרונה שהספיק לשמוע

יורם טהרלב
20/12/2013

לדידי ידידי –
אמרו חז"ל: אין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה
וכן אמרו: אין סכין מתחדדת אלא בירך חברתה
ואני שייך גם למתקנאים וגם למתחדדים
התקנאתי תמיד בווירטואוזיות הלשונית שהבאת מגבע
ובהומור השנון שלך שהוא אופי שהפך לטבע
ומתפלל: הלוואי שהיה לי מהם רבע.

כבר בנעורי שיננתי בעל פה את השורות שלך, מלאות הצבע,
אותן אני מצטט דרך קבע
עוד משנת חמישים ושבע:

אביגדור מלך החיות
יצא כל בוקר לעבוד.
גם ותיקים בעין-חרוד
הודו שהוא "קליבר".
אך יום אחד, עצוב מאד,
שלחו אותו חלקה למדוד
אבל אביגדור, איזה נוד,
מדד הכל ב"שיבר".
אז הבלבול שבספרות
גרם במשק רוב צרות
וכך פלגו את עין-חרוד,
לפי דבריו של ביבר.

עד היום כשאני מצטט זאת
אני מאבד את כושר הדיב??ר.

כן, דידי, בעברך את גיל הגבורות
אליו היגעת איכשהו בשלום
רואה אני חובה לעצמי להודות לך
שהבאת אותי עד הלום.
אני מודה ומתוודה כי עד היום
בשרי נעשה חידודים-חידודים
כשאני קורא מחדש
לחברים וידידים
את כל הרמזים וכל החידודים
שיצאו מתחת ידיך.
ולא פחות מתקנא אני בנדודים
שיצאו מתחת רגליך.

הקנאה חונקת אותי: הנה אדם
שמסוגל לכתוב את הטקסט הנפלא של "מי שחלם"
וגם להגשים את מה שחלם במסע מקוטב אל קוטב
ובאותה תנופה להביא משם חמשיר זימה
על אדם שקפא לו הרוטב.

ולראות בהערצה את מי שעמדה לצידך, תמכה והצילה
אשת חיקך הנצחית הלא היא צילה
החובקת אותך גם היום בצילה
וגם היא תבוא על הברכה כשישאלו
למי צלצלה המצילה.

דידי, אני עבד לרגליך
בכל מה שכתבתי ואכתובה
והדבר היחיד שאני מסוגל לעשות
שאתה לא עשית מעולם -
להסיר בפניך את הכובע.

מקאמה לדידי

לדידי ידידי –
אמרו חז"ל: אין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה
וכן אמרו: אין סכין מתחדדת אלא בירך חברתה
ואני שייך גם למתקנאים וגם למתחדדים
התקנאתי תמיד בווירטואוזיות הלשונית שהבאת מגבע
ובהומור השנון שלך שהוא אופי שהפך לטבע
ומתפלל: הלוואי שהיה לי מהם רבע.

כבר בנעורי שיננתי בעל פה את השורות שלך, מלאות הצבע,
אותן אני מצטט דרך קבע
זו השנה הארבעים ושבע:

אביגדור מלך החיות
יצא כל בוקר לעבוד.
גם ותיקים בעין-חרוד
הודו שהוא "קליבר".
אך יום אחד, עצוב מאד,
שלחו אותו חלקה למדוד
אבל אביגדור, איזה נוד,
מדד הכל ב"שיבר".
אז הבלבול שבספרות
גרם במשק רוב צרות
וכך פלגו את עין-חרוד,
לפי דבריו של ביבר.

עד היום כשאני מצטט זאת
אני מאבד את כושר הדיב??ר.
איזה גיב??ר.

כן, דידי, בהגיעך לגיל ע"ה בבריאות ובשלום
רואה אני חובה לעצמי להודות לך
שהבאת אותי עד הלום.
אני מודה ומתוודה כי עד היום
בשרי נעשה חידודים-חידודים
כשאני קורא בעיתון את החידודים
שיוצאים מתחת ידיך.
ולא פחות את הנדודים
שיוצאים מתחת רגליך.

הקנאה חונקת אותי; הנה אדם
שמסוגל לכתוב את "מי שחלם"
גם להגשים את החלום במסע מקוטב אל קוטב
וגם להביא משם חמשיר זימה
על אדם שקפא לו הרוטב.

דידי, אני עבד לרגליך
בכל מה שכתבתי ואכתובה
והדבר היחיד שאני מסוגל לעשות
שאתה לא עשית מעולם -
להסיר בפניך את הכובע.

  • דידי מנוסי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully