הסאטיריקן, הפזמונאי והעיתונאי הובא היום למנוחות (א') בקיבוץ גבע. מנוסי נפטר ביום שישי האחרון בגיל 85, לאחר שסבל בשנים האחרונות ממחלת הפרקינסון. עיתונאים וחברים ליוון את מנוסי בדרכו האחרונה.
צוחק אחרון: פרידה מהישראלי האמיתי
"כשהגעתי לידיעות אחרונות, בסביבות שנת 1986, פגשתי את דידי במסדרונות והתיידדנו", סיפר העיתונאי והפובליציסט רון בן ישי לוואלה! תרבות. "הרבה פעמים הוא היה מלגלג על זה שאני כל הזמן מסקר מלחמות. הוא היה אומר לי 'אולי תסקר פעם גם קצת אהבה?'. עניתי לו שאם היתה לי הזדמנות הייתי מסקר זאת, והוא אמר לי 'אל תדאג, אם תחפש אותה, תמצא אותה'. ההשקפה שלו על החיים היתה השקפה מאוד ברורה: 'אתם יכולים ללכת לעזאזל. אני עושה מה שבראש שלי'. ומה שהציק לו הכי במחלת הפרקינסון שלו זה שהוא כבר לא היה יכול לעשות מה שבראש שלו".
גם יצחק נבון, נשיאה? החמישי של מדינת ישראל, ספד למנוסי. "היה לו שכל חריף ויכולת לנתח כל מצב", אמר. "ביקרנו אותו לפני חודשים אחדים, שוחחנו והיה לו קשה לדבר. אבל בכל אופן שוחחנו. ראינו איזו עוצמה פנימית היתה לו. אהבנו אותו".
רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו, הגיע גם הוא להיפרד וסיפר לוואלה! תרבות על מנוסי כפי שראה אותו: "דידי היה אוסף של יצירה בהומור, בביקורת פוליטית, במעורבות חברתית, ואפילו כמשורר ובמיוחד עם השיר 'מי שחלם' שכתב".
"בחמשירים שלו, בביקורת, בסאטירה שלו, היה ישראלי שמביע דעה", אמר בעל משרד יחסי הציבור רני רהב. "ישראלי שעשה רבות למען התרבות הישראלית, ישראלי שלא פחד אף פעם מפוליטיקאים ולא פחד מעורכים. תמיד עשה את שלו ועשה את שלו בהרבה גבורה".
מנוסי נולד בשם ידידיה מנוסוביץ בקבוצת גבע ובה גדל והתחנך. עזב את הקיבוץ ב-1946, שימש כמדריך מטעם הנוער העובד בהרצליה ולאחר מכן התגייס לפלמ"ח. למד ספרות באוניברסיטה העברית. מנוסי היה גם איש טיולים, וערך שני מסעות סביב העולם בשנות ה-50.
במסגרת היותו פזמונאי, הוא שיתף בין היתר פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזה "סנונית בחוף מיומבה" שם התפרסם השיר "קול אורלוגין", ובסרט "סאלח שבתי", שם התפרסם השיר "לי ולך" (אותו שר אריק איינשטיין עם גאולה נוני). כתב ללהקת גייסות השריון את "מי שחלם" שהפך לשיר ידוע לזכר הנופלים, ולאחר מלחמת יום הכיפורים כתב את "שיר הוא לא רק מילים" אותו ביצע אריק לביא כמחאה נגד המלחמה ולמען השלום. ללהקת הגבעטרון כתב את השיר "בת שישים" לכבוד 60 שנה לקיבוץ גבע.
מנוסי כתב גם חמשירים ופרסם קובץ מהם בספר, וכמו כן ערך מדור בדיחות במקומונים בשם "בדיחמין לשבת" וכינס אותם בשלושה ספרים. בשנים 1962-2000 פרסם מדי שבוע בעיתון "ידיעות אחרונות" טור סאטירי מחורז שעסק באקטואליה.