הסופר האמריקאי ג'ורג' סונדרס נחשב כבר תקופה ארוכה לאחד השמות החמים ביותר בעולם הספרות האמריקאי. כתביו של סונדרס, שחתום על עשרות סיפורים קצרים, נובלות וספרי ילדים, מופיעים באופן קבוע במגזינים הנחשבים ביותר בתחום, כגון הניו יורקר והארפר'ס, וזכו במהלך שני העשורים האחרונים לשבחים רבים. לא לחינם ספרו החדש "עשרה בדצמבר", המאגד בתוכו עשרה סיפורים קצרים, הוכרז השנה על ידי הניו יורק טיימס כאחד מעשרת הספרים הנמכרים ביותר בשנת 2013. ספר זה, הראשון בספריו שתורגם לעברית, מהווה מפגש הראשון וייחודי של הקורא העברי עם עולמו של סונדרס, וככזה, מובטח לו סיור פרוע במחוזות הדמיון האפל והפרוע של האמן האמריקאי עטור הפרסים.
ככותבים אמריקאים רבים בני דורו, השפעותיו של ג'יי. די. סאלינג'ר ניכרות מאוד ביצירתו של ג'ורג' סונדרס. אפשר להרגיש כמעט בכל מילה כתובה את רוחו של הסופר המנוח, אך אין זה אומר שהוא לא מחדש בדרכו שלו. ביצירתו, לוקח סונדרס את השילוב הבלתי אפשרי כמעט של חתרנות ונאיביות, שהיה לסימן היכר די קבוע בסיפוריו הקצרים של סאלינג'ר, ונותן לו טוויסט אפל יותר ומייאש יותר.
גיבוריו של סונדרס מגיעים לרוב מהמעמד הבינוני הנמוך הנאבק לפלס לעצמו מקום בחברה. אם אלה אנשים המנסים לשרוד בעולם תוך אימוץ גינוניהם של המעמדות הגבוהים מהם גם אם מעורבת בכך העלמת עין מחוסר המוסריות שבדרכם, כפי שמועבר ב"יומני בת סמפליקה" המצמרר, אם אלה עובדים זוטרים בפארק אטרקציות הנאלצים לבגוד בעצמם ובקרובים להם על מנת לשמור על מקומות העבודה שלהם, ואם זהו צעיר מסוגר הפורץ את המסגרות שנכבל אליהן בעל כורחו.
סונדרס לא מפחד להעביר ביקורת על המערכת הקפיטליסטית ועל תרבות הצריכה הנלווית לה. הוא תוקף את נהייתם של המעמדות הנמוכים והבינוניים אחר ההצלחה וההכרה והטיפוס מעלה בסולם הדרגות הבלתי נראה, הוא לא מתבייש לעסוק בנושא הטעון כל כך בחברה האמריקאית של מלחמות ופטריוטיות; הוא מתאר בקור רוח ניסויים בבני אדם ועולם המכור לחומרים משני מצב-רוח. ואת כל זה הוא עושה בצורה קולחת ומהפנטת, ותוך העלאת סף הריגוש של הקוראים בצורה עדינה ובלתי מורגשת כמעט, עד שכשהוא מגיע לשיא, קהל הקוראים שלו לא מוכן למכה המונחתת עליו ולעוצמת הנפילה.
כבר בסיפור הראשון בקובץ סיפורים זה, "סיבוב ניצחון", מוכיח סונדרס את יכולותיו בצורה שצריכה להילמד על ידי כל סופר הניגש לכתיבת סיפור קצר. הדרך בה הוא מציג את הדמויות שלו באמצעות אקספוזיציה עקיפה ועדינה, הצורה בה הוא עוטה על עצמו גלימות ומסיכות שונות על מנת לתאר את העובר בראשם של גיבוריו, הגישה העדינה והאוורירית המלווה את התיאורים שלו, כל אלה חוברים יחדיו ומצליחים להשאיר את הקורא עם נקודות רבות למחשבה, ובונים סיפור רחב היקף המסתתר ברובו באחורי הקלעים של הסיפור ובמוחו של הקורא.
בדיוק בשל כך, הסיפורים שלו נשארים עם הקורא ורודפים אותו הרבה אחרי שהגיע לסיומם, כאשר החומר למחשבה שממשיך להעסיק אותו נובע מהתחושות המטרידות הנלוות לסיפוריו. הקריאה בסיפורים אלה מעבירה את הקורא חוויה מטלטלת שנועדה במתכוון להיות שונה, אך עושה זאת ללא מאמץ מורגש. עולמו של סונדרס דומה מבחינות רבות לעולם שאנו חיים בו, אך הוא מעביר לקורא את התחושה כי משהו שחור מתרחש לו מתחת לפני השטח. העולם שהוא מתאר מתרחש בעתיד הקרוב, עתיד שאנו יכולים לראות כיצד הוא יכול להתקיים, בלי להרחיק מדי לתחומי הביזאר של המדע הבדיוני, אך רחוק מספיק כדי לצבוע גם את העולם שלנו וגם את העולם שלו בגוונים מטרידים.
לא בטוח שכולם ייהנו מסיפוריו של ג'ורג' סונדרס. כסופרים רבים המתמחים בסיפורים קצרים, ניתן לומר שהוא "סופר של סופרים", כזה המוערך מאוד בחוגים הספרותיים השונים ובקרב יודעי דבר. אך האם יצליח לקלוע לטעמו של הקהל הישראלי? קשה לומר. חובביו המושבעים של הז'אנר ייבלעו בשקיקה את סיפוריו של אמן זה, אך מי שאינו מצוי בתעלולים ובמוטיבים החשובים להווייתו של הסיפור הקצר צפוי לחוש כי משהו עבר מעל לראשו, או חמור מכך- שהמלך הוא עירום.
עשרה בדצמבר / ג'ורג' סונדרס, בתרגום אמיר צוקרמן, הוצאת כתר, 223 עמודים
קראו את הפרק הראשון של "עשרה בדצמבר"
מה אתם חשבתם על הספר? ספרו לנו בפייסבוק