פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בקרוב: סדרה חדשה על הפופ הישראלי

      היוצר הדוקומנטרי ניסן שור חוזר עם סדרה חדשה על תולדות הפופ הישראלי. "זו לא סדרה על אנקדוטות נוסטלגיות. זו צלילת עומק לתוך התת מודע של הז'אנר", הוא אומר

      סדרות על הרוק ישראלי הן דבר שכיח למדי בנוף המקומי – אותו הסיפור המוכר על הצ'רצ'ילים וחבורת לול, שלום חנוך ומאיר אריאל, דור הרוקסן ושאר הנראטיבים שנלעסו עד דק. כעת נראה כי הגיע זמנו של מיתוס אחר לתפוס את קדמת הבמה: סיפורו של הפופ הישראלי.

      בתקופה האחרונה עובד הבמאי, התסריטאי ניסן שור על סדרה דוקומנטרית חדשה, בת שישה פרקים, "שמספרת את סיפורו של הפופ הישראלי, האח הזנוח והלא נחשב של הרוק הישראלי. הגעתי למסקנה שהגיע הזמן לגאול אותו מהשכחה וההזנחה, לנעוץ אותו בקאנון הלא-קוהרנטי של התרבות הישראלית" – כך מסר שור לוואלה! תרבות.

      סדרת הפופ (יח"צ , נועה יפה)
      גואל משיכחה. ניסן שור (צילום: נועה יפה)

      שור ביים בעבר את הסדרות ?לרקוד עם דמעות בעיניים? (על בסיס הספר באותו השם) ואת "אנשי המכירות", וכעת ניגש עם צוותו לתחקיר מעמיק לרגל הסדרה הנ"ל (בהפקת ענת קנדל מחברת פנס בודד הפקות) אשר תשודר בערוץ הראשון במהלך השנה הקרובה. "כשאנחנו מדברים על פופ, אנחנו מדברים על תכונות כמו שמחת חיים, קלילות, אי-מחוייבות, מלאכותיות, א-היסטוריות", הוא מסביר את הבחירה בנושא. "אלה תכונות שמנוגדות ברוב המקרים למצב הישראלי. מכך נגזר כי במשך עשרות שנים, קובעי טעם ממסדיים נטו לשכוח ולהשכיח את הפופ הישראלי, מכיוון שזיהו בו ערכים שאינם זהים בחשיבותם לכל מה שפועל בתוך ההגדרה המצומצמת של 'תרבות ישראלית', והרי במדינה הזאת אוהבים את החלוקה בין 'חשוב' ל'לא חשוב'".

      "בפעם הראשונה, הסיפור של הפופ הישראלי הולך להיות מסופר באופן שלם ומלא. מהשירה הסלונית, האישית והקצבית של שנות ה-50 וה-60 אצל זמרים וזמרות כמו ישראל יצחקי, צדוק סביר, גילה אדרי, עליזה גבאי, דרך להקות פופ כמו החלונות הגבוהים, חלב ודבש, טנגו, נוער שוליים, אתניקס והיי פייב; המוזיקה השחורה וה-Fאנקית של שליחי הנשמה, רותי נבון, תקליטי 'קדחת הדיסקו', הרגאיי וההיפ הופ; המעבדים, האמרגנים, טכנאי ההקלטה שעמדו מאחורי הקלעים; ועד לפופ המזרחי. זו סדרה שעוסקת במוזיקה לא יומרנית, שמחה וכיפית, שאינה מחויבת להיררכיות קפוצות הישבן של סוכני הזיכרון המסורתיים".

      שור מוסיף כי "הסדרה מנסה לגזור מתוך המוזיקה תובנות על הישראליות בכללה; על הפחד מעליצות, ממיניות; הבוז לגוף; על היעדרו של הקצב; על הומופוביה סמויה וגלויה; על הצטנעות והבוז להצטעצעות וגנדרנות; על גזענות והתנשאות. בקיצור, כל הדברים שהפכו את הפופ הישראלי למסיבה, ואת המציאות הישראלית – להלוויה".

      בנוסף, הסדרה מתמקדת בסיפורים אישיים של כוכבי פופ שהיו ואינם ועל המהלך הטראגי של מי שהיה בפסגה והידרדרו מהר מאוד למטה. "בסך הכל, המטרה היא להעמיד כאן את מוטי פליישר, שלמה ארצי, אדם, מיקיאגי, דנה אינטרנשיונל וכו' כמנסחים של אסתטיקה מסוימת שיש לה משקל ויש לה מסורת ואפילו מיתולוגיה".

      בימים אלו, מבצע צוות התכנית מחקר ארכיוני אינטנסיבי, ושור וצוותו פונים אל הציבור בבקשה לעזרה: "אנחנו מחפשים קטעי וידאו, תמונות סטילס וממורביליה, משנות ה-50 ועד ימינו. אם צילמתם בבית קפה בשנת 1958 הופעה של ישראל יצחקי, אספתם גלויות של ששי קשת, מכתבי מעריצים של נוער שוליים, תמונות סטילס של עופרה חזה – אנחנו מחפשים בדיוק את זה!". ליצירת קשר עם הפקת הסדרה יש לשלוח מייל לכתובת Panas.hafaka@gmail.com