פליימוביל 19: מגרדים את הגב של פיטר גבריאל

אלבום הקאברים לפיטר גבריאל מפתיע עם כמה גרסאות סוחפות, פרידה ממוזיקאי גדול שמת לפני שהספיק להתפרסם, וגם: מה הדבר הכי מטריד שאפשר לעשות עם "גנגנם סטייל"?

  • פליימוביל
אמרי מרמור

Peter Gabriel - …And I'll Scratch Yours

פיטר גבריאל הרוויח ביושר כל גרם של חשיבות עצמית, ועדיין כמות האגו שעליה מושתת פרויקט הקאברים הזה ממוקמת על הסקאלה שבין קניה ווסט ליאיר לפיד. מדובר קודם כל במחווה אוהבת ליצירתו של פיטר גבריאל וביוזמתו של פיטר גבריאל, שחלקה הראשון ("Scratch My Back" שיצא ב-2010) מורכב מגרסאות שלו לשירים של אחרים ושאחריה צפוי היה להגיע אלבום שבו כל אותם אמנים שכיסה מבצעים את השירים שלו. ההנחה של גבריאל שאין אמן שלא ישמח להשתתף בחגיגה הזו התגלתה כמוטעית במקרים של דיוויד בואי, ניל יאנג ורדיוהד, מה שעיכב את יציאת "...And I'll Scratch Yours" הרבה מעבר לצפוי. נראה שגם הבחירה של גבריאל לבצע את כל השירים באופן אחיד עם עיבודים תזמורתיים קודרים ועייפים תרמה גם היא לעניין. זה עבד לא רע עבור "My Body Is A Cage" של ארקייד פייר, פחות עבור פול סיימון. רדיוהד פרשו רשמית מהפרויקט רק אחרי ששמעו את הגרסה של גבריאל ל"Street Spirit (Fade Out)" שזרקה לפח את כל ההרמוניה המקורית של השיר.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה

ובכל זאת כדאי להתעלם מצירי הלידה, כי פיטר גבריאל הוא לא אמן שזכה למספיק קאברים ראויים. קצת כמו אלביס קוסטלו (עוד יוצר שזכה לכמות מועטה באופן פלילי של גרסאות כיסוי), יש משהו בשפה המוזיקלית שלו שלא פשוט לתרגם לאמנים אחרים. אז החדשות הטובות הן שיש כאן כמה גרסאות מעניינות באמת לפנינים נבחרות מגוף היצירה האימתני של גבריאל. רג'ינה ספקטור בוחרת בחוכמה את "Blood Of Eden" מתוך "Us" – שיר צ'יזי בדיוק לפי מידותיה – ומנקה ממנו את מניירות מוזיקת העולם שתמיד העיבו על המקור. רנדי ניומן הוא זיווג כל כך מושלם ל"Big Time" שקשה להאמין שהוא לא תמיד היה שלו. גם פול סיימון הופך יפה את "Biko" לשלו, אחרי רבים וטובים שניסו לפניו. "Shock The Monkey" כמעט בלתי ניתן לזיהוי תחת ידיו של ג'וזף ארתור ונשמע כמו חשיפה של הלב החורק והמיוסר של השיר הזה. לא בטוח שמעריצי גבריאל יעריכו את ההפשטה של "Solsbury Hill" לשלד של חשמלית מלוכלכת וקצב כמו שעשה כאן לו ריד באחת מההקלטות האחרונות של חייו, אבל החוויה הרוחנית שתיאר גבריאל בשיר המקורי נשמעת כאן יותר כמו מפגש עם מלאך המוות.

אז כמו בכל אלבום מהסגנון הזה, הרמה רחוקה מלהיות אחידה אבל לפחות בשביל כמה גרסאות כיסוי אמיצות לאמן שראוי לכמה שיותר כאלה, "…And I'll Scracth Yours" הוא אלבום עם ערך אמיתי שמתעלה בקלות על החלק הקודם בפרויקט הזה.

הנה הוא להאזנה מלאה באדיבות NPR:

להתראות בנג'מין קרטיס

הגיטריסט, המתופף וכותב השירים בנג'מין קרטיס נפטר השבוע מזן נדיר של סרטן בגיל 35. קרטיס מעולם לא היה כוכב אינדי גדול, ומן הסתם היה רחוק מאוד מהכרת הקהל הרחב אבל הספיק במהלך הקריירה ליצור הרבה מאוד מוזיקה מעולה. תחילה כמתופף של UFOFU וה-Tripping Daisy, בהמשך כאחד ממייסדי להקת הפוסט פאנק המצוינת Secret Machines ובשנים האחרונות כחלק מלהקת הדרים פופ המצוינת לא פחות, School Of Seven Bells. במהלך המאבק במחלה התגייסו מוזיקאים רבים להופעות שיעזרו לממן את הוצאות הטיפולים, ביניהם דבנדרה בנהארט וחברים מהסטרוקס, אינטרפול והפוליפוניק ספרי. אם לא יצא לכם להיתקל ביצירה שלו עד עכשיו, הנה כמה שירים להבהיר את גודל האבדה.

פינת הביזאר – Psybrid Theory

טוב, זה די מדהים – מישהו יצר מאש אפ של "גנגנם סטייל" עם האלבום הראשון של לינקין פארק. והכוונה כאן היא למאש אפ עם כל שיר ושיר באלבום, וזה מחריד וקורע במידות שוות. עם נטייה חזקה יותר למחריד. האלבום הזה הוא מין כרית פלוצים מוזיקלית. רק תפעילו אותו ברקע וחכו לרגע ההבנה של חבריכם שכן, גם השיר הבא הוא גנגנם סטייל על מצע של נו-מטאל פריך, וגם זה שאחריו. ההנאה מובטחת.

קליפ השבוע : Metallica – Freeze 'Em All

טוב זה לא בדיוק קליפ, אלא תיעוד של הופעה חיה באנטרקטיקה שהפכה את מטאליקה ללהקה הראשונה בעולם שניגנה בכל שבע היבשות. ההופעה נערכה ללא הגברה והושמעה לקהל באוזניות. אם תצטרכו לבחור את עשרת הגדולים של מטאליקה, סביר להניח שתגיעו לרשימה שלא רחוקה ממה שהם מנגנים כאן. וחוץ מזה, קשה לחשוב על קהל שצמא יותר להופעת מטאל מעובדי תחנות המחקר בישימון הלבן, ככה שהאנרגיות בשמיים.

בית דין גבוה לפופ : Katy B – Crying For No Reason

איזה יופי. הסינגל הזה של קייטי בי נשמע כמו להיט נלווה ל"Dancing On My Own" של רובין, ומדגים איך שדאנס פופ לא חייב לבוא יד ביד עם טראש. ביורק הגדירה פעם באיזה ראיון שיר פופ כשיר שמביע רגש או צורך אחד פשוט – לדוגמה "תרקדו". או "אני אוהבת אותך". או "אני מתגעגע". בלי התחכמויות מיותרות, רק הבעה כנה וסוחפת וזה בדיוק מה שיש כאן. קייטי בי שרה על הרגע שבו כל החרא שהדחקת צף לפני השטח ומשתק אותך ואי אפשר לזלזל בכנות שלה. השיר הזה יכול בקלות היה להגיע גם מכותב שירים מיוסר עם כובע גרב וטייפ ארבעה ערוצים, אבל הוא אמין ונוגע אפילו יותר כשהוא מגיע מהנערה שבמרכז רחבת הריקודים הנטושה.

גזר הדין : ככה עושים את זה.

ארבע בשורה

Run the Jewels – Pew Pew Pew

האלבום המשותף של אל פי וקילר מייק בתור "Run The Jewels" היה אחד מאלבומי ההיפ הופ המהנים ביותר של 2013, אז הנה בונוס בצורת שיר חדש לגמרי מתוך המהדורה המורחבת.

Beck – Love

רשת הקפה האמריקאית סטארבאקס עומדת להוציא עוד אוסף של שירים ליום האהבה בביצוע אמני אינדי מהזן שלא מטריד את שלוות הלקוחות, והנה ביצוע יפה מתוכו של בק לקלאסיקה של ג'ון לנון.

Drake – Trophies

עוד המנון ניצחון של דרייק שלא זכה להיכנס ל"Nothing Was The Same". דרייק אוהב לגרום לנאמנות שלו למשפחה ולחברים להישמע כמו תכונה שעליה מגיע לו עיטור העוז. נו מילא, זה עדיין שיר לא רע.

The Limousines – New Year's Resolution

"ואז עשינו את ההחלטה שלנו לשנה החדשה – לא נותנים עוד לימים לחלוף. אולי נתרסק בנחיתה ונפרוץ בלהבות. זה בסדר. לפחות ניסינו".

2014 מעניינת שתהיה לכם.

מה אתם חושבים על הקאברים לגבריאל? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully