פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "להציל את מר בנקס": מרי פופינס נופלת בין הכיסאות

      הסרט, שמתאר את היחסים בין מחברת ספר הילדים הנודע לבין וולט דיסני, נע בין קיטש סנטימנטלי לסצנות משמימות על העשייה הקולנועית ישנה. לבסוף, יוצא החשק לצפות גם במקור

      "להציל את מר בנקס": מרי פופינס נופלת בין הכיסאות

      "להציל את מר בנקס" הוא שילוב ספק מוזר ספק מרענן בין "מאחורי הקלעים" של קלאסיקה קולנועית למלודרמה משפחתית סוחטת דמעות. במידה רבה, יש כאן שני סרטים במחיר אחד, שעלילותיהם נפרשות במקביל.

      הסרט הראשון מתרחש בראשית שנות השישים של המאה הקודמת ועוסק בהתמודדות ראש בראש בין פי.אל טראוורס (אמה תומפסון), מחברת הספרים על עלילותיה של אומנת העל מרי פופינס, לבין קיסר הבידור לילדים וולט דיסני (טום הנקס), שמדרבן אותה למכור לו את זכויות ההסרטה שלהם. טראוורס מוציאה את הנשמה לדיסני, תסריטאיו ומלחיניו, כדי למנוע מהם להפוך את יצירתה לקיטש רגשני עם שירים וריקודים, בעוד שאלה מחפשים דרכים יצירתיות כדי לשבור את התנגדותה. הסרט השני מתרחש באוסטרליה כחמישים שנה קודם לכן ומספר את סיפור התבגרותה של טראוורס בצל אישיותו המורכבת של אביה (קולין פארל), אדם יצירתי בעל רוח חופשית שנשחק על-ידי העולם "הנורמטיבי" והופך לאלכוהוליסט.

      להציל את מר בנקס (יח"צ)
      שני סרטים בכרטיס אחד. טום הנקס ב"להציל את מר בנקס"

      "להציל את מר בנקס" משתמש בסיפור השני, כדי לבסס את מניעיה של הדמות בסיפור הראשון ולחשוף את הצורך שלה בגאולה. לכל אורך הסרט, אחרי סצנות של "מאחורי הקלעים", מגיע רצף סצנות של המלודרמה המשפחתית. מצד אחד, מדובר בבחירה יצירתית למדי, שהופכת את הסרט למסקרן ומאפשרת לכאורה לקהלים מסוגים שונים – אינטלקטואלים עם פטיש לקלאסיקה קולנועית וגם אוהבי סיפורים אנושיים מרגשים – להתחבר אליו. מצד שני, סביר להניח שהראשונים יתפסו על הקירות בסצנות הסנטימנטליות והאחרים ישתעממו בסצנות העוסקות ביצירה של סרט בן יותר מחמישים שנה. מכיוון ש"להציל את מר בנקס" מורכב באופן מאוזן משני סוגי הסצנות, בסופו של דבר הוא נופל בין הכיסאות.

      הבמאי ג'ון לי הנקוק, שהישגו הבולט ביותר הוא דרמת הספורט "הזדמנות שנייה", שהביאה לסנדרה בולוק את האוסקר, רקח את הסרט באופן מהוקצע, אך נטול ברק או סגנון מובהק, שאולי היו יכולים לסייע לפתור את חוסר האחידות שלו. למזלו, יש לו ביד צוות שחקנים משובח מאוד והוא זה שהופך את הצפייה בסרט למהנה בחלק גדול מהזמן. וזה נכון בעיקר לגבי אמה תומפסון, שבניגוד למה שקרה למרי פופינס בסרט של דיסני, מעצבת את פי. אל טראוורס כאישה נוקשה, נוירוטית ולא סימפטית רוב הזמן, שבכל זאת מצליחה לעורר בצופים אמפתיה ואולי אף אהדה. טום הנקס בתפקיד וולט דיסני מקבל לידיו דמות חד ממדית יתר על המידה, שאין בה עומק או לפחות צד אפל, אך נוכחותו של הנקס היא תמיד נעימה ומשמחת וכך גם בסרט הזה. קולין פארל שופע כריזמה וכאב בתפקיד האב המתפרק ופול ג'יאמטי נוגע ללב בתפקיד הנהג הפרטי שמתיידד עם טראוורס בלוס אנג'לס - תפקיד קטן למידותיו.

      להציל את מר בנקס (יח"צ)
      מזל שאת פה. אמה תומפסון

      עניין אחד מעיב במידה רבה על חביבותו של "להציל את מר בנקס" ועושה טעם מר בפה למי שמעסיק את עצמו במחשבה על מסרים בעייתיים שנובעים מסרטים. מבלי להסגיר יותר מדי ספוילרים, אפשר לומר שבסופו של דבר, פי.אל טראוורס זוכה לגאולה דווקא בנקודה בה היא מוותרת על ערכיה ויושרה האמנותיים ונכנעת לרגש הסנטימנטלי שמוכתב לה על-ידי תאגיד קפיטליסטי נאור בשם "אולפני וולט דיסני".

      כשמחברים את העובדה הזאת עם העובדה שאולפני וולט דיסני היו שותפים להפקת הסרט הנוכחי ומייסדם מוצג כאחד האנשים החביבים בעולם, שאין בו טיפה של תאוות בצע או רשעות, אפשר בהחלט להתחיל לחשוד באידיאולוגיה שעומדת מאחורי הסרט. לכן, פתאום, כשחוזרים וצופים ב"מרי פופינס" המקורי של דיסני, הסרט המיתולוגי מתחיל לעשות קצת בחילה.