לפעמים, כל מה שאתה צריך הוא רגע אחד, טהור ויפה, שחותר תחת כל הזיוף שמסביב. כשאורי שכיב ביצע ברגש את "תרצי בי", אפשר היה לחוש ברגע הזה. שכיב הכניס לשיר של שלומי שבת את כל הרגש, את כל הפשטות, את כל הכנות, של נער שעוד לא התקלקל. הקהל דמם. השופטים בלעו את לשונם. אפילו עברי לידר התרגש. גם אני.
אבל שכיב היה נקודת האור היחידה בערב ארוך, מתיש, ובעיקר פתטי. שלב חצי הגמר ב"אקס פקטור", תכנית הדגל של הזכיין "רשת", הבליט אמש את הפער העצום בין היומרות לבין המציאות, בין המחמאות המורעפות לעובדות היבשות, בתחרות זמר לכאורה שהיא בעצם מופע טלמרקטינג מעיק ומביך. המאמץ ניכר בכל סצנה ובכל העמדה, בכל טקסט ובכל תגובה. מעולם לא נראו כל כך הרבה וואנאביז על מסך אחד בפריים טיים. לפחות מאז מאסטר שף במוצ"ש.
המנחה, בר רפאלי, שהיתה אמורה להחזיק את כל העסק, כשלה ביצירת מתח מזויף, בהפקת שאגות עידוד ובניסיון נואש להשתלט על מה שנכתב עבורה. והשופט פורטיס נשלח למכור לנו את הדיסק החדש של התכנית, אחרי שאיבד את זה לגמרי בהתנפלות חמוצה על השופט לידר. אם עברי שוב גילם בכישרון את השופט המעמיק, מיימון נותרה הדיווה החומלת ופרץ היה הבחור החייכן שאין לו שום דבר חשוב לומר (או ליתר דיוק, שום דבר לומר), פורטיס הוכיח סופית שהוא מנותק מהמציאות וחף ממודעות עצמית, כשתקף את להקת פיוז'ן במלים "שיבוט של שיבוט של שיבוט" וגם "וואן דיירקשן וואן דיירקשן".
זה היה משעשע ומעציב כאחד לצפות במי שהיה פעם יוצר רוק משמעותי והפך לבדרן בערוץ 2 זועק מרה כנגד העובדה שההרכב של השופט לידר שר באנגלית, כשהמועמדת שלו עצמו, ענבל ביבי, סיפקה לנו גרסה אנמית לשיר ישן ולא רלוונטי של בריטני ספירס והודחה בצדק בהמשך. חבל שפורטיס ממשיך להתבזות שם, אבל מה לא עושים בשביל להתפרנס.
בתכניות המקבילות בחו"ל, בארה"ב, בבריטניה, באוסטרליה, שלב חצי הגמר הופך לשואו מרהיב של כוריאוגרפיה מתוקתקת, תלבושות מרהיבות וביצועים חודרי עצמות ומרימי תקרות. דבר מכל זה לא ראינו בחצי הגמר. תפאורה כמעט ולא היתה, הריקודים היו מיותרים בתכלית והקאוורים הבליעו, במקרה הטוב, פיהוק בכף ידם. התחרות החלה בביצוע נאה אך חסר כריזמה של רוז פוסטאנס לקלי קלרקסון, נמשכה עם בריטני ספירס והסתיימה בגרסה מפוזרת של פיוז'ן ל-roar של קייטי פרי ובעדן בן זקן, שקיבלה לבצע משהו של שירי מיימון.
בן זקן, סלב בהתהוות, עמדה במשימה בכבוד יחסי, ואם תיפטר מהמניירות שלה, אולי תהפוך לזמרת גדולה באמת. אבל לא הייתי מציע לכם להמר על כך בשארית כספכם.
אולי זה לא מקרי שהביצועים של בן זקן ושל שכיב היו הטובים אמש. אלה היו שני השירים היחידים בתחרות ששפתם היתה עברית, בעוד השלושה האחרים הושרו באנגלית. למרבה הצער, אני נאלץ להסכים עם רני רהב, ותאמינו לי שזה עולה לי בדמים. לצפות בזמרת פיליפינית שרה שיר אמריקאי בריאליטי ישראלי זה קצת יותר מדי אפילו בשבילי.
הפורמט שיצר סיימון קאוול נועד, לדבריו, לגלות את הכוכב הבא בכל מדינה. אבל אקס פקטור ישראל קרובה הרבה יותר לקדם אירוויזיון מעורר הפלצות של ערוץ 1. אין שום בושה לבחור בשירים עבריים בלבד, במקום לבהות בערב חובבים עם קריוקי של מועדון לילה בעיר תעשייתית מנומנמת. לפחות שנבין את המלים.
בארה"ב מקבל הזוכה חוזה עתק של 5 מיליון דולר בחברת "סוני מיוזיק". גם בבריטניה הוא יהפוך לכוכב ביוטיוב. בארץ ייאלץ להסתפק בדיסק שתוכלו לקנות בסניפי ארומה. אני מוכן להמר שהוא יהיה דביק, לעוס ותעשייתי. כזה שלא מותיר שום זכר אחרי שאתם משלמים, יוצאים ומפליגים לתוך הקניון לעשות שופינג, כמו עדן בן זקן והחבר התומך שלה. להתראות בגמר. ואל תשכחו שקי שינה.
אקס פקטור. חצי הגמר. 21:00, רשת, ערוץ 2
מי ינצח בגמר? הצביעו בסקר