"2 על 2" - נדב בורנשטיין לא מחזיק שידור

ב"2 על 2", אמור נדב בורנשטיין לשאול שאלות לא קשות מרואיינים לא קשים. אבל דווקא החגיגה היח"צנית הזו של קשת, מבליטה עד כמה בורנשטיין עדיין לא מספיק בשל

לילך וולך

משהו בקונספט של "2 על 2" מוכרח לעורר אי נוחות בקרבו של הצופה הלא מנומנם. שני אנשים מערוץ 2 חוגגים 20 שנים לאותו ערוץ 2 ועורכים לעצמם מעין "חיים שכאלה", מתחנות הדרך של עצמם. עצם הקונספט הוא כבר הרמה להנחתה, חגיגת עינוג עצמי של זחיחות ושביעות רצון מהצד של המנצחים. עד כאן הקונספט, ולמבחן התוצאה? "2 על 2" דווקא נחמדה, המשבצת המפוייסת והמפייסת שלה, בשישי בלילה, אחרי "ארץ נהדרת" עושה לה טוב ומורידה את סף ההתנגדות. באופן כללי, ל"2 על 2" אין שום התנגדות כשלעצמה, ואיך תהיה לה? הרי באים לעשות כבוד לאלו שכבר ממילא הרוויחו את מקומם. והאווירה הכללית נינוחה וחמימה ומתלטפת כמו שני חתולים המלקקים זה את פרוותו של זה.

טוב לדעת (מקודם)

העולם שייך לנשים: הכירו את הנשים שמובילות את שמרת הזורע

לכתבה המלאה
נדב בורנשטיין ב"2 על 2" (צילום: מיכל אפרתי)

מי שמגיע לשאול את השאלות הלא קשות הוא נדב בורנשטיין, שבזריזות מפתיעה (כלומר, לא באמת), הוקפץ לעוד יום עבודה אחרי הצלחת תוכנית הרשת שלו "חי בלילה". גם "חי בלילה" היא תוכנית נחמדה, ממש כמו "2 על 2" שמייד נחזור אליה, כאן זה בעיקר בזכות עבודה טובה ומוקפדת של ברירת אייטמים והשגת התייחסויות רלבנטיות מהאנשים שבהם האייטמים עוסקים. אם לסכם זאת במשפט – מאחורי נדב בורנשטיין עומדת מערכת חזקה וטובה של תחקירנים ועורכים. ובאשר לבורנשטיין? ובכן, אם חיקוי הוא המחמאה הגדולה מכולן, הרי שגיא זהר יכול להרגיש טוב מאוד לגבי עצמו. הדמיון לחיתוך הדיבור, למחוות הקטנות, להרמת הגבה המפקפקת של זהר – כל אלו לא ממש נשמטו מעיני הצופים. אבל מה שהיו חבלי לידה, נניח; וחיפוש פרסונה טלוויזיונית לגיטימית, נגיד – כל אלו כבר היו צריכים להתבשל עד כה.

מה שעוד עובד איכשהו ב"חי בלילה" מול למשל מירי רגב המביכה שבעצמה רושפת ונושפת כאחוזת דיבוק, לא באמת מחזיק בדיאלוג חשוף מול אנשים טלוויזיה מבוססים ונינוחים. "2 על 2" שאמור להיות מקום בטוח, דווקא מושך את השטיח מתחת לרגליו של בורנשטיין, כי הוא נמצא בקרב לא הוגן, משקל נוצה מול משקל כבד. מול מרואיינים שיכולים לדבר על עצמם לגמרי בעצמם, כמו אייל קיציס או אושרת קוטלר, הנוכחות של בורנשטיין מצטמצמת לכדי זו של בובת מבחני ריסוק. משהו דמוי אדם שיספוג את הדף המרואיין ולא יותר. בכל מה שנדרש יותר מאשר הובלה לפרסומות, או הובלה לשאלה הבאה, בורנשטיין לא מצליח להכיל את המרואיינים הקלים הכי קשים שיש. דוגמא קיצונית קיבלנו בראיון עם אושרת קוטלר, בבחירה משונה ולא אורגנית לתוכנית, להפתיע אותה עם המרואיינת שגרמה לה לפני שנים לבכות בשידור חי. האולפן שלא היה ערוך טכנית, מה שאמור היה להיות רגע-קסם-טלוויזיוני אבל לא התרומם, הכאוס הרגשי, וההיאלמות והיעלמות של המנחה מהסיטואציה. כל אלו העידו מעצמם.

המשימה הכאילו קלה, הכי קשה. נדב בורנשטיין ב"חי בלילה" (צילום: ניל כהן)

זו כמובן לא אשמת בורנשטיין - יש לו הדיבור, יש לו המראה, יש את התנועות הנכונות. אבל הוא עדיין לא מוכן להתמודד עם מה שרק נראה כמו משימה פשוטה יחסית כמו "2 על 2", והתוצאה לא מחמיאה למנחה הצעיר ולא מחמיאה לערוץ. אם מדובר פה רק בחגיגה עצמית, מוטב שאת "2 על 2" יקרינו בערב חברה של קשת ויניחו לנו. אבל מכיוון שכאמור ל"2 על 2" יש פוטנציאל להיות יותר מזה, והמרואיינים (לפחות עד כה) מגיעים גמישים ומחוממים, יש בזה הזדמנות לא מנוצלת. בינתיים עדיף לבורנשטיין להישאר בתחום הפרפראות החדשותיות של פייסבוק, לטבול בזהירות באקטואליה רכה ולסגל לעצמו אופי וטון משל עצמו. עד אז, אולי עדיף לכל הנוגעים בדבר, שלא יחלוק מסך עם מי שמבליטים שהוא אולי תלמיד מצטיין של קשת, אבל עדיין רק תלמיד.

מה אתם חושבים על "2 על 2"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully