אמנון ז'קונט על דמות הבלש יוצאת הדופן של הסופר ריימונד צ'נדלר

לכבוד יציאת הקלאסיקה "האישה באגם", אמנון ז'קונט במאמר מיוחד לוואלה! תרבות, על רב האמן הבלשי ריימונד צ'נדלר ועל הדמות הבלתי נשכחת של פיליפ מארלו

מערכת וואלה! NEWS

התרבות האמריקאית העניקה לעולם כמה וכמה בלשים ספרותיים, אך רק אחד, פיליפ מארלו, הפך לאבטיפוס שהזין יצירות רבות בכל השפות. הדוגמאות לכך רבות, ודי אם נציין שבעברית, למשל, הוא התגלגל לדמותו של הבלש ג'וש שרמן, פרי עטו של יאיר לפיד; בטלוויזיה – לקולומבו, ובקולנוע ל"פופאיי", הלא הוא ג'ין הקמן ב'הקשר הצרפתי' והסרטים שבאו בעקבותיו. כולם היו בניו של הבלש הישר והמחוספס מלוס אנג'לס, כולם היו בעלי תפיסת עולם צינית, התעמתו בלשון חדה עם בעלי השררה והממון, והתמצאו היטב גם בעולם האפל שבשולי הכרך.

מארלו הוא גיבור כמעט בלתי אפשרי: יצור לא חומרני בחברה הרודפת אחר הממון, נטול עניין של ממש בנשים (ולכן גם לא מסתבך בקשרים וברגשות שיכלו את כוחותיו או שיפילו אותו בפח) ובעיקר אדם השמח בבדידותו ואין לו כל מחוייבות חברתית שתפגע בשליחותו כסוכן של סדר ושל צדק בעולם של עוולות וקלקולים. כפי שג'יימס בונד הבריטי סיפק את שאיפותיה של האימפריה ששקעה לאמץ לעצמה מרגל בעל יכולות-על, וכפי שעמיתו סמיילי ייצג את השלמתה עם היותה בעלת תפקיד משני במשחק הבינלאומי ואת נסיונותיה להמיר את הכוח בתחכום, כך הייתה דמותו של מארלו פרי מובהק של "אמריקה" – המעצמה שבה הכול אפשרי ואין מי שיתווך בין האדם למציאות. העשירים עשירים מאוד, פשוט כי הם יכולים, והעניים עניים מאוד, משום שאינם יכולים.


לקריאת הפרק הראשון של "האישה באגם"

עוד בוואלה! NEWS

אתגר פיזי ונפשי: מי מלווה ותומך בכם כאשר אתם עוברים לדיור המוגן

לכתבה המלאה
כריכת הספר "האישה באגם" (צילום: יח"צ)

ואולם, בספריו של צ'נדלר מנשבת רוח השוללת את אופן החיים האמריקאי. כמעט תמיד הם נפתחים בבדל מידע שנמסר למארלו על ידי לקוח או לקוחה, ומתפתחים לכלל מסכת רחבה של מזימות ושקרים שהאחראים להם הם בעלי כוח ושררה, המתוחקרים על ידי מארלו ללא מורא ומעומתים עם פשעיהם. חיטוט בביוגרפיה של צ'נדלר (ובקובץ המכתבים שפורסם אחרי מותו) יעלה שהיה בעל קריירה עסקית מפוארת וכיהן כנשיאן של כמה חברות נפט, אך מחלותיה של אשתו, אהבת חייו, שהייתה מבוגרת ממנו ב-17 שנה, גררה אותו לדכאונות עמוקים ובעקבותיהם לשיכרות כרונית. הוא פוטר מכל משרותיו וכך זכה להכיר את ארצו גם מצידה האחר – העני והאומלל. בלית ברירה, החל להתפרנס מכתיבת סיפורים וספרים, שגם לאחר הצלחתו הבין-לאומית השתקפה בהם תקופת העוני שלו.
אך לא הדברים הללו פתחו בפני צ'נדלר וגיבורו מארלו את דלתות הנצח.

פיליפ מארלו יכול היה להיות עוד אייקון אמריקאי פשטני אלמלא האיכות הספרותית האמיתית שטמונה ביצירות כמו 'האישה באגם', 'השינה הגדולה', 'היי שלום יפתי' ויתר ספריו של צ'נדלר, ומתבטאת בשילוב המיוחד של תעלומה ופיוט שהם מכילים. סגנונו הציורי של צ'נדלר צולח גם את מחסום התרגום ולעתים נשמע כשירה ממש. הוא מכיל דימויים מקוריים ומטאפורות מבריקות והניגוד שבינו ובין העלילה הברוטאלית יוצר תמהיל סגנוני מיוחד. זו אולי הסיבה שקמו לצ'נדלר חקיינים רבים, טובים יותר או פחות, אך אף לא יורש אחד.

ספרו החדש של אמנון ז'קונט "אביגיל" יראה אור בקרוב בהוצאת כתר.


אישה באגם / ריימונד צ'נדלר, בתרגום אסף שור, הוצאת כתר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully