טוביה צפיר: "שרון קיבל את החיקוי ברוח ספורטיבית"

יחסיו של אריאל שרון, שהלך היום (שבת) לעולמו, עם עולם התקשורת, ידעו כמובן עליות ומורדות לאורך השנים, ולעתים קרובות הסאטירה לא חסה עליו; אולם כעת מסתבר שהסאטיריקנים עצמם זוכרים את שרון לטובה. "נפגשנו בכל מיני צמתים, חיקויים והופעות", אמר השחקן והבדרן טוביה צפיר, שידוע בזכות החיקוי של שרון אותו נהג לבצע לראוך השנים, במשדר המיוחד של וואלה!, "אחת משותפת אפילו אצל דן שילון, אני מחופש כאריק ולילי מולנו מתקשה לזהות מי זה מי. נפגשתי הרבה פעמים עם מנהיגים שחיקיתי אותם ואריק היה מאוד מיוחד ביחס הליברלי והחביב שלו. הוא אהב את מה שאני עושה וזה גרם לי לאהוב את הדמות משנה לשנה. עוד מניקוי ראש חיקיתי אותו כשהביקורת הייתה נוקבת".

"האשימו אותי שאני עזרתי לציבור לחבב אותו בתקופות קשות מאוד", הוסיף, "סברה ושתילה כשהוא היה מוקצה. בחיקוי שלי הכנסתי הרבה חיבה כי הכרתי את המענטש שבו. למרות הכוחניות שלו, הכוח, למרות זאת בניגוד מוחלט לתדמית הקשוחה, בעניין ההומור הוא קיבל את זה ברוח מאוד טובה. הוא צלצל אלי פעם לאוטו, הפלאפונים היו בגודל של טנק, הייתי בטוח שמותחים אותי. זה היה אחרי חיקוי: הוא אמר שלי: צפינו בך אני ולילי והתגלגלנו מצחוק. חיקיתי עשרות פוליטיקאים ב-40 השנה האחרונות ומכולם האיש קיבל זאת ברוח הכי ספורטיבית ובהומור זה שרון. בנאדם שיודע לצחוק על צמו, זאת הגדולה האמיתית".

"קודם כל, עם ישראל חש כאב עמוק מתוך הוקרה והצדעה לאחד מגיבורי העם הזה", אמר השחקן והחקיין מוטי גלעדי, שגם הוא חיקה את שרון לאורך השנים. "ללא כל ספק, אריק היה אחד מגיבוריו של עם ישראל. אני חייב לציין שברגע שהוא לקה באירוע המוחי השני והיה בתרדמת, באותו הרגע הפסקתי לחקות אותו. זה היה אחד מהחיקויים היותר בולטים שלי ועשיתי אותו תמיד מתוך הערכה, גם אם היה בו מבט סאטירי. זה אף פעם לא היה מתחת לחגורה, ונעשה עם הרבה חום כפי שאני נוהג לעשות עם אחרים, למשל כמו פרס יבדל"א או בגין ז"ל ואחרים. החיקוי נעשה קודם כל מתוך כבוד. הטקסט לדמות נכתב מתוך איזשהי אמת. אני חושב שכך, אתה גם מצליח לשכנע יותר את הקהל בדמות שאתה מגלם".

"אני זוכר ששנינו התארחנו יחד בתכנית האירוח של גבי גזית", הוא נזכר. "זה היה לפני יותר מ-20 שנה. ישבתי לידו, יחד עם רעייתו לילי. כך למעשה יצא שחיקיתי אותו לידו. גם רעייתי אורנה ז"ל (היום גלעדי נשוי לשחקנית אסנת וישינסקי, נ.ה.) היתה שם ונוצרה ידידות מצוינת עם לילי. לצערנו, שתיהן חוו את אותו גורל מר מאותה המחלה. כשאורנה נפטרה, כתבתי והצגתי הצגה שנקראת 'דמעות אחרות' שהיתה מונו-דרמה עליה. המופע הראשון היה בבנימינה, מקום הולדתה, והזמנתי אותו. הוא לא הגיע וכחודש לאחר מכן נפגשנו אצל חברים משותפים והדבר הראשון שהוא עשה כאשר נכנסתי לבית היה לגשת אלי ולהגיד 'רציתי מאוד לבוא ולא יכולתי, אשמח אם תזמין אותי שוב בהזדמנות אחרות'. הוא היה עסוק באלף ואחד עניינים ופוליטיקה, וברגע שהוא ראה אותי וזכר את זה, אמרתי לעצמי 'רגע, יש לנו פה עניין עם איש חם מאוד'. למראית עין הוא נראה גדול אבל היתה לו נפש עדינה מאוד", גלעדי מסכם. "זה הרושם שאני קיבלתי ואני נושא אותו עד היום"

"אני חושב שאריק שרון ז"ל לקח ממני 40% מהעיסוק הסאטירי שלי", אמר הערב לוואלה! תרבות אפרים סידון, בעבר הכותב הראשי של "ניקוי ראש" ו"החרצופים". "אני טיפלתי בו מכל הכיוונים האפשריים, עוד מימי 'ניקוי ראש' ועד 'החרצופים'. הוא היה הדמות השנייה אחרי שמעון פרס שהסאטירה עסקה בה כל כך הרבה. לזכותו יאמר שהוא היה מלא הומור, בניגוד לרוב המוחלט של הפוליטיקאים".

ומה הזיכרון התרבותי שלכם משרון? דברו על זה בפייסבוק