יהודה פוליקר חוזר לעשות רוקנרול. בעברית. בתקליטו החדש, שעומד להפציע בקרוב, יודה מתכנן לחזור ולהרעיד את האוויר עם הגיטרה החשמלית שאיתה התחיל את הקריירה כנגן בלהקות קצב, לפני למעלה מ-40 שנה.
אחרי ההצלחה הגדולה של הסינגל "שחמט", חידוש מפתיע לקלאסיקה של חנוך לוין, הוא ממשיך עם שיר חדש מהאלבום, "כמעט כבר נוגע" והוא עושה את זה הרבה שנים אחרי מרד הנעורים ההוא.
איך זה מרגיש להיות רוקר בישראל בגיל 63? זה לא מובן מאליו
"בגיל הזה מגיעים לבשלות מוסיקלית וניסיון חיים שמשתלבים יחד למשהו יותר שלם ומגובש" אומר פוליקר ומוסיף "כמו שאומרים, 'You never too old to rock'".
אבל לקחת גם הפסקות מהרוקנרול
"בשנים האחרונות סגרתי מעגלים עם המוסיקה היוונית. מנוליס רסוליס ז"ל חיבר אותי מחדש ליוון, שיתפתי פעולה עם חאריס אלקסיו, גדולת זמרות יוון וחברה קרובה, והוצאתי את "ג'קו", פרויקט המנציח את הוריי ומתעד את המוסיקה והתרבות היוונית טרום מלחמת העולם השנייה. ואז הרגשתי תשוקה לחזור למקום ממנו הכל התחיל: הרוקנרול והגיטרות החשמליות".
מה חדש באלבום החדש? מה עשית בו שונה?
"באלבום הרוק החדש אני חוזר לעבר ומצליח לבטא דברים שלא הצלחתי להגיד. הוא כולל טקסטים שנכתבו על ידי, פרט לשני שירים: "שחמט", הסינגל הראשון, שנכתב ע"י חנוך לוין ז"ל, וטקסט נוסף של צרויה להב".
עבדת עם אריק איינשטיין. המוות הפתאומי שלו גורם להרהורים על יצירה? על החיים?
"המוות של אריק איינשטיין גרם לי לעצב גדול וגעגוע עוד יותר גדול. זה גרם לי להבין שצריך לחיות ולהנות מהרגע, כי לא נותר לנו הרבה זמן. השיר "כמעט כבר נוגע" מתעסק בדיוק בזה. הוא מכוון לכל מי שסגור בתוך עצמו ולא מעז להתחיל לחיות באמת".
בין 2001 ל-2010, במשך 9 שנים, הוצאת רק אלבום אחד. מאז 2010 זה כבר הרביעי. מה השתנה?
"במהלך השנים הללו חדוות היצירה לעולם לא פסקה. הופעתי ויצרתי את רוב האלבומים שראו אור לאחרונה. בנוסף, יש לי גם אולפן ביתי, מה שמקל על כל התהליך והעבודה. ואל תשכחו, ב-21.2 אגיע פעם נוספת ל"משמרת לילה" במועדון הבארבי בתל אביב ואתן טעימה מהגיטרות והדיסטורשנים מתקופת 'בנזין' ועד היום".