אוסקר 2014: המנצחים והמפסידים של הכרזת המועמדויות

"חלום אמריקאי", דיקפריו והפלסטינים חגגו; טום הנקס, האחים כהן ולנה דל ריי הובכו, והתמונה לקראת האוסקרים התבהרה - סיכום הכרזת המועמדויות לטקס

  • אוסקר
  • אוסקר 2014
אבנר שביט
יח"צ - חד פעמי

המנצחים

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה

"חלום אמריקאי"

מזה כמה שבועות, קומדיית הפשע המצליחה נמצאת בתנופה, והיום היא הגיעה לשיא. לא פחות מעשר מועמדויות לאוסקר קיבלה, מה שמציב אותה יחד עם "כוח משיכה" כמובילה במספר הפרגונים מהאקדמיה. ההבדל הוא, שסרט המד"ב קיבל את רובם בקטגוריות "טכניות", ואילו הלהיט של דיוויד או.ראסל השתחל לכל אלה המרכזיות - כולל בארבעת קטגוריות המשחק.

כיוון שהשחקנים הם הכוח הדומיננטי מבין בעלי זכות ההצבעה, זה הופך את "חלום אמריקאי" לפייבוריט הנוכחי לאוסקר. אז נכון, המירוץ עוד ארוך - גם ל"כוח משיכה" עדיין יש סיכויים, וגם ל"12 שנים של עבדות" כמובן, שגרף תשע מועמדויות. ונכון, הובלה במספר המועמדויות לא תמיד מבטיחה משהו - זה לא עזר ל"לינקולן", למשל, בשנה שעברה. ועדיין, לסרט של ראסל יש כרגע רוח גבית, ועומדים לזכותו שני יתרונות נוספים: מבין השלושה, הוא זה המבדר ביותר ובעיקר זה שיכול לתקשר בקלות עם הקהל הרחב ביותר.

נוסף לכך, צריך לזכור שרבים מן המצביעים צופים בסרטים במחשב או בטלוויזיה, בסקרינרים שנשלחים להם. בפורמט כזה, ברור ש"חלום אמריקאי" נראה טוב יותר מ"כוח משיכה" ו"12 שנים של עבדות" הזקוקים למסך גדול כדי להרשים באמת. לאור כל הסיבות הללו, שובר הקופות האהוד עשה היום צעד גדול בדרך לפסלון.

הנצחון שלו גם היה הנצחון של הבמאי דיוויד או.ראסל. בשנה שעברה, הודות ל"אופטימיות שם המשחק", היה לקולנוען הראשון מזה שלושה עשורים שאחראי למועמדויות בכל ארבע קטגוריות המשחק, והוא חזר על ההישג המדהים גם השנה. וכך, הן כריסטיאן בייל (שחקן ראשי), הן ג'ניפר לורנס (שחקנית משנה), הן בראדלי קופר (שחקן משנה) והן איימי אדמס (שחקנית ראשית) מועמדים השנה לאוסקר. לאדמס, זו מועמדת חמישית בשש שנים וראשונה בקטגוריית השחקנית הראשית, מה שמציב אותה ללא ספק בשורה הראשונה של הכוכבות ההוליוודיות.

"הזאב מוול סטריט", "היא"

חשבו ש"הזאב מוול סטריט" יהיה פוגעני וגס מדי בשביל חברי האקדמיה השמרנים - נו, אז חשבו. הסרט של מרטין סקורסזה נכנס להיסטוריה כמועמד לאוסקר עם הכי הרבה אמירות "פאק" היסטוריה, וקיבל עוד ארבע מועמדויות בקטגוריות מרכזיות. בהן, שתיים מפתיעות למדי: ליאונרדו דיקפריו, לאחר שנים של מבוכות באקדמיה, דחק הצידה מועמדים בסדר הגודל של טום הנקס ורוברט רדפורד והשתחל לקטגוריית השחקן הראשי, וג'ונה היל עשה זאת בניגוד לציפיות בזו של שחקן המשנה.

חשבו גם ש"היא" אולי ייתפס כהיפסטרי, חדשני ומתחכם מדי בשביל חברי האקדמיה המקשישים, אבל אף הוא נכנס לקטגוריית הסרט הטוב ביותר, וקיבל בסך הכל חמש מועמדויות. למרבה הצער, אף אחת לא היתה לכוכבתו סקרלט ג'והנסן. אפשר היה לקוות שהיא תהיה הראשונה לקבל מועמדות בקטגוריית משחק אף שהיא נוכחת בו בקולה בלבד, אבל כנראה שנצטרך לחכות ל-2114 כדי שמשהו כזה יקרה.

מייגן אלייסון

עד לפני שנתיים, מעטים שמעו בהוליווד על מייגן אלייסון, בת 27 בלבד. אך אז הקימה בתו של המיליארדר לרי אליסון את חברת Annapurna Pictures, ומכאן והלאה איש לא יכול היה לעצור אותה. בשנה שעברה כיכבה באוסקר עם "המאסטר" ו"כוננות עם שחר", והשנה היא השתלטה עליו לחלוטין עם לא פחות מ-17 מועמדויות לשלושת סרטיה: "חלום אמריקאי", היא" ו"הגרנד-מאסטר" ההונג-קונגי, שאמנם לא נכנס לקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, אבל כן לאלה של הצילום ועיצוב התלבושות. בקיצור, אם אתם מחפשים לאיזו מפיקה להתחנף כדי לזכות בתהילה, זו הכתובת שלכם.

"נברסקה", "פילומניה", "מועדון הלקוחות של דאלאס"

בלי אפקטים חדשניים, בלי פאות מוגזמות, בלי סקס ורוקנ'רול ואף שלא היו פייבוריטים מובהקים בתחילת המירוץ לאוסקר, הצליחו שלושת הסרטים הצנועים הללו להשתחל לקטגוריית הסרט הטוב ביותר ולקבל גם מועמדויות בקטגוריות מרכזיות אחרות על חשבון שמות גדולים בהרבה.

באשר ל"פילומינה", סביר להניח שבכך יסתיים המסע שלו. אך ל"נברסקה" יש סיכוי בקטגוריית התסריט המקורי ואילו "מועדון הלקוחות" יזכה ככל הנראה בשתי קטגוריות המשחק הגבריות - מתיו מקונוהיי על שחקן ראשי וג'ארד לטו על שחקן משנה. כך או כך, כל שלושת הסרטים יכולים להיות מרוצים. למרות המשאבים המצומצמים שלהם, הם הצליחו לשרוד בשלום את השנה התחרותית הזו ולעשות את שלהם.

וודי אלן

היוצר הנערץ עמד השבוע במרכזה של פרשייה לא נעימה בלשון המעטה: רגע לאחר שזכה בפרס מפעל חיים בגלובוס הזהב, בחר בנו (לכאורה) רונן פארו לכבס את הכביסה המלוכלכת בטוויטר והזכיר לעוקביו כי אביו נחשד בעבר בהטרדה מינית של קטינות. אבל כל הלכלוך הזה לא מטמא את אלן בעיני האקדמיה, שהעניקה לו מועמדות 16 במספר בקטגוריית התסריט המקורי, והפעם על "יסמין הכחולה".

זה לא עזר לאלן לשבור שיא, מהסיבה הפשוטה שהוא גם כך כבר היה שיאן מועמדויות בקרב התסריטאים. זה רק הנציח שוב את מעמדו כאחד הקולנוענים האהובים והגדולים בדורנו.

אגב "יסמין הכחולה", אף אחד לא הופתע מכך שכוכבתו קייט בלנשט קיבלה מועמדות בקטגוריית השחקנית הראשית - מזמן היא הפייבוריטית לזכייה כאן. מה שכן היה מפתיע היא המועמדות של סאלי הוקינס בקטגוריית שחקנית המשנה, דבר שקרה על חשבון אופרה ווינפרי ("המשרת"), לא פחות. הוליווד, בניגוד לציפיות, התנכרה לאחת הנשים החזקות בה וביכרה לכבד את הבריטית האלמונית למדי.

"הרוח נושבת" ו"ארנסט וסלסטין"

"בית ספר למפלצות", "הממלכה הסודית", "טורבו", "גשם של פלאפל 2" - כולם סרטי אנימציה ממחושבים הוליוודיים שנעשו בהשקעה של מאות מיליוני דולרים, וכולם מצאו עצמם מחוץ לקטגוריית סרט האנימציה הארוך הטוב ביותר.

לעומת זאת, מי שכן נמצאים שם הם שני סרטים שנעשו מחוץ להוליווד, בהרבה פחות כסף ובעבודת יד. המועמדות של "הרוח נושבת" פחות מפתיעה, כי ביים אותו המאסטר היפני הייאו מיאזאקי, שכבר זכה באוסקר, אבל זו של "ארנסט וסלסטין" כמעט סנסציונית. כאן כבר מדובר במעשייה של צרפתי אלמוני בשם בנז'מין רנה, שדילג בקלילות מעל האנימטורים המפורסמים והעשירים יותר.

"חרא סבא" ו"הפרש הבודד"

"הפרש הבודד", המערבון של ג'וני דפ, נחשב אחד הכישלונות הקופתיים הגדולים של השנה, ספג ביקורות משפילות במיוחד ובאופן כללי ייזכר לדיראון עולם. זה לא מנע ממנו להשיג שתי מועמדויות לאוסקר, יותר מהרבה סרטים מוערכים אחרים. אמנם זה קרה בשתי קטגוריות זניחות למדי - אפקטים ואיפור, ועדיין, זה לא ישנה את העובדה שבספרי ההיסטוריה הוא יירשם כמי שזכה בפרגון כפול מהאקדמיה.

בקטגוריית האיפור אפשר למצוא גם את "חרא סבא", הקומדיה החדשה מבית היוצר של "ג'קאס". כפי שאפשר להבין משמה, זו לא דרמה כבדת משקל על העבדות וגם לא קומדיה רגישה על יחסי אם ובתה, ובכל זאת, הסרט הזה באוסקר בשעה שרבים אחרים לא.

עומאר

לפלסטין אין מדינה מוכרת באו"ם, אבל לפחות יש לה דבר אחד שלישראל אין - מועמדות בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. זאת, הודות ל"עומאר" של האני אבו-אסעד, שאמנם נגנז בידי המפיצים המסחריים בארץ והוגלה לסינמטקים, אבל הוכיח שלפחות בעיני האקדמיה האמריקאית לקולנוע, הוא שווה הכרה והוקרה. לזכות הוא כנראה לא יזכה, כי הפייבוריטים כאן נותרו היום "יפה לנצח" האיטלקי, "המעגל השבור" הבלגי ו"ניצוד" הדני, אבל לכל הפחות הבמאי מיישר קו עם יוסף סידר ורושם מועמדות שנייה לאוסקר לאחר שכבר עשה זאת עם "גן עדן עכשיו".

פארל וויליאמס וארקייד פייר

המוזיקאי היה מעורב בשניים מן הלהיטים הגדולים של שנה שעברה - "גט לאקי" ו"בלרד ליינז", ועכשיו הוסיף לעצמו הישג שלישי, עם מועמדות ראשונה לאוסקר על "Happy" מתוך "גנוב על הירח 2".ככל הנראה, הוא לא יזכה בסופו של דבר בפרס, אבל בקצב הזה ועם הקלף המשוגע שהולך לו, גם זה עוד יקרה מתישהו.

בצדו, גם ארקייד פייר המשיכו את השנה הלוהטת שלהם, קיבלו מועמדות לאוסקר על הפסקול של "היא" וביססו את עצמם עוד יותר בלב המיינסטרים של האלטרנטיב.

המאוכזבים

12 שנים של עבדות

נכון, כמעט מגוחך לאזכר את המושג "אכזבה" ביחס לסרט שנהנה מתשע מועמדויות, כולל בקטגוריות המרכזיות ביותר. ועדיין, לאור העובדה שפומפם עוד מאוקטובר כזוכה הבטוח באוסקר, "12 שנים של עבדות" ספג היום מכה ואיבד את ההובלה במירוץ ל"חלום אמריקאי", שקיבל יותר ממנו.

במפתיע, חברי האקדמיה בחרו שלא להעניק לסרט את המועמדויות הצפויות בקטגוריות הצילום והמוזיקה המקורית, צימצמו את הנוכחות שלו בטקס לעומת מתחריו, והבהירו שהוא כבש את לבם - אבל לא הפך אותם לשפוטים שלו. אז אמנם עדיין יש ל"12 שנים של עבדות" סיכוי לזכות באוסקר, אבל היום הוא הפך מן הפייבוריט לאנדרדוג.

"להציל את מיסטר בנקס", "המשרת"

שני אלה הוזכרו במשך זמן רב כמועמדים לזכות באוסקר לסרט הטוב ביותר, ואפילו ברגע שהיה ברור כי אין הם סיכוי לכך, עדיין המחשבה היתה שלכל הפחות יקבלו מספר רב של מועמדויות, גם בקטגוריות מרכזיות. היה רק הגיוני לחשוב כך: שניהם הרי, גם מבחינת התכנים וגם מבחינת הסגנון, ממש קורצו מן החומר שממנו עשויים פסלונים.

אבל בשנה כה תחרותית, זה לא הספיק לאקדמיה. "המשרת" הודר לחלוטין, ואפילו אופרה ווינפרי האהודה נדחקה מקטגוריית שחקנית המשנה. מצבו של "מיסטר בנקס" היה טוב רק במעט, והוא קיבל מועמדות אחת בלבד - בקטגוריית המוזיקה המקורית. למרות הפופולריות הכללית שלהם, כוכביו אמה תומפסון (שחקנית ראשית) וטום הנקס (שחקן משנה), לא השכילו להיכנס הפעם לחמישייה.

טום הנקס ורוברט רדפורד

בכלל, זה לא היה יום מוצלח לטום הנקס, שקיווה לפחות לקבל מועמדות בקטגוריית השחקן הראשי על "קפטן פיליפס", אבל נפל גם שם. גורל זה גם היה מנת חלקו של ענק הוליוודי אחר, כוכב "הכל אבוד" רוברט רדפורד, שבתחילת הדרך היה פייבוריט לזכייה, אך עם הזמן דעך עוד ועוד עד שהתאדה לגמרי.

האחים כהן

צמד היוצרים הם מן המוערכים בעולם הקולנוע, ובעשור האחרון גם הדלת של האקדמיה תמיד היתה פתוחה בפניהם לרווחה - אבל הפעם זה לא קרה. "בתוך לואין דייוויס", סרטם האחרון, התחבב על המבקרים אך לא הצליח לתקשר עם הקהל הרחב. כתוצאה מכך, קיבל שתי מועמדויות בלבד, בדיוק כמו "הפרש הבודד". אלה היו בקטגוריות הצילום ומיקס הסאונד, כך שהתסריטאים-במאים מצאו עצמם מחוץ לקטגוריות הרלוונטיות להם.

כמה אירוני: האחים כהן עשו כאן דרמה על אדם שלא מוכן להתפשר על האמנות שלו ולכן לא זוכה לטיפה של הכרה, ודווקא על הסרט הזה, לאחר שנים של פרגון מתמשך, הם לא מקבלים הכרה מהאקדמיה

הארווי ווינסטיין

גם המפיק השמנמן היה מחביבי האקדמיה, שלא לומר האיש החזק בה. עם "נאום המלך", "הארטיסט" והלהיטים האחרונים של טרנטינו, בין השאר, הוא שלט באוסקר ביד רמה בשנים האחרונות.

על פניו, נראה היה שזה יקרה גם השנה. וויינסטיין הסתער על עונת הפרסים עם "אוגוסט: מחוז אוסייג'", "מנדלה' "המשרת" ו"תחנת פרוטוייל". כולם נראו פוטנציאלית כסחורה חמה לקראת האוסקר, אך בסופו של דבר אף אחד מהם לא קיבל מועמדות לסרט הטוב ביותר, וכולם גם יחד הניבו מספר זעום של מועמדויות בכלל.

האם זה אומר שתם עידן בהוליווד? מוקדם כמובן להכריז זאת, ואולי וויינסטיין יחזור בגדול בשנה הבאה, אבל אין ספק שהיום ספג מכה לאגו העצום שלו.

פיקסאר

בדומה לוויינסטיין, גם אולפני פיקסאר נהנו בעבר משליטה ללא מיצרים באקדמיה, וגרפו עוד ועוד מועמדויות וזכיות. ההגמוניה נגמרה לפני שנתיים, בעת ש"מכוניות 2" אפילו לא קיבל מועמדות לפרס האנימציה, והפעם זה קרה שוב - ההמשכון "בית ספר למפלצות" איבד את מקומו בחמישייה, ועוד לטובת יריבים מיפן ומצרפת. המסקנה? מוטב להם להפסיק עם ההמשכונים.

ג'יימס גנדולפיני

לאליל המנוח, לעומת זאת, כבר לא תהיה עוד הזדמנות. האקדמיה היתה יכולה לעשות לו מחווה נאה ולהעניק לו מועמדות שלאחר מוות, על תצוגתו המצוינת כשחקן משנה ב"דיברנו מספיק" היפה. אך היא בחרה לשכוח ממנו, אולי כדי להזכיר לעולם שבעיניה הוא היה כוכב טלוויזיה ולא קולנוע. במובן מסוים, היה במעשה הזה משהו מנוול, אבל בוויתור על ההזדמנות להצדיע לגנדולפיני, לפחות הוכיחו המצביעים שהם לא בהכרח יעשו הכל בשביל לדאוג שיהיה בטקס סיפור טוב.

"כחול הוא הצבע החם ביותר"

הדרמה הצרפתית המדוברת לא היתה כשירה להתמודד בקטגוריית הסרט הזר בשל סיבות טכניות, אבל קיוותה להתנחם עם מועמדויות בקטגוריות התסריט ו/או המשחק. זה לא קרה, ולאחר שהפסיד את גלובוס הזהב, "כחול" ספג מכה גם מהאקדמיה. עכשיו נותר לראות מה יקרה לו במגרש הביתי - הסזאר, האוסקר הצרפתי. גם שם, לאור הסקנדל שהתעורר סביבו במדינה והקולות העוינים הרבים נגדו, שום דבר לא מובטח לו.

לנה דל ריי

כוכבת הפופ קיוותה לזייף על במת האוסקר עם "Young and Beautiful" שלה מגטסבי הגדול, אבל הפסידה את המקום שלה בחמישייה לטובת "Alone Yet Not Alone" שיר מסרט בשם זהה, שאיש לא ידע על קיומו עד עתה. כך או כך, הפייבוריט הבטוח לזכייה נשאר "Let it Go" מ"לשבור את הקרח", הלהיט שייקח כנראה את פרס האנימציה.

"בלאקפיש" ו"סיפורים שאנו מספרים"

לסיכום, קטגוריית הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר היא בדרך כלל זירה של הפתעות ומפחי נפש, וכך היה גם הפעם. "סיפורים שאנו מספרים" של שרה פולי ו"בלאקפיש" היו אמנם מיצירות הדוקו המוערכות של השנה, והאחרון אף הניע צופים רבים לפעולה אקטיבית למען הלוויתנים, אבל את מצביעי האקדמיה זה לא עניין, והם נשארו מחוץ לטקס.

האירוע הנוצץ עצמו ייערך ב-2.3, שבוע מאוחר מהרגיל, וזאת בשל אולימפיאדת החורף. כלומר, זה משאיר עוד חודש וחצי לדון בגורל כל המועמדים שהוכרזו היום, לנפח בלונים שעוד יתפוצצו, להמר על הפתעות שלא יקרו ובסופו של דבר להתאכזב. אלה חוקי המשחק של האוסקר ועד כמה שכולם מתלוננים עליהם, עובדה שכל שנה כולם חוזרים להשתעשע בהם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully